ביקורת, "אד אסטרה"- מסע מעייף, אך מרהיב

"בראד פיט בחלל", זה מה שהבנתי מהטריילר של "אד אסטרה". בהיותי בור ועם הארץ בכל הקשור ללטינית, חשבתי שהסרט יעסוק בגיבור ומסע הגיבור בצורה הפשוט ביותר: מטרה- דרך- הגשמה.

רק כאשר התיישבתי בקולנוע, והבנתי שמשמעות השם היא "אל הכוכבים" או "מסע אל הכוכבים", נפל לי האסימון שכנראה מדובר בניסיון להרשמת האקדמיה (או במילים אחרות "לקטוף אוסקר").

המשך הקריאה כולל ספויילרים לסרט:

האסטרונאוט עטור השבחים והמנוסה רוי מקברייד (פיט), מגלה באופן מפתיע כי אביו, שחשב כי מת וזכור לעולם כגיבור, עדיין בחיים, ולא רק שהוא בחיים, אלא שניסוי שהוא עורך (במודע או לא במודע) מאיים להשמיד את כדור הארץ, תרתי משמע.

רוי מקבל משימה סודית לאתר את אביו (טומי לי ג'ונס) הנמצא בקצה מערכת השמש, לפני שניסוייו של האב יובילו לקטסטרופה בין כוכבית. לאורך המסע הבלתי נתפס, חווה מקברייד שלל דילמות, אישיות ומוסריות, על חייו האישיים ועל האנושות בכלל.

Ad Astra 006

הסרט מראה לנו במקביל גם את מסעו האישי של רוי, כילד נטול אב, חדור מטרה וקרייריסט (כתוצאה מהערצת האב) וגם את מסעה של האנושות, שכבשה כמעט כל יעד אפשרי המוכר לאדם (עד נפטון). אם טקסט כזה לא צועק לכם או לאקדמיה "הסרט המרגש ביותר" או "הסרט המרהיב ביותר" של שנת 2019, כנראה שלא עקבתם בשנים האחרונות אחרי טקס פרסי האוסקר.

על המיזם הצנוע הזה מנצח הבמאי ג'יימס גריי ("העיר האבודה Z"), שלזכותו לא הרבה סרטים, אך הם כן מעניינים. ולצד המשחק המצוין של פיט ישנו גם, כמובן, את טומי לי ג'ונס (ללא חייזרים הפעם) ודונלד סאת'רלנד וליב טיילור צצים גם הם בתפקידים קטנים ולא כל כך משמעותיים.

Ad Astra 004

שמות גדולים שלא נותנים יותר מדי מכישרונם על המסך, במיוחד לא טיילור שאותה אני חושב שראיתי בפעם האחרונה ב2008 ב"הענק הירוק". סאת'רלנד גם מרגיש מאוד מבוזבז כאן למרות סצנה או שתיים בהן הוא נותן מעט רגש. מי שמצליחה לזרוח בחלקה הקטן והצנוע היא דווקא רות' נגה, שמופיעה בדיוק שתי סצינות וחצי אבל קולעת למטרה בכל אחת מהן.

סיפור בצד, מורכב או פשוט ככל שיהיה, וויזואליות בצד. הסרט מרהיב וריאליסטי במכה אחת. מצד אחד מדובר במסע בחלל אל מקומות שהעין האנושית ראתה רק בתמונות מחשב, אך מצד שני יש איזשהו קסם בפשטות שמועברת בנסיעה על אדמת הירח או במעבר בין כוכבי הלכת השונים.

Ad Astra 008

נכון, המדע בסרט הוא קשקוש מוחלט, ואני חושב ששמעתי את האסטרו-פיזיקאי הידוע ניל דגריס טייסון צועק על המסך דרך קרע בחלל ובזמן בחלק מהסצנות, אבל הדרך בה מוצגים הדברים פשוט שואבת את הצופה אל העולם של הסרט כך שהבדיוני הופך לכמעט מציאותי ובר השגה.

"אד אסטרה" הוא לא סרט בשביל כל אחד, אפילו לא בתוך קהילת המד"ב, אבל הוא בהחלט סרט שכדאי לבדוק "על הדרך", בין שוברי הקופות לסרטים הפשוטים ועד ללקקנים ביותר. לא רק מסע אל הכוכבים, אלא גם בין האיכויות.

ציון: 4
ratings-film-4

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s