“הנסיכה הקסומה” הוא אחד הסרטים האהובים עלי. בילדותי צפיתי בו אינספור פעמים. וכשחבריי היו משתאים כיצד זה גבר מסוקס שכמוני (לא באמת) צופה ברומנטיקה קלישאתית שכזו על אהבת אמת, הייתי משיב ללא קושי- “מה יש לא לאהוב? בסרט הזה יש כל מה שאפשר לרצות! קרבות סיף? יש! מפלצות, ענקים? יש ויש! גיבור המונע מנקמה (ומשפט מיתולוגי אחד)? יש בלי ספק! כישופים ועינויים מסמרי שיער? לא חסר! וכן, אין זה פשע להודות-גם ההתעסקות באהבת אמת”. אין זה פלא שמדובר באחד מסרטי הקולנוע האהובים ביותר על רבים.
זו גם הסיבה שסיפורי האקס-מן הם, לאורך זמן, מהאהובים ביותר על קוראי הקומיקס, ועולם המוטאנטים הם מהפרנצ’ייז הוותיקים ביותר על מדף הקומיקס ששרד כבר למעלה מ-50 שנה. לא לחינם הקומיקסים של האקס-מן ממוקמים במקום החמישי ברשימת הכותרים הנמכרים ביותר בהיסטוריה (וזאת למרות הניסיונות של מארוול להרוג את הפרנצ’ייז הזה בשנים קודמות, מסיבות שזה לא המקום לפרטן), והקומיקס הנמכר ביותר בהיסטוריה, הוא קומיקס קלאסי של האקס-מן.
גם בספריית הקומיקס שלי יש יותר כותרי אקס-מן מכל כותר אחר, ואני קורא אותם -מילולית-כמעט מהיום שלמדתי לקרוא. הסיבה היא פשוטה. בדיוק כמו ב”הנסיכה הקסומה”, בסיפור אקס-מן טיפוסי (ובתקווה טוב, כי אי אפשר להגיד שכל הסיפורים טובים), להבדיל מהרבה כותרים אחרים (אך לא כולם, יש להדגיש), יש כמעט כל מה שמישהו ירצה למצוא בסיפור.
על מוסר ההשכל והמסרים החברתיים הנוקבים הטמונים בסיפורי האקס-מן כבר נשפכו אלפי פונטים, גם בסיקורים שלי את הסדרה, אבל מלבד זאת אפשר למצוא בסיפורים אלה גם לא מעט סיפורי אהבה-פורחת או נכזבת, זוגית או משולשת, שחוצה גזעים ובשנים האחרונות אף מגדרים, דרמות משפחתיות (מגנטו-אני מסתכל עליך!), סיפורי התבגרות למכביר, תככים וכזבים בלי סוף, וגם נישואין וגירושין (מי מכם ידע שסופה הייתה נשואה לפנתר השחור?). אה, כן.. וגם כוחות על והרבה, הרבה קרבות.
איך זה קשור ל- The Gifted? ובכן, זה פשוט.. השבוע הוכיחה הסדרה שהיא סדרת אקס-מן קלאסית (יותר מכמה מסרטי הקולנוע של הפרנצ’ייז הזה) , שכן- היה בפרק את כל הדברים שהזכרתי.
המשך הקריאה על אחריותכם שכן היא כוללת ספוילרים:
גם הפעם הפרק נפתח בפלאשבק, הפעם של ת’נדרבירד, בו הוא נזכר במבצע חילוץ של המחתרת, ממתקן של הסנטינלס שנתיים קודם לכן. המבצע נכשל ושלושה מחברי המחתרת נהרגים במהלכו, אחד מהם הוא אוגוסטוס (אותו מגלם זאק רוריג, הלא הוא מאט דונובן מ”יומני הערפד”), חברו הטוב של ת’אנדרבירד שמתנדב לחפות על הצוות בזמן שהוא נסוג (מפני שכוחו המוטאנטי הוא היכולת להשבית כל אמצעי אלקטרוני)-וכאמור, נהרג תוך כדי כך.
קאט להווה-והמחתרת שוב מתכננת חילוץ מהסנטינלס-את חילוצם של ריד ופולאריס שבסוף הפרק הקודם התגלה שהם מועברים למתקן כליאה שמור ביותר. חברי המחתרת לא מתלהבים בכלל מהסכנה הכרוכה בפריצה לאחד מהמתקנים השמורים ביותר של רשות הסנטינלס, וממבצע שיש בו 86% לכישלון מוחלט (על פי סייג’מוטאנטית בגילומה של היילי לוביט שכבר ראינו בפרק הראשון, אבל זו הפעם הראשונה שאנו רואים אותה משתמשת בכוחה שהוא להיות מעין מחשב על).
לאכזבתו של מרקוס, רק שלושה מתנדבים להצטרף לת’נדרבירד ולקייט, אשתו של ריד למשימה – החולמת (שהפעם אנו מגלים את שמה-סוניה), מוטאנט בשם הארי (בגילומו של דרק ג’יימס ג’ונס), שכוחו הוא להעלם מהעין, ובלינק-שלאחר אירועי הפרק הקודמת סובלת מנדודי שינה קשים בעודה מנסה להבין האם הזיכרונות שלה המערבים יחסים אינטמיים עם ת’אנדרבירד אמיתיים או שלא.
כשהם מתוסכלים מכך שהם לא מצליחים למצוא תוכנית שתעזור להם לצאת חיים מפריצה למתקן שמור של הסנטינלס, קייט עולה על פתרון פשוט (אמנם היא לא יורה לייזרים מהידיים, אבל מסתבר שגם לקייט יש כח מוטאנטי, והוא לגרום לכל השאר להיראות טיפשים..)- לחלץ את השניים בעודם מועברים למתקן הכליאה. פתרון חדשני שלא נוסה מעולם על מסכי הטלוויזיה (ציניות).
חברי המחתרת מנסים למצוא תכנית ראויה לעצור את הרכב שיעביר את העצורים לווילה החדשה שלהם ב”משכנות סנטינלס למוטאנטים” ואז עולה בראש של לורן רעיון – לנדב את אנדי, אחיה, שבפרק הקודם השמיד מדחן באמצעות כוחו הטלקינטי. שתי בעיות מתעוררות אל מול התוכנית הזו:
1) אנדי לא שולט בכוחו והוא יכול בטעות לפוצץ את הרכב מה שלא ישמח את אביו שיהיה בין יושביו (וגם לא את מגנטו, אביה של פולאריס)
2) מי אמר שאמא קייט מסכימה בכלל לדבר הזה?
לקושיה הראשונה לורן מוצאת פתרון במהירות- היא יכולה לשלב את כוחה עם כוחו של אנדי על מנת למקד את גל הטלקינזיס רק אל גלגל הרכב. לאחר ניסוי כלים קצר הם מגלים כי הרעיון טוב, ואז ניגשים להתגבר על הקושיה השנייה. לאחר נאום מרגש של לורן, במהלכו היא עושה מה שכל מתבגרת מעצבנת עושה ומשתמשת במילותיה של אמה כנגדה, משתכנעת האם (בתנאי שמיד לאחר שיעשו את עבודתם יצאו מהזירה), והתוכנית מאושרת.
כדי לקבל פרטים על מועד ומסלול ההעברה הזו, מרקוס מוכן לעשות את הנורא מכל, דבר שאף גבר לא יעז לעשותו, הקרבה שהפילה מורא גדול בלב מצביאים דגולים, וזה- להיפגש עם האקסית שלו, כרמן, אותה מרקוס עזב כדי להיות עם פולאריס. כרמן היא בתו של ראש קרטל הסמים, וכעת היא ירשה את תפקידו. לאחר שהוא עושה עבורה כמה דברים (והיא רוצה מעט יותר מצ’ייסר וחיבוק לזכר הימים הטובים) היא מספקת לו את המידע הדרוש, וחברי המחתרת מתכוננים למבצע.
בינתיים, לאורך כל הפרק, בכלא, תוך כדי שהם מועברים, ואפילו תוך כדי הנסיעה, מנסה ריד לקבל את סליחתה של פולאריס. כאן אנחנו רואים שהושלם מסעו של ריד- מתובע שעבורו העולם מתחלק בין שחור מוטאנטי ללבן אנושי, לאחד שמבין שגם המוטאנטים הם כמו כולנו, ושיש השלכות קשות מאוד לפעולות הממשל כנגד המוטאנטים.
ניתן לראות את החרטה האמיתית שהוא חש (נקודות בונוס לסטיבן מוייר שמאוד משכנע בסצינה הזו). פולאריס לא מוכנה לסלוח לריד, עבורה מילים לא עולות כסף, והוא לא יוכל לכפר לא על מה שעשה למוטאנטים, ולא על מה שעשה לה בחקירה, כשהשתמש בבנה הלא נולד (אני באמת דואג לו, למגנטו ג’וניור-ג’וניור!!) כנגדה במהלך חקירה בפרק הראשון.
שעת ה-T מגיעה, והצוות נערך במקום ואורב לשיירת הסנטינלס שתעבור. השיירה מגיעה, והתוכנית עובדת – לורן ואנדי מפוצצים את גלגל ההאמר שמעביר את העצורים, וחברי המחתרת מצליחים למלט אותם!! נראה לכם? לא באמת ציפיתם באמת שהתוכנית תעבוד כשורה, נכון? הרי ראיתם פרק או שניים מסדרה זו או אחרת בחיים שלכם.
כשההאמר מגיע לנקודת המארב, לאנדי יש קשיי ביצוע עם כוחו, ולהפתעת שאר חברי המחתרת הרכב לא עוצר היכן שהם אורבים לו. לורן שוב מצילה את המצב ,לאחר שהיא הבינה (כמו הצופים) את הטריגר האמיתי לכוחו, והיא מעצבנת אותו כמו כל אחות טובה, עד שנשרף לו הפיוז ופרץ האנרגיה העוצמתי יוצא מידיו, משתלב עם שדה הכוח של לורן ושולח ליום טיפולים את ההאמר שמוביל את אביהם ואת פולאריס.
ג’ייס טרנר מבין מיד שמדובר במתקפת מוטאנטים, פורס את כוחות ההגנה, כשהוא מראה נחישות של פלדה לסיים את המשימה בהצלחה. מנגד, גם בלינק חווה קשיי ביצוע, כשהיא לא מצליחה לפתוח את הפורטל שיוביל את ת’אנדרבירד אל תוך ההאמר המוגן. בתחילה אנו חושבים שפשוט מדובר בקשיים שנובעים מכל מה שמטריד את בלינק בימים האחרונים-הזיכרונות שסוניה שתלה בראשה (הטעיה שמבוצעת יפה), אבל אז גם ג’ון מבין שמשהו לא כשורה- כשגם הוא לא מצליח להשתמש בכוחו כדי להבין מה השתבש.
העניינים ממשיכים להסלים כשגם הארי לא מצליח להשתמש בכוחו, הוא נחשף, ונורה ע”י לוחמי הסנטינלס. אקליפס מנסה להשתמש בכוחו, גם הוא לא מצליח, אבל הוא לא מתכוון לוותר, שולף אקדח ונקלע לקרב ארוך עם הלוחמים, כדי לחפות על סוניה שמתגנבת אל עבר הארי הפצוע במטרה לחלצו.
בשלב זה ת’אנדרבירד נזכר שיש אדם אחד שיכול להשבית את יכולותיהם המוטאנטים, אוגוסטוס, אותו חבר טוב שראינו נורה ונהרג בפלאשבק של פתיחת הפרק. מהר מאוד (מהר מדי אם תשאלו אותי) לומד ת’אנדרבירד על בשרו את האמרה השחוקה “בקומיקס אף אחד לא באמת מת, מלבד הדוד בן והזוג באנר”, כשהוא מאתר את חברו המת לכאורה, עומד במרכז הזירה, ומשתמש בכוחו על מנת לבטל את כוחם של המוטאנטים באיזור.
למרות שהדבר דורש ממנו כוחות פיסיים רבים (כוח על אנושי הוא אחד מהיכולות של ת’אנדרבירד, וזה מנוטרלים על ידי חברו שקם מהמתים) הוא מצליח להמם את אוגוסטוס, מה שמחזיר כמובן את כוחם של כל הסובבים אליהם. פה מגיע השיא של הפרק, וזה תמיד טוב כשזה מגיע בסוף. חמש הדקות האחרונות של הפרק הן פשוט רצף של אקשן משולב בכיף טהור עבור הצופה.
בתוך ההאמר-פולאריס מרגישה שכוחה חוזר אליה, אבל היא עדיין לא יכולה לעשות יותר מדי מפני שהיא מוקפת רק בפלסטיק (לא פראיירים הסנטינלס האלה). ריד מציע באומץ (מה שקונה כנראה את סליחתה של פולאריס. מעשים תמיד שווים יותר מדיבורים) שתשתמש בבורג שתקוע בברכו, זה שלמדנו עליו בפיילוט, ופולאריס, בסצינה שמרגישה ממש כאילו נלקחה מהסרט X2, משתמשת בו על מנת להפטר מהשומרים שלה.
בלינק פותחת פורטל כדי שהארי וסוניה החולמת יוכלו להימלט מזירת הקרב, ות’אנדרבירד מנסה לשכנע את אקליפס לעזוב אבל הוא מתעקש להישאר עד שיצליח לחלץ את פולאריס. ואז, ברגע של הרבה כוח והעצמה נשית, פולאריס עושה שמות בכל לוחמי הסנטינלס עד שהם נסוגים ויחד עם ריד הם נכנסים לוואן המילוט שקיט נוהגת בו אל הזירה. הפרק מסתיים כששני זוגות מתאחדים בהתרגשות בתוך הרכב (קצת מביך עבור ת’אנדרבירד שבטח מרגיש גלגל חמישי בסצינה. אבל הוא יתגבר על כך, הרי הוא הצלע הגברית במשולש הרומנטי המתהווה).
ביצי X יורות לייזרים-
-אוגוסטוס “גאס” הוא המוטאנט “פולס“, וכמו בסדרה, גם בקומיקס הוא יכול לנטרל אמצעים אלקטרונים ויכולות של מוטאנטים באמצעות שדה שבוקע מעיניו. תתפלאו, אבל בקומיקס מיסטיק ניסתה לשדך אותו (בהצלחה מסוימת) לבתה – רוג.
-הארי, הוא “סוחר” בקומיקס, שהוצג לראשונה בסדרת הקומיקס “Morlocks” של לא אחר מאשר ג’ף ג’ונס, שמלבד להיותו כותב קומיקס מוכר ומוערך הוא גם מנהל מחלקת הסרטים של DC, מפיק ראשי לסרטי ליגת הצדק וסרטי היקום המורחב של די.סי קומיקס ואחד היוצרים של סדרות DC של ברשת הטלוויזיה CW. אגב, בהמשך לטור שלי מהשבוע שעבר- זהו המורלוק השלישי שמוצג בסדרה. כתבתי למעלה שהיכולת שלו היא להעלם מהעין- זה תיאור מדויק ומילולי- הוא מסוגל להערים על הרשתית של מי שרואה אותו, זו הסיבה שהוא יכול להשתמש ביכולת שלו רק במגע אישי, ולא לעיני המצלמות.
-כמו בקומיקס, מתגלה לנו בפתיחת הפרק שג’ון “ת’אנדרבירד” שירת במארינס.
-ת’אנדרבירד מבחין בקעקוע של זאב ציד על זרועו של אוגוסטוס. זהו כנראה גרסת הסדרה לסמלם של “זאבי הציד” – מוטאנטים שאחאב (רודריק קמפבל, אותו ראינו בפרקים הקודמים מביע התעניינות באחים המוטאנטים) שטף את מוחם על מנת שיעזרו לצוד מוטאנטים אחרים, בעתיד האפשרי של “ימי עבר עתידי”. ככל הנראה זה רמז לסיבה שפולס הפך עורו ועוזר לרשויות הסנטינלס נגד המוטאנטים חבריו לשעבר.
-קונספירציית תאומי ה”פנריס” ממשיכה לקרום עור וגידים. כמו האחים סטראקר בפרק, גם כוחותיהם של ילדי וון-סטראקר עבדו בצורה הכי טובה כששילבו אותם ביחד.
-בהתחלה חשבתי שזה רק אני, אבל חיפוש קל ברשת העלה שאני לא לבד: כל סצינת הפתיחה בה “פולס” נורה במהלך ניסיון חילוץ מוטאנטים מרשויות הסנטינלס, נחשב כמת ובהמשך פונה נגד חבריו, מזכיר ממש את קשת הסיפור של מורף בעונה הראשונה של הסדרה המצוירת הקלאסית של האקס-מן.
ציון: 4.5 בעיקר בגלל האקשן הסוחף והסצינה העוצמתית של פולאריס שגרמה לי לצעוק “וואו” בחמש הדקות האחרונות.
