האופל והמיסטיקה ממשיכים להתפשט ביקום הסינמטי של מרוול הן במסך הגדול, עם יציאתו של “דוקטור סטריינג'” לאקרנים, והן במסך הקטן. השבוע זכינו להצצה קצרצרה אל העולם המאגי של הסדרה ואל סיפור המקור של דוקטור לוסי “קספר” וחבריה.

מיד לאחר הפלאשבק הקצרצר בו לוסי ובעלה מוצאים את הדארק-הולד, הספר השטני המדובר, אנו ישר נזרקים אל עלילת ההווה בה מנסים רוחות הרפאים למצוא ולפענח מחדש את הספר. סוכני ש.י.ל.ד., יחד עם רובי ודייזי, מדביקים את הקצב ומאתרים את הרוחות כאשר הן מנסות לחטוף את דודו של רובי, איליי , מהכלא, שכן הוא הניצול היחיד שמסוגל לתפעל את הספר.

במקביל, במטה הסוכנות, סימנס עוברת את בדיקת הפוליגרף שתקבע את המשך תפקידה בכוח. תוך כדי הבדיקה נבחנת נאמנותה ואמינותה של סימנס ע”י המנהל מייס, שמצוות אותה אליו לצורך עימות טלוויזיוני מול מנהיגת תנועת “אנושיים בלבד” המתנגדת לזכויות האינהיומנס. סימנס מצליחה להתחמק מלא מעט סודות בעודה מסייעת למנהל החדש של הסוכנות, שלא עוצר באדום ולא מהסס לחשוף את זהותו כאינהיומן בשידור חי. באופן מפתיע, הדבר לא מזיק ואף מועיל לפופולריות של מייס ושל הסוכנות, בנוסף לכמה סיפורים שצצים ברשתות אודות מעורבותו של מייס בפיגוע בווינה (ישירות מ”מלחמת האזרחים”).

בחזרה לעלילה המרכזית של הפרק. החבורה מגיעה לחלץ את איליי מהכלא, כאשר דייזי מגלה ש”כלבי השמירה” מגייסים לשורותיהם אסירים אלימים. לא עובר יותר מדי זמן והרוחות מתחילות לצוץ בכל פינה, ורובי ממלא את התפקיד שלו כמכסח השדים של הצוות. נראה שהרוח היחידה ששורדת את מסע הנקם של רוח הנקמה (חי חי) היא לוסי עצמה, שמצליחה לשים את ידיה (חי חי) על איליי ולהבריח אותו מהכלא.

אך התקרית לא מסתיימת בבית הסוהר לפני שרובי פוגש באחד ממנהיגי כנופיית הרחוב שגרמו לנכותו של אחיו. חששותיו של מאק בנוגע לחבר הצוות החדש והמורבידי מתממשות כשרובי נכנע ליצריו של הריידר ושורף קליל את מנהיג הכנופיה המשוקם. תקרית זו מתחברת באופן ישיר לעלילת המשנה, בה נסחט מייס ע”י מנהיגת תנועת המחאה נגד אינהיומנס בעזרת העדויות על קיומו של הריידר.

עכשיו, אחרי שסקרנו קצת את עלילת הפרק, נאמר כמה מילים על המבנה. הסדרה ממשיכה להיבנות ביתר רצינות ומחשבה. אומנם לא מדובר בהרבה תוכן שהתלבש על גבי 40 דקות, אך העיסוק בקו עלילה אחד מרכזי ואחד קטן ומשני הוא מצוין. אין כאן את הפיזור המבלבל של תחילת העונה בה קפצנו מתרחיש אחד לתרחיש אחר ולתרחיש רביעי וחמישי, הכל מורכז לנו להבניית סיפור אחד גדול- עלילת הרפאים של הריידר, כשברקע האיום הזמני של “כלבי השמירה” תופס תאוצה.

לא הרגשתי בחסרונה של איידה השבוע או אפילו באזכורי מידע על קו עלילה זה. כן, הסדרה אוהבת לזנוח סיפורים קטנים לטובת מרכזיים (כמו גראביטון מהעונה הראשונה) אך אני מאמין שסיפורי הLMD  יוכנסו לעומק בחלק השני של העונה.

הדבר שהכי קסם לי השבוע קרה רק לאחר צפייה שנייה ומעמיקה יותר. בסצנת הפלאשבק בפתיחת הפרק, כאשר לוסי ובעלה מוצאים את הדארק-הולד אצל לא אחר מאשר ג’וני בלייז, הריידר הראשון. היופי בסצנה- לא נאמר לנו מפורשות שזה בלייז, אלא הרמזים מטפטפים בזה אחר זה עד לחשיפה של כולם על השולחן (הקסדות, המעיל ואז האופנוע והפוסטרים).

מה שגרם לי להתאהב בסדרה מלכתחילה היה השימוש החכם שלהם ברפרנסים. אתה לא רואה את זה בפעם הראשונה, אבל חדי ההבחנה מצביעים לך שזה קיים. השזירה הזו של מימד הקומיקס, מימד הקולנוע והמסך הקטן, יוצרים ריצוי מעריצים כמו גם הבנייה של רגש בתוך העלילה. פתיחת האפשרויות הללו עשויות להוביל לאופקים אין סופיים, ולהנאה מובטחת.

ציון 4.5