ביקורת "החץ" עונה 4 פרק 1: החץ הירוק

הביקורת השבועית של "החץ" מוגשת בחסות משפחת רודס.

זהירות, מוצר זה עלול להכיל ספוילרים שיתרחשו בעוד חצי שנה!

Happily ever never
Happily ever never

לא חשבתי שאחרי העונה הקודמת של "באטמ–" זאת אומרת, "החץ", שנגמרה כל כך רע ולכל אורכה כמעט הייתה נוראית, אחזור לסקר את הסדרה הזו, ובתחילת הפרק באמת שקלתי לפרוש.

אז אוליבר ופליסיטי חיים להם בכיף באיזה פרבר אוטופי בו פליסיטי מכינה ארוחות בוקר גרועות ואולי מתמנגל עם שכנים חמודים, בעודו מתכנן להציע נישואין לפליסיטי. בינתיים בסטאר סיטי (סטארלינג סיטי הממותגת מחדש ומוקדשת לזכרו של ריי "אני לא איירון מן" פאלמר, שכביכול נהרג בפיצוץ בסוף העונה הקודמת) העניינים לא כל כך חוזרים למסלולם. אחרי ההשתוללות האחרונה של ליגת המתנקשים, העיר נותרה ללא הגנה וללא הנהגה, כשברחובות חבורת שכירי חרב גונבת חומרי נפץ וכלי נשק, משליטה טרור וגורמת להגירת תושבים ובריחת תיירים. בעקבות "רוחות הרפאים" הללו יוצאים לורל, ת'יאה ודיגל (שהחליט לאמץ את רעיון הזהות הסודית – והפך למגנטו – גם הוא), ללא הצלחה.

It's a kind of magic
It's a kind of magic

אחרי מספר לא מבוקר של כישלונות מול "רוחות הרפאים", ת'יאה ולורל מחליטות לקרוא לאולי לעזרה, ואילו הוא מגלה כי פליסיטי מעולם לא הפסיקה לעבוד בשירות לוחמי הצדק בסתר. בהגעתם לסטאר סיטי נראה שהמריבה בין אוליבר לדיגל לא שקעה ועדיין קיימים מתחים (גם אני הייתי מתעצבן אם חבר טוב שלי היה חוטף את אשתי ומאיים להרוג אותה, ואז חושף כי זו הייתה תרמית), אך למרות זאת הצוות מתארגן מחדש ויוצא אחר "רוחות הרפאים".

בעקבות היתקלות עם "הרוחות" מתגלה כי מנהיגם הוא לא אחר מאשר דמיאן דארק, שהתחרה עם ראס אל גול על תפקיד ראש ליגת המתנקשים, אך נשר עקב היותו "קיצוני מדי". בתחילה נראה שלדארק יש כוחות מטא-אנושיים, כשהוא שואב את אנרגיית החיים מאחד מאנשיו שכשל במשימתו, אך אוליבר מפריך במהרה את הטענה ומגלה כי מדובר בכוחות קסם… למה? "כי ראיתי דברים".

"מי היה מאמין שיש כל כך הרבה סלאשפיק של אוליבר ורוי?"

החבורה מגלה את מטרתו של דארק לפוצץ את תחנת הרכבת המחודשת, וממהרת לעצור אותו. אוליבר מצטרף אליהם בתלבושת חדשה ומעט טקטית יותר בעיצובו של סיסקו ראמון מהסרה האחות, "הפלאש". אחרי הימלטותו של דארק ועצירת המזימה, אולי מחליט לחשוף את זהותו החדשה לציבור כ"החץ הירוק" (לסופרמן לקחו 10 עונות לעשות זאת ב"סמולוויל"), ממשיך דרכו של החץ שמת לכאורה, ולשרת את העיר לא מתוך הצללים הפעם, אלא בגלוי, כגיבור על.

ועכשיו לחלקים שהקפיצו את העניין בפרק. מסתבר שכדי לא להזדקן, דמיאן דארק סוגד לישות כלשהי. הניחוש שלי הוא שמדובר בטריגון – שד רב-עוצמה וכובש יקומים, אחד הנבלים החזקים ביותר ב-DC, אויב של הטין טייטנס ואביה של חברת הקבוצה רייבן. זה לא מספיק? מתגלה כי קוונטין עובד עבור דארק, אחרי שאיים על חיי מועצת הנהלת העיר וחיסל את כל חבריה, למעט קפטן לאנס. זה לא מספיק? אז לא רק שיש שוב פלאשבקים לעברו של אולי (ששוב נזרק על האי…?) יש גם פלאש (חה!) פורווארד אל שישה חודשים בעתיד, במהלכו בארי מגיע באיחור לטקס לוויה, ומנחם את אוליבר שמביט על מצבה טרייה (אני בטוח שזו פליסיטי, אבל אשמח להיות מופתע).

"אני כבר אראה להם מה זה 'אין פנייה שמאלה'"

לסיכום: כן, רמת המתח בעלילה לאורך רוב הפרק הייתה רדודה ביותר, ונראה היה שאין תקווה. אבל עשר הדקות האחרונות פשוט גרמו לי לפעור פה בתדהמה. אני בהחלט מצפה לשינוי כיוון לא רק מצד אוליבר עצמו, אלא גם מצד הסדרה כולה שנראה ולוקחת טון הרבה יותר רציני ועמוס מהעונה הקודמת.

ציון: 4
ratings-tv-4

דמיאן דארק, הנבל הראשי החדש, היה אויב של הטין טייטנס עם פני ילד, עם קשר ל-HIVE, כפי הנראה כמו בסדרה.
– בעידן החדש של הסדרה, כשהיא מנסה להיות נאמנה מעט יותר למקורות, אוליבר מאמץ באופן רשמי את השם "החץ הירוק", ואילו סטארלינג סיטי משנה את שמה לסטאר סיטי.
– בחייהם החדשים אוליבר ופליסיטי גרים בפרברי אייווי טאון, עירו של האטום\ריי פלאמר.
– "לארסון קרדיט יוניון": לא בטוח אם זה היה רפרנס מכוון, בטח בהתראה כה קצרה, אולם השחקן ג'ק לארסון נפטר לפני כשלושה שבועות בגיל 87. התפקיד הכי מפורסם שלו הוא ג'ימי אולסן בסדרת הטלוויזיה של סופרמן בשנות ה-50.
– אם אתם לא צופים ב"הפלאש", בפתיחת העונה השנייה השבוע ציינו את "יום הפלאש" – אותו הזכיר קוונטין – לכבוד גיבור העל של סנטרל סיטי שהציל אותה ואת העולם מחורבן לפני חצי שנה.
– בפלאשבקים אוליבר משוחח עם אמנדה וולר בפאב בקוסט סיטי. אחד ממבקרי המקום, שפניו לא נראים, לובש מעיל טייסים עם השם "ג'ורדן" – כמו האל ג'ורדן, הגרין לנטרן הכי מפורסם.
– ספר הבישול שפליסיטי קוראת, Cooking to Impress, "נכתב" ע"י טארה באטרס, אחת המפיקות הראשיות של "הסוכנת קרטר" מבית מארוול\ABC ורעייתו של מארק גוגנהיים, מהמפיקים הראשיים של "החץ".

One thought on “ביקורת "החץ" עונה 4 פרק 1: החץ הירוק”

השאר תגובה