ביקורת, "הנגיף"- עונה 2 פרק 10: זינוק בעלייה

אזהרה: הביקורת מכילה ספויילרים לפרק

אחרי הקרב על רד-הוק הגיע הזמן לשנות גישה ולהעביר את הלחימה בערפדים מעמדת הגנה למגמת התקפה. הדבר לא נעשה רק במישור הממשלתי אלא גם בחזית הפרטית של צוות המחסלים של אפרם, כשזה מחליט סוף סוף לבצע את ההתנקשות בפולמר. בזמן שאף ודאץ' מתכוננים לחסל את מנכ"ל סטון- הארט, סטראקיין, פאט ונורה ממשיכים בחיפושים אחר האקסינו לומין.

נתחיל בסיפור הצד של הלומין. שלושה מגיבורינו עוברים על ספר הטלפונים בחיפוש אחר אונסקו, בעל הספר. כאן פחות או יותר מסתכמת עלילת הצד שנגמרת בכך שסטרקאיין, לבדו, מוצא את הלומין, רק בשביל שאונסקו (כביכול) יכה בו מאחורי הגב ויברח עם הספר. מפתיע? לא בהרבה, אבל עיקר הסיפור עוד לפנינו.

the-strain-assassin-gedmintas-stoll

המרכיב העיקרי של הפרק נע סביב ניסיון ההתנקשות בפולמר. לשם שינוי חשבתי שאולי אף יצליח לחסל את אחד הנבלים העיקריים ובכך ניפטר מהתרח הזקן…אבל ברגע שפולמר הגיע עד דירתה של קוק אהובתו בקומה שלישית (אין מעלית!), ידעתי שמשהו קלישאתי הולך להגיע. כמובן שפולמר מצהיר על אהבתו לקוקו ומתחנן שתשוב למשרד, מה שגורם לי כצופה לסמפט אותו מעט יותר הפעם (הייתי חולה ומסכן ופגשתי אותך ואני יכול לראות! אני יכול ללכת! אני חי!).

השניים חוזרים למשרד ובשנייה שהם יוצאים ממנו, אף מנסה את מזלו, וצולף בפולמר….אם הוא לא היה מעט שיכור ופוגע בקוקו במקום…(אם שותים, לא מתנקשים). יש מי שיראה בזה כאקט סימבולי של "פיטים" (פולמר ארגן את ההתנקשות בלי, שהייתה מושא האהבה הקצר של אף בוושינגטון) אני עדיין מצליח לראות בזה קלישאה, נחמדה, אך עדיין קלישאה.

the-strain-assassin-maestro-durand
פולמר לא מבזבז זמן ודורש (כן…דורש) מאייקורסט לשכנע את המאסטר להציל את קוקו. אייקורסט מוצא בזאת הזדמנות נהדרת להניף אצבע משולשת ישר לפרצוף של פולמר אחרי כל ההתנצחויות האחרונות שלו. בסופו של דבר, להפתעתי, המאסטר נענה לבקשה ומציל את קוקו המבוהלת (ובצדק) ממראה הערפד מול פניה. פולמר מוכה המשיחיות של המאסטר שופך בפניה את כל הפרטים על היזמות הסודית שלו. האם קוקו תזרום עם כל עניין "עוזרו של….סליחה…שותפו של השטן"? או תהפוך לפיצוויליאם 2 ? נגלה בקרוב, נשארו רק עוד 3 פרקים.

אף ודאץ' לצערם, לא מצליחים להימלט ונלכדים ע"י משטרת ניו יורק (חבורת אידיוטים….), דאץ' נלקחת למקום סודי (אתם תרצו להישאר לזה), ואילו אף מקבל ביקור פתע מפולמר (הפתעה! פיספסת!). הדיאלוג בין השניים הוא אחד משיאי הפרק. טוב מול רע, נכון מול שגוי, שני "משרתים" כביכול של שני צדדים מנוגדים (אף ,שליחו של סטראקיין, פולמר עושה דברו של המאסטר). אחרי הביקור הקצר, עדר של ערפדים שועט אל התחנה וכמעט הורג את אף….עד שפאט ונורה מצילים את המצב (כמה נוח). אבל רגע…איפה דאץ'??

the-strain-assassin-bradley-maestro-durand

לאט לאט ובשקט אנחנו מגלים שהמקום שאליו נלקחה דאץ', הוא מרתף העינויים הפרטי של אייקורסט, וזאת, עומדת להיות ארוחת הערב (או בוקר) של הערפד-נאצי! קליף-הנגר!

המונח "משאיר טעם של עוד" נוטף מסוף הפרק הזה וכמעט גורם לי לתת לו ציון מושלם של 5 מתוך 5. אם זאת, אני אדם שקול…והקלישאות המיותרות של התנקשות פולמר, לכל אורכה, מחבלות באיכות הפרק. אבל ואוו, כמה שאני מחכה לפרק הבא.

ציון סופי: 4.5

ratings-tv-4-half

השאר תגובה