השבוע, יחד עם חזרתן של סדרות הקומיקס מפגרת החגים, חזרה גם "הפלאש" וממשיכה את העלילה של הפרק הקודם בסצנה שמאוד מזכירה סצנה אחרת, מ"נקמת הסית'". הגיבור חסר החולצה מתעורר מחלום-חיזיון בו אהובתו הולכת למות בזמן ששניהם ישנים יחדיו במיטה. בארי ממשיך לחשוש עקב ההצצה שלו לעתיד בו הוא ואנחנו חזינו באייריס נרצחת (משאלת לב של המון מעריצים סוף-סוף התגשמה).
ואם תרצו לדעת מה קורה בהמשך, דעו לכם, שהביקורת כוללת לא מעט ספוילרים לפרק:
להמשיך לקרוא ביקורת: "הפלאש" עונה 3 פרק 10 – שואלים בעיות מהעתיד
לאחר הפסקה, אנחנו מקווים שזו תחילתה של מסורת נהדרת. ניצן ניקי מור, שהצטרפה לא מכבר לצוות הכותבים של האתר, לוקחת על עצמה לסקר את הסדרה שלא תמיד יודעים איך להתייחס אליה (האם היא הטובה בסדרות ה-CW או הגרועה), "אגדות המחר".
אנו חוזרים מפגרת החגים לחצי השני של העונה השנייה, שעושה את כל המאמצים להשתפר.
המשך הקריאה, כמובן, כולל ספוילרים לפרק:
להמשיך לקרוא ביקורת: "אגדות המחר", עונה 2 פרק 9 – שודדי האומנות האבודה
הפעם אחרונה שראינו את סופרגירל לפני היציאה לפגרת החגים היה בקרוס-אובר המרובע (שהיה בעצם משולש) וכעת קארה חוזרת היישר למקומה הטבעי עם סצנת פתיחת אקשנית של מרדף אחרי שודדים (שהזכירה לי לרגע את סצנת הפתיחה מפרק 2 וגרמה לי להתגעגע קצת לסופרמן). קארה מקבלת עזרה לא רצויה מהגרדיאן מה שגורם ל-וין להתמודד לרגע עם סכנה אמיתית מחוץ לאזור הבטוח שלו.
המשך הקריאה כוללת ספוילרים לפרק:
להמשיך לקרוא ביקורת: "סופרגירל", עונה 2, פרק 9 – סופרגירל חיה
מכירים את הסדרות האלו שאתם צופים בהן, אבל לא באמת צופים, שהן לא מקבלות את מלוא תשומת הלב שלכם? כך אפשר לתאר את תחילת מערכת היחסים שלי עם "אגדות המחר". התחלתי לצפות בה כנראה מהסיבות שכולנו התחלנו לצפות: סדרה מבית DC, ברשת CW שהביאה לנו כמה סדרות קומיקס מדליקות, איחוד של גיבורי על שונים לצוות אחד, וונדל סאבאג' בתור נבל ומסע בזמן, האם אפשר לבקש עוד?
להמשיך לקרוא אם תרצו אין זו אגדה, "אגדות המחר" מוכיחה שהיא אחת מסדרות הקומיקס הטובות
לכל מי שמחשיב את עצמו כחובב גדול של פנטזיה ומדע בדיוני יהיה קשה מאוד להתחמק מהקונספט של מסע בזמן. גדולי המדענים אולי חקרו את השאלות הגדולות של "מהיכן באנו?", "למה אנחנו כאן?", "מה משמעות החיים?" ו"האם יש אלוהים?" אבל כותבי הטלוויזיה והקולנוע תמיד היו אובססיביים לרעיון של מסע בזמן. ולמרות שתמיד הזהירו אותנו שאסור להתעסק עם רצף חלל-זמן ושאפקט הפרפר הוא ממשי ורציני, כותבים רבים קפצו לתוך חור התולעת ולקחו את הצופים למחוזות אחרים וזמנים שונים.
אני לא חובבת גדולה של מסע בזמן. רגע! אל תקפצו עלי עם תגובות זועמות! אסביר למה: כרעיון זה נשמע ממש נחמד, האפשרות לראות את העתיד הבלתי נודע או לחוות תקופות שחלפו זה מפתח להרבה פרקים בהם הדמויות האהובות עלינו משנות תלבושות וכל פרק זה כמו פורים. אבל, במציאות הטלוויזיונית, כאשר סידרה מתחילה להתעסק עם מסעות בזמן, זה בסדר כלל בשלב בו הסדרה מתחילה להתדרדר ולבסוף פוגשת את מותה.
