לובו ואני, סיפור אהבה

ממש יום לפני ששנת 2024 הנוראית מסתיימה, יום שני, 30 בדצמבר, 2024. אני יושב עם כמה חברים שלפתע, בדף הקהילתי שלו באינסטגרם, ג'ייסון מאמואה מעלה פוסט ישן על הרצון שלו לגלם דמות קומיקס בשם "לובו", אי שם בתחילת דרכו בDC. הוא חותם את הפוסט ב"אחכה שיתקשרו, ואתייצב", עם תגובה עדכנית לפוסט: "הם התקשרו". קשה לתאר את התחושה שחשתי באותו רגע, אבל בואו נגיד שנאלצתי לבדוק שאני עדין נושם והדופק עובד. הסיבה, אחת הדמויות האהובות עלי ביקום DC, אחרי עשרות דחיות ואכזבות, מגיעה, כנראה (כי עד שלא רואים זה לא קרה) לקולנוע. אז בואו נחזור אחורה לתחילת הרומן שלי עם הדמות שנקראית, "לובו".

השנה היא 1997, אני צופה בפרק של הסדרה המצוירת של סופרמן "אדם של כבוד, איש הפלדה" (the main man part 1 and 2) . בפרק הזה אני נחשף לדמותו של לובו (או כפי שכונה בפרק, "ל-לחסל, ו-ולהרוס, ב-באלימות, ו-…ולהרוס שוב"), אופנוען דמוי ג'ין סימונס עם שפם האלק הוגן שמנבל את הפה ומשחק הכי מלוכלך שיש, רכוב על אופנוע חלל מגניב ופשוט מכסח את סופרמן. זו הייתה אהבה מאגרוף ראשון ולובו הפך להיות אחת הדמויות שאני הכי אוהב ואוהב בעתיד. לא היה איכפת לי מה ואיפה, אם זה בקומיקס, או סדרת טלוויזיה או אולי מתישהו סרט קולנוע עצמאי, כל מה שרציתי זה עוד ועוד לובו. אבל הדרך של לובו לא הייתה קלה בכלל. משחק מחשב (הוכרז ב2004 ובוטל), סדרת טלוויזיה (קצרה ברשת שנעלמה) סרט! (סטודנטים חביב)… אך תפילותיי למשהו משמעותי… לשווא!

מהיכן מגיע אותו צייד ראשים אינטרגלקטי. ובכן, הסיפור שלו לובו החל אי שם ב-1983, חברת הקומיקס DC החליטו לצחוק קצת על הדמויות של המתחרים במארוול וביקשו ליצור דמויות "פרודיה" לכמה מהדמויות מהפופולריות שלהם. הכותב רוג'ר סלייפר והאמן קית' גיפן הציגו לעולם את לובו – אופנוען חלל שבהתחלה היה נבל בקומיקס שהופיע לראשונה בחוברת מספר 3 בסדרה "אנשי האומגה" (Omega Men), ביוני 1983. במהלך השנים לבש את הצורה היותר מודרנית שלו, מטאליסט אלים, משז'ניסט  וחובב דולפינים. הפרודיה אגב הייתה על וולברין, שכן לובו מסוגל להחלים מכל פציעה, ואף בהגזמה להצמיח כל חלק בגוף שלו אפילו אם נשארת ממנו רק טיפת דם אחת. (דדפול הגיע יותר מאוחר ככה שאל תשוו בין השניים)

הפופולריות של לובו כדמות קומית אלימה, הביא אותו לשלל אירועים ומפגשים בין דפי הקומיקס עם שלל גיבורי ונבלי DC. הוא נלחם בחזקים ביותר, ניצח את המרושעים ביותר, ועיצבן כמעט את כולם עם גישת הזאב הבודד האגואיסטית שלו. היה חבר בליגת הצדק, יחידת המתאבדים, אפילו קיבל טבעת כוח של הגרין לנטרן קורפ. אך למרות הפופולריות שלו על הנייר, ב-DC פחדו ממנו כל כך שלא הסכימו (כמעט) לתת לו חיים במדיום אחר, בטח ובטח לא כדמות מובילה ראשית.

מעבר לכמה הופעות אורח במשחקי מחשב כמו INJUSTICE, או לגו בטמן 3, תפקיד בשתיים שלוש סדרות אנימציה לפרק וקצת, וסוג של הופעה חיה ראשונה בסדרה "קריפטון" (בגילומו של אמת ג'יי סקנלאן), לא הוכרז שום פרוייקט עם לובו בתפקיד מרכזי. כל זה השתנה, כשג'ימי גאן קיבל את המושכות על ייקום קולנועי חדש.

עם קבלת התפקיד, אחד הדברים הראשונים שגאן פרסם זו תמונה של לובו ברשתות החברתיות. הוא פרסם כמובן עוד שלל דמויות שתכנן לשחרר להם פרוייקטים, אבל לא באמת הזיז לי… אני רציתי רק לובו! דמיינו לעצמכם את האכזבה כשגאן פרסם את רשימת הפרוייקטים שלו, שלא כללה את משאת נפשי. כמובן שגם ליהוק החלומות שלי כבר לא התאים (האלק הוגאן כבר זקן מדי לשיט הזה), אבל קווין דוראנט עדיין היה פנוי וכמובן, ג'ייסון מאמואה, שלא רק מכיר ואוהב את הדמות כמעט כמוני (לפי הדרך בה הוא מתאר זאת), אלא הוא ממש חי את הדמות ביום יום, מראה, תחביבים, אופנועים, הכל! אבל… אי אפשר לשלוט בשבעת הימים כאקוומן וגם ללכת ללכוד אנשים בחלל כצייד ראשים. או שמא….?!

"סופרגירל- אשת המחר" צפוי להגיע לקולנוע ביוני 2026. בסרט תככב מילי אלקוק מ"בית הדרקון" בתפקיד קארה זור אל- סופרגירל, והחל מכתיבת שורות אלו, גם מומואה יגיע לסרט כלא אחר מ"הגדול מכולם"! אומנם אני מודאג כי הסרט הוכרז לגילאי 13 ומעלה, ולובו ראוי אך ורק ל"למבוגרים בלבד", אחרת הוא פשוט יסורס, אבל ג'יימס גאן הצליח להוכיח שהוא לא רק יודע לספר סיפור עם דמויות מופרחות סטייל "שומרי הגלקסיה" או "יחידת המתאבדים", הוא גם גדל על חומר המקור ויש לו כבוד אליו! ואין דבר חשוב מזה ביצירת סרט קומיקס מוצלח. וכמובן מה שהוא הצליח לעשות עם רוקט ראקון (גם דמות של גיפן אגב) או וויזל (ראו ערך "קריצ'ר קומדוס" עונה 1 פרק 5) ואפילו קינג שארק ופיסמייקר מ"יחידת המתאבדים"… איך אומרים היום? in Gunn we trust.

השאר תגובה