הסדרה יוצאת לפגרה ארוכה, בן אדם נוסע למספר שבועות בחו”ל וכשהוא הוא חוזר הוא מגלה שהסדרה שלו, שאחריה הוא עוקב כבר 13 שנה החליטה לזרוק לפח את הדברים הפשוטים שנקראים תסריט, היגיון, עלילה וכמות דמויות סבירה לפרק והחליטה לרוץ קדימה ולגרום תסכול רב.
המשך הקריאה כולל ספוילרים לפרקים 13 ו-14:
במה נתחיל? “על טבעי” עובדת לפי נוסחא פשוטה מאוד, ישנו קו כללי לעונה שמכיל נבל ומשימה מרכזיים. אחת לכמה פרקים יש פרק פילר. רוב הסדרות של ה-CW (“החץ”, “הפלאש” וכו’ עובדות לפי הקווים המנחים האלו וברוב המקרים זה עובד בצורה סבירה).
בעונה הראשונה המטרה הייתה למצוא את ג’ון והשד צהוב העיניים, בעונה השלישית המטרה הייתה להציל את דין מהגהינום, בעונה החמישית המשימה הייתה כמובן לנצח את השטן ולמנוע את האפוקליפסה ובעונה האחת עשרה אמארה הייתה המרכז. עכשיו תשאלו את עצמכם, מה העלילה של העונה ה-13? מי האיום המרכזי בה? מה הסיפור שהיא מנסה לספר? איך היא מציבה את סאם ודין במרכז, כמו שהיא אמורה לעשות? שאלות מצויינות, נכון? לא לכולם יש תשובות מצויינות (וזו הבאסה).
בואו ניקח את שני הפרקים האחרונים כדוגמה, בכל זמן נתון יש לנו בערך 3-4 קווי עלילה: אוסמדאוס והניסיון של לחסל את לוציפר, לוציפר שמנסה להשיג תמצית מלאכים ופתאום משיג שליטה בגן עדן, סאם ודין שמנסים למצוא כישוף להגיע למימד הגהינום, דונאטלו שמתחרפן וג’יק ומרי עם ההרפתקאות שלהם במימד הגיהינום.
ובלאגן עם הדמויות, מה שיוצר חוסר מיקוד משווע. סאם, דין, קאס, דונטאלו, לוציפר, אנאל, אוסמדאוס, קץ’, ג’ק, מרי, מייקל, בובי וגבריאל (ויש עוד). בסדרות כמו “משחקי הכס” כמות דמויות כאלו וקווי עלילה מרובים הם חלק מה-DNA של הסדרה אבל ב”על טבעי” זה פשוט לא עבד מספיק טוב. אני מבין (ומקווה) שלקראת סוף העונה כל הסיפורים האלו יתרכזו לאחד, אבל אי אפשר לבנות על זה. הסדרה לא יכולה לצלוע עד פרקי הסיום בתקווה שהכל יהיה מוסבר וקל להבנה. כשהצופה, וגם האדוק ביותר, צריך להשקיע לא מעט שניות כדי לנחש ולזכור מי הדמות שהוא רואה מולו ומה הסיפור שלה, יש לסדרה בעיות כתיבה.
שני הפרקים הללו היו עמוסים גם בסתירות לוגיות כלפי המיתולוגיה של הסדרה והעבר שלה. גבריאל חי, איך? למה? אני מניח שיסבירו לנו את זה בפרקים הבאים אבל בואו נודה באמת, שום דבר לא באמת ישמע הגיוני לחלוטין. מסתבר שיש נשק חדש, “להב הארכ-מלאכים”, הלהב היחיד שיכול להרוג ארכ-מלאך (מייקל, לוציפר, רפאל וגבריאל) אבל בסדרה ראינו יותר ממקרה אחד שבהם ארכ-מלאכים משתמשים בלהב כמו כל המלאכים. אוסמודאוס משתלט על דונטאלו אבל לא קורה עם זה כלום, לוציפר צריך חיזוק של “חן” מלאכים למרות שיש לו שאריות משלו והוא אמור פשוט לחזור לעצמו, בקיצור בלאגן.
היו כמו נקודות אור, לא הכל היה נורא וזה כמובן אחד הדברים שעל טבעי מצטיינת בהם, הומור. מתי שהיו בדיחות או רגעים מהנים, הסדרה המשיכה לקלוע בול כמו שהיא עושה כבר למעלה מעשור. אבל בסך הכל, שני הפרקים האלו היו מאכזבים.
ציון: 1
