יש מותחן מד”ב חדש! על יצור מהחלל החיצון שהורג אסטרונאוטים! אה… אני יודע “הנוסע השמיני: קובננט” יוצא בדיוק בעוד חודשיים. לא לזה התכוונתי. התכוונתי לסרט “סימן חיים” שיצא בסוף השבוע.

אם לא הייתם על הפלנטה הזו מאז שנת 1979 לערך, הרי שתגלו כי פעם בכמה זמן יוצא סרט חדש שעוסק בחייזר מפחיד שמחסל להנאתו אנשים שונים (ברוב המקרים אלו אכן אסטרונאוטים) עד שהוא נתקל באותו שורד אחרון שמפגין מספיק אומץ ושכל כדי לחסל את התפלץ. בד”כ זה גם קורה במקום קלאוסטרופובי מצומצם. לפעמים לא.

כן. כולם מנסים לחקות את ההצלחה הבלתי צפויה של אותו סרט קטן, דל תקציב למדי שעמד מאחוריו במאי מתחיל, אשר שילב באופן מפתיע 2 ז’אנרים שונים ועשה ערימות של כסף. כן אפילו האולפנים שעשו את “הנוסע השמיני” המקורי ניסו לחקות את עצמם, כאשר המונה כרגע עומד על 457,892 סרטים בסדרה (סיקוולים, פריקוולים, ספין-אופים וכל השאר) והיד כאמור עוד נטויה.

המשך הקריאה כולל ספוילרים לסרט (למרות שאין ממש צורך לדעת מעבר ל”יצור הורג אסטרונאוטים” וזה ברור לנו מהטריילר והפוסטרים):

האדפטציה הנוכחית על פחות או יותר אותו נושא, מגיעה באדיבות הבמאי הנורווגי יורגה דניאל אספינוזה, אשר בעברו מספר מותחנים (בהם סרט האקשן עם ריאן ריינולדס ודנזל וושינגטון, “טעון הגנה” והעיבוד לספר המצליח “ילד 44”) כאשר התסריטאים הם פול וורניק ורט ריס, הצמד שחתום על התסריט של “דדפול” (וכבר חתומים על תסריט לסרט ההמשך). בקיצור, אפשר להגיד שריאן ריינולדס אסף את  החברים הקרובים שלו, הבמאי והתסריטאים, הציע לחבר הטוב שלו ג’ייק ג’ילנהול (השניים אחוקים במציאות), הצליחו לעניין אנשים, גייסו כ-60 מיליון דולרים ואמרו, יאללה יוצאים להרפתקה.

העלילה? אין חדש תחת השמש: אי שם בעתיד הקרוב, גשושית מוצאת שרידי אורגניזמים על המאדים. בתחנת החלל הבינלאומית המרחפת מעל כדור  הארץ נערך צוות של מומחים לקבל את הגשושית ולנתח את הדגימה.

כמובן שאסור להיות סקרנים יותר מדי, כי אנחנו גזע של קסנופובים ואסור לחקור במופלא מאתנו – זה בערך המסר של כל סרט כזה שהופק אי פעם. אפשר לציין לשבח את העובדה שצוות תחנת החלל הבינלאומית לא מפלה את המין הנשי, כאשר מתוך צוות של שישה, שני התפקידים הבכירים, כולל מפקדת המשימה, הן נשים. החלק הבינלאומי קצת לוקה בחסר – יש שם 2 אזרחים אמריקאים, 2 נתינים בריטים, רוסיה קשוחה אחת ויפני שתקן.

החלק הראשון של הסרט הוא קצת איטי, כאשר אנחנו למעשה מקבלים את האקספוזיציה על הדמויות לפני שהבלגן מתחיל – המפקדת אולגה דיווצ’ניה, היא, כאמור רוסיה קשוחה, הטייס היפני שו קנדו (הירויוקי סנדה) לא מכביר במילים אלא במעשים, הד”ר מירנדה נורת’ (רבקה פרגוסון) אוהבת להיצמד לכללים, האקסוביולוג החוקר יו דרי (אריון בקרה) נלהב מכל תגלית, הטכנאי רורי אדמס (רייאן רינולדס) הוא רברבן אמיץ וד”ר דיוויד ג’ורדן (ג’ייק ג’ילנהל) מגלם את המתבודד העגמומי. בקיצור, ריינולדס וגם ג’ילנהל – תפסיקו לגלם בדיוק את אותן דמויות לעזאזל!

אגב, עובדה מעניינת, ריאן ריינולדס היה אמור לגלם את הדמות של ג’ייק גילנהל, אך התנגשות בלוחות הזמנים גרמו לכך שהוא קיבל את תפקיד המשנה.

החלק השני, כצפוי, עוסק בכך שהיצור רודף ומחסל את אנשי הצוות בדרכים מעניינות יותר ומעניינות פחות. כאן הסרט קצת מתעורר ומעביר הילוך, ומצליח להיות לפרקים מותח ומעניין, כאשר המצלמה משחקת לא רע עם התפיסות המקובלות של “למטה\למעלה”, תפיסות שמתבטלות כמובן בתנאים של מיקרו-גרביטציה כמו בתחנת החלל ועושות את המרדף קצת יותר מעניין.

הבעיה העיקרית בחלק זה היא החייזר – מדובר ביציר CGI  גנרי לחלוטין, כאשר הבעיה העיקרית היא שהיוצרים שלו לא החליטו ממש מה טיבו – האם הוא דמוי רב-תא, דמוי צמח, דמוי חרק מעופף או משהו אחר. התוצאה המתקבלת היא יצור שאינו זה ואינו זה. נראה שבכל סצנה התקבלה החלטה שונה לחלוטין לגבי העיצוב שלו בהתאם לצורך באותו הרגע. התוצאה הסופית היא די מקושקשת ועשרות מונים פחות מאיימת מהקסנומורף של סדרת “הנוסע השמיני”. בנוסף, אין מספיק דם וקרביים כמצופה מהסרט, ואחרי שהצרחות נגמרות אנחנו נשארים עם קינוח פרווה בחלק שממש לא יספק את חובבי הריטושים והשסופים.

החלק השלישי והמסיים של הסרט חוזר לעייפות המקורית אתה הוא פתח, כאשר יותר מדי זמן נמרח בברבורים צפויים, דמויות פועלות לפי מניעים לא ממש ברורים והפתרון אליו מגיעים הגיבורים, לא רק שהוא צפוי עד אחרון פרטיו אלא גם זועק את השאלה המתבקשת: “למה לא עשיתם את זה עד עכשיו”?.

האספקט הטוב ביותר בחלק זה הוא האפקטים המיוחדים, מן הסתם רובם מראים הרס וחורבן בקנה מידה “אסטרונומי” (לא התאפקתי עם משחק מילים) ולפרקים מזכיר ממש סצנה שלמה מתוך האקסטרווגנזה של אלפונסו קוארון “כוח משיכה”.

לסיכום, “סימן חיים” מתקבל בקלות לקטגוריה ” סרטים_סבירים_ובינוניים”. לאלה שמגדירים את עצמם כשועלי ז’אנר וותיקים אין מה לחפש בסרט הזה ובהחלט לא יפספסו דבר אם ידלגו עליו בקלילות. לדור החדש, זה שגדל בלי שידע את סגן ריפלי, הסרט הזה בהחלט יכול לספק את מנת הריגושים הבסיסית. עד חודש מאי כמובן. אז יבקעו כמה ביצים וכמה “Facehuggers” ימצאו פראיירים חדשים.

“סימן חיים” מקבל ממני, על המאמץ, 2.5 כוכבים.