ביקורת, “הפלאש”, עונה 3, פרק 12 – בלתי מנוצח

הלוואי והייתי יכול לפתוח את הביקורת במשפט בסגנון: “אני חושב שאני אוהב את הכיוון שאליו הפלאש מתקדם, הסדרה תופסת את עצמה בידיים והיא סוף סוף עולה על דרך הישר”.

אבל משפט כזה היה שקר, מה שכן, לפחות זה היה מתקשר מאוד עם מה שקורה בסדרה שנראה שנתקעה במבנה שחוזר על עצמו. הסדרה סובבת סביב העובדה שכולם מחביאים דברים אחד מהשני תוך שכולם משקרים לכולם שהכל בסדר, מגלים שהכל לא בסדר, אומרים אחד לשני ״נו נו נו״ ומוצאים משהו חדש להחביא אחד מהשני.

די מאסתי בנוסחה של הפלאש. רשת CW צריכה לחשוב טוב מאוד מה הכיוון של הסדרה – כי בעוד שאני ממשיך לשמוע מחבריי לצוות האתר כמה אגדות המחר מתקדמת ונהיית טובה – הפלאש ממשיכה לרדת לשיאים חדשים שכבר מביך אותי לראות, השבלונה שעבדה בעונות הראשונות של הסדרה כבר נהיית מאוסה, הקלות שבה דברים קורים (מסתבר שלראות פעם אחת את בארי מציל את העיר הספיק לוולי למצוא את האני הפנימי שלו כדי לעבור דרך עצמים) היא פשוט בלתי נסבלת,
כבר אין סיפור, כל פרק הוא פרק שלעצמו ומזכירים לך שיש ברקע סיפור מסגרת ממש לא מעניין.

הבת של סיסיל, מיותרת. הנבל השבועי, לא מספיק מעניין. הדילמה השבועית, בואו נגיד שלאט לאט אני מתחיל לייחל שאייריס כן תמות ואולי סוף סוף ניגאל מהטיימליין הזה וכל הבכיינות של בארי. הדבר היחידי שהיה טוב בפרק היא העובדה שוולי מקבל יותר ויותר זמן מסך, שזה נהדר – כי וולי (על אף שהוא לא וולי הקלאסי) הוא הפלאש האהוב עלי והייתי רוצה לראות יותר ממנו.

וולי הוא הרבה פחות הססן מבארי, יותר קליל ומצחיק ומהצד השני הוא יותר מורכב מבארי. בשלב הזה נראה כי סדרה עליו תהיה מעניינת הרבה יותר מאשר “הפלאש”. אין לי ספק שסדרה שמבוססת על וולי ווסט תוכל לעשות הרבה יותר טובה מסדרה על בארי.

מה שמחזיר אותי לפינתנו ״הדר מפסיק לכעוס על הפלאש ומציע פתרונות לתיקון הסדרה – ווליום 2, *que the music*, די בארי, DIE – מתחיל להימאס לי מהקטנוניות של גראנט גאסטין בתור בארי, כבר ראינו את בארי במצב ״לא מתבכיין״, אז או שתתבגר, או שתפנה מקום לוולי ולסדרה יותר קלילה שפחות מתעסקת ב…(שימו לב למעבר החד!)

the-flash-0312-05

רומנטיקה, לא בבית ספרנו – הדבר השני המאוס מבחינתי הוא הרומנטיזציה שעושים לכולם בסדרה הזאת, מה? אין בעולם פשוט חברים טובים? כולם חייבים לפתח מתישהו משהו רומנטי עם דמות אחרת שקרובה אליהם? אם כך, ברגע שאייריס תמות – בארי וסיסקו. I SHIP IT!

פלוגת פלאש – כמה אנשים לעזאזל הצוות של הפלאש מונה כרגע?! כבר קשה לעקוב. חייבים סינון, חייבים רוח חדשה, חייבים שם משהו אחר, מספיק עם הסיעור מוחין הזה כל פרק שאף אחד לא באמת עוזר בו וכולם מסתכלים על המסך ומהנהנים. איך אף אחד לא שם לב לזה?! – החור בגג של מעבדות סטאר לא תוקן כבר 3 שנים, איך אף אחד לא ראה את זה? איך זה נשמע סביר שמקום מרכזי בעיר עדיין ״נטוש״ ואף אחד לא טורח לבדוק אם יש שם מישהו? סיירסלי, החוסר אמינות הזה כבר פורץ גבולות שלא חשבתי שאפשר לפרוץ. (למעבדות סטאר, דווקא כן.)

למה להמשיך כשאפשר לסיים פה? – הפלאש חייבת להפסיק להתמקד בסיפור קטן פר פרק ולהשאיר באוויר סיפור גדול, מה שגורם לכל פרק להרגיש כמו פילר של הפרק הקודם, מספיק. תתמקדו קצת בסיפורים קטנים, תשאירו את הצופה קצת במתח. כרגע התחושה היא שגם אם אפספס פרק, שניים או אפילו שלושה לא ארגיש בחסרונם כשאחזור לצפות בסדרה.

לא הכל היה רע בפרק, הדבר הטוב ביותר שקרה היא הסצנה האחרונה בה ג׳סי קוויק מגיעה מכדור הארץ 2 ליידע את החבורה מכדור הארץ 1 שהארי נחטף ומוחזק ע״י גרוד בגורילה סיטי, מה שיוביל לפרק כפול שעשוי להחזיר לי את האמון בסדרה.

ציון: 1
ratings-tv-1

 

השאר תגובה