כתיבה: טום קינג אומנות: מאט בנינג/דיוויד פינץ’ הוצאה: DC קומיקס
זהירות: ביקורת זו מכילה ספוילרים לחוברת בכותרת!
סקוט סניידר וגרג קאפולו השאירו חלל לא קטן ולא פשוט למילוי לאחר הריצה הארוכה והמצוינת שלהם ביחד על בטמן. לא לחינם הריצה הזו נחשבת על ידי לא מעט קוראי קומיקס לטובה ביותר מבין כותרי הניו-52. לתוך נעליים אלו נכנסים ביתר שאת טום קינג ודייויד פינץ’ כאשר נראה שהם לא מנסים להתעלות מעל קודמיהם או לשנות את הכל אלא להמשיך בבטחה בדרך שהם מתווים לעצמם. ניתן לראות זאת גם בחוברת ה-Rebirth שקדמה למספר 1, בה שיתפו הכותבים פעולה ו-“העבירו את השרביט” הלאה.
רואים שההרצה החדשה של “באטמן” היא שונה, אך דומה. יש יותר השקעה באקשן ופחות דגש על סיפורים בלשיים ומסתוריים שאפיינו את הריצה של סניידר/קאפולו. הדבר הראשון שבולט בחוברת הוא השינוי באומנות, שהיא אפלה יותר, חדה יותר, בוגרת יותר ובעיני הרבה יותר מתאימה לדמות כמו באטמן. האומנות של קאפולו הייתה מצועצעת מידי עבור הכותר הזה, כך שיש כאן, לדעתי, נקודה מעולה לטובת הריצה החדשה.
פתיחת הסיפור מציגה לנו כמה אלמנטים הרלוונטיים לריצה של קינג הבאה עלינו לטובה. הדבר הראשון הוא ההצגה של באטמן ועד להיכן הוא מוכן להגיע בשביל לעמוד במטרה שהציב לעצמו להצלת חיים; האספקט השני הוא דמויות חדשות ונבלים חדשים/ישנים.
החוברת נפתחת, כמו מרבית החוברות בעברו של באטמן, בשיחה עם קומישינר גורדון על גג משטרת גות’האם בסמוך לזרקור העטלף המפורסם. גורדון ובאטמן משוחחים על פריצה שנערכה במחסן נשק וממנו נגנבו שלושה טילי קרקע-אוויר ע”י קוברה (KOBRA), ארגון טרוריסטי-דתי שמטרתו היא להביא לעידן הקאלי-יוגה, או עידן הכאוס. בראש הארגון עמד לאחרונה ג’ייסון בור, אחיו התאום (הסיאמי…) של המנהיג בעבר, ג’פרי בור. בעוד גורדון ובאטמן מדברים הם רואים טיל מעופף ופוגע במטוס נוסעים בשמים.
באטמן מנסה למצוא דרך להציל את הנוסעים וכאן נכנס לתמונה הרכש החדש שלו, דיוק תומאס. אנו רואים את יכולותיו כאשר הוא מחשב עבור באטמן את הזווית והמיקום הנכון, שכולל צלילה של הבאטמוביל (שממש דומה לזה מסרטי בטמן המקוריים של טים ברטון) למימיי הנהר שנייה לפני שבאטמן מפעיל את כיסא המפלט של הרכב, כדי להגיע ישירות למטוס.
באטמן מגיע למטוס, ובעזרת המנועים מכיסא המפלט ואלפרד מחדר הבקרה הוא מטה את סיבוב המטוס. בסצינה שנראית מצד אחד מרהיב ומצד שני, נראית מאוד קומיקסאית, באטמן עומד על כנף מטוס בוער.
הקושי מגיע כשבאטמן מבין שהוא לא יצליח להנחית את המטוס בלי לגרום לנזק עצום לעיר שיעלה בחיי תושבים אלא אם כן הוא יהיה על המטוס על מנת לשלוט בכיוון שלו. כפי שאלפרד מציין, הכיוון אליו בטמן מכוון, מפרץ Blackgate, שם שוכן הכלא המפורסם, יגרום לפגיעה במים הקרים.
הבעיה היא שאמנם המטוס ויושביו יהיו מוגנים בזמן הפגיעה במים, בזכות בולמי הזעזועים המותקנים בו, אך באטמן נמצא על המטוס ולכן… לא ישרוד. אנו מבלים את העמודים הבאים בצפייה בבאטמן רוכב על המטוס הבוער בשמי גות’האם משל היה גנרל קונג בדוקטור סטריינג’לאב.
בדיאלוג שלו עם אלפרד הוא למעשה מתכונן למוות שלו ונפרד ממנו בשאלה האם ההורים שלו היו גאים בו. למרות כל הזמן שעבר, עדיין אנחנו רואים שמסתתר שם ברוס ויין צעיר שרוצה רק לרצות את הוריו; שלמרות החזות המאיימת של באטמן, מסתתר שם ילד קטן שנואש להורים ונאלץ להתבגר מהר מידי.
בזמן שבאטמן רוכב על המטוס, אנו מתרחקים בתמונה לאחד הגגות ושם אנו רואים פעיל של קוברה עם מטול הטילים כשהוא ירוי בראשו ומעליו צללית של דמות מסתורית שאומרת, ספק לעצמה ספק לקורא, “Observe the clock, Batman”. לא ברור מי הדמות או מה הכוונה שלה, ייתכן ומדובר באחד מדמויות הוואטצ’מן? קצת לונג-שוט אבל יש סיכוי לאור הכיוון של החוברות.
בכל אופן, ברגע שהמטוס פוגע במים, ואחרי שבאטמן השלים עם המוות שלו, המטוס מתייצב בצורה משונה ומתחיל להתרומם באוויר. באטמן שואל בפשטות, “קלארק?” כשכוונתו כמובן לסופרמן. אני חייב לציין שמשום מה ביליתי את 4 הדקות הבאות, אחרי קריאת הפאנל הזה, בצחוק בלתי נשלט וגיחוכים קלים, הרבה יותר ממה שהיה ראוי וצריך.
אבל…! זה לא היה סופרמן. מסתבר כי אלו היו שני סופר גיבורים שמעולם לא נראו קודם, לגבר קוראים גות’האם ולאישה קוראים גות’האם גירל (נראה שמחלקת המצאת השמות של DC הייתה בחופשה בזמן הכתיבה). מי הם? מה הם? מאין הגיעו? האם הם טובים או רעים? כנראה שנגלה בהמשך.
בסה”כ הרבה לא קרה בחוברת הזו אך עבור חוברת ראשונה בריצה שהיוותה עד עתה את כותר הדגל של DC, היא בהחלט מספקת את הסחורה. אם זו האומנות שלשמחתי מחזירה עטרה ליושנה, אם זו ההצגה של באטמן והגבולות שהוא מציב לעצמו (או חוסר הגבולות יותר נכון) מבחינת ההקרבה האישית ואם זה הספתח להמשך הסיפור. בהחלט רואים כי יש הרבה כוונה והרבה פוטנציאל לעתיד לבוא.
ציון: 5
