מאת: טל מלכא

איך עברו להם עשרה שבועות. פרקי הסיום של העונה השישית של “משחקי הכס” מציינים סופה של תקופה עבור מיליוני צופים ברחבי העולם. עשרה שבועות של אירועים טלוויזיוניים המלווים בהייפ מקדים עם אינספור תחזיות, תאוריות ונרטיבים אפשריים. עשרה שבועות בהן אתה מפחד להגיע למקום עבודה או לימודים במידה ולא הספקת לראות את הפרק בשידור חי בשעות המוקדמות של הבוקר, מחשש לספויילרים ואם התשובה לשאלה “נו, ראית?” היא שלילית, אתה מוצא את עצמך מחוץ למעגל החברתי באותו יום. שבועות שבהן אחרי כל פרק (שלווה בהייפ) משתנות התיאוריות והניתוחים המלמודים וממתינם קוצר רוח לפרק הבא, שכמובן, ילווה בהייפ מקדים. באמת מדובר באחד הסיפורים הגדולים, ואנחנו סאקרים של אבירים וחרבות, נסיכות וגמדים, דרקונים ומפלצות. האנס כריסטיאן אנרדסון והאחים גרים מאשרים.

אזהרה – המשך הקריאה כולל ספויילרים לפרק ולעונה כולה!

הפרק העשירי, והאחרון לשנה הקרובה, חוזר לקצב הנרטיבי של פרקי אמצע עונה המאופיינים בקפיצות בין דמויות ואתרים רבים, אך מעצם היותו פרק אחרון, שמקרב את הסדרה הזו לסיומה- הוא זוכה בפריווילגיה לקפוץ בזמן בדילוגים חינניים ופשוט מביא את הדמויות לאן שצריך (או לפחות לאן שהכותבים רוצים אותן). אחרי הכל, העונה השביעית המקוצרת והעונה השמינית (המקוצרת גם היא) עתידות לסיים את הסדרה- ככה אומרים.

פרק הסיום הזה, יחד עם פרק 9 הקודם, מחזירים את משפחת סטארק לגדולה שלה מבחינת כל הדמויות המשתתפות שנותרו בחיים: ג’ון סנואו וסאנסה, אריה ובראן. סוף העונה מחזיר להם כוח ויכולות חדשות ומבטיחות.

הדור הצעיר של בית סטארק עבר משברים חריפים החל מסוף העונה הראשונה וכלה בפרק 9 של העונה השלישית ופרק ה”חתונה האדומה”. זו עוד תמה שהסדרה מטפחת בקנאות- תפיסת הכוח של הדור הצעיר מידי הדור הקודם- זה קרה אצל הסטארקים ג’ון במקום נד, לאניסטר- טיריון במקום טייוון, בית בולטון, גרייג’וי, בדורן. שלא לדבר על חאליסי שפשוט אמרה את זה חד וברור בפרק הקודם: “ההורים שלנו השאירו לנו עולם גרוע ממה שהם קבלו, אנחנו נעביר עולם טוב יותר ממה שקבלנו”- הסדרה קורצת אל ציבור הצופים הצעיר שלה העמוס השתעבדויות כלכליות הבאות מהדור העשיר שבעמדות הכוח מעליו.

כיאה לפרק סיום הוא מלא בפרידות ובריתות חדשות, תוך כדי שהוא שומר על הכוון הכללי של הסדרה בחיזוק הכוח הנשי עד כדי כך שיכול להיות שהמלחמה הבאה, והאחרונה, בין שבעת הממלכות, תוכל לקבל את הכינוי ‘מלחמת המלכות’.

בעיר הבירה Kings Landing, אנו עדים למהלך המפלצתי של סרסיי שעד כה שמענו עליו רק שמועות מחרידות. שם אנו נפרדים מהדרור העליון ומרג’ורי שתי דמויות חזקות אשר עלו, יחד עם כל קהילת המאמינים והספט עצמו, השמימה בלהבת אש-פראית ירוקה זרחנית.

הסצנה המרשימה הזו זוכה גם היא לשפת העריכה המקבילה והמותחת את קצות העצבים ומחברת שני סיפורים. מצד אחד לנסל לאניסטר, החייל המאמין, רודף, יחד אתנו הצופים, אחר ילד חשוד הבורח אל מרתפי הספט רק כדי לגלות שהם עמוסים באש-פראית. מן הצד השני סצנה מבעיתה ואלימה לא פחות בה נדקר המלומד פייסל אינספור פעמיים על ידי הילדים המרגלים של קייבורן שיודע באיזה צד מרוח הדבש, או הדם. שתי הסצנות שזורות זו בזו ומסתיימות בסרסיי הלוגמת יין מתענגת על ניצחונה מול הדרור העליון והכחדת השושלת של בית טיירל.

כשעננת ההרס האבק והעשן נראות ברקע אנו רואים איך המציאות משפיעה על האומנות- הפריים מרחוק (לונג-שוט) שג’יימי חוזר והפריימים הקרובים יותר של הספט המתלקח והמתפוצץ זורק את התת המודע של כל צופה לאירועי ה11 בספטמבר וקריסת התאומים- עננת אבק מעשנת המלווה בקריסת מבנה קולוסלי באמצע אזור אורבני מאוכלס- מזמין אתכם לצפות בסרטים: קלוברפילד, הנוקמים הראשון ובאטמן נגד סופרמן כדי להיווכח בעצמכם על הדמיון הוויזואלי.

טומן מביט על האסון הנורא מבעד לחלון הפתוח, הוא גם מקבל הודעה על מה שאירע ויוצא מהפריים. למשך 13 שניות אנחנו עומדים מול שוט סימטרי ומואר של חלון פתוח. בסדרה ששווה הכי הרבה כסף כרגע בטלוויזיה הקדישו הערב 13 שניות לחלון. אז חוזר טומן לפריים, מוריד את הכתר מראשו וקופץ אל מותו. בכך הוא משלים את הקללה שרובצת על סרסיי, שכל שלושת ילדיה ימותו. כמו בטרגדיות היווניות מגלה סרסיי את מחיר היוהרה, אך תגובתה הקרירה מעלה את התהייה כי אולי היא השלימה עם גורלה. אולי כי היא יודעת שאת השמלה השחורה הזו היא לבשה בכדי שתתאים לכתר החדש שלראשה. The Mad Queen בשבילכם. היא הרוויחה את הכינוי הזה בדם, אש ותימרות עשן.

בצפון, ג’ון נפרד ממליסנדרה אחרי שדבוס מגלה לו על העקדה של שירין. קו מעניין, כי עד עכשיו נראה שג’ון מכוון למלחמה נגד ‘מלך הלילה’, ובכל זאת הוא נפרד מבת ברית חזקה מאד. היא אשר החזירה אותו לחיים, יחד עם אל האור, ולא תהפוך לאויבת, מה שאי אפשר לומר על לורד בייליש שקבל את הכתף הקרה מסאנסה, שבחרה גם היא בג’ון סנואו.

עוד בצפון, דוד בנג’ן נפרד מבראן לא לפני שהוא מספר לו על הקסם ששומר על החומה הגדולה מפני המתים המהלכים. בראן הידוע עכשיו בתור “העורב עם שלוש העיניים”, חוזר לעבר, ל- Tower of Joy מקום בו הוא עזב את אביו הצעיר אי שם באמצע העונה. נד ובראן מגיעים לראש המגדל שם ליאנה, אחותו של נד סטארק, שוכבת על מיטה מגואלת בדם. היא מבקשת מנד להבטיח שישמור על הילד שלה שזה עתה נולד. אנחנו מתמקדים על העיניים השחורות של הינוקא ועוברים בקאט בין זמנים אל ג’ון סנואו באולם של וינטרפל.

הסצנה הזו מפיחה חיים באחת התאוריות שהסתובבו ברשת זה זמן מה. תאוריה העוסקת בזהות הוריו של ג’ון סנואו. למה זה חשוב?! המלחמה המתקרבת, יחד עם החורף שזה עתה הגיע, היא כאמור בין המתים לחיים. בין הקרח של ‘מלך הלילה’ לאש של בני האדם, או במקרה שלנו האש של הדרקונים של דנירז.

זוכרים במי נד והחוליה שלו נלחמו? אבירים מבית טארגריאן. התיאוריה טוענת שאבא של ג’ון סנואו הוא ראיגר טארגריאן, אחיה הגדול של דנירז, אשר חטף את ליאנה וכנראה הכניס אותה להריון. אם התאוריה הזו נכונה, ג’ון סנואו הוא גם סטארק מאמא שלו וגם טארגריאן מאבא שלו. עכשיו אנחנו יודעים בוודאות שזה לא נד, ולדנירז יש שני דרקונים ללא רוכבים.

חזרה להווה בצפון, שם כל הלורדים של הצפון מתאחדים סביב ג’ון אחרי שקיבלו שטיפה רצינית מליידי מורמונט הצעירה. במהלך כל הסצנה הזו ג’ון וסאנסה חולקים את הפריים, הוא בפוקוס בקידמת הפריים, היא מאחורה, מטושטשת. בשוט הדרמטי ביותר בסצנה, אנחנו מתקרבים אל ג’ון וסאנסה ומסיימים בקלוז אפ של ג’ון לקולות הלורדים הקוראים לו ‘מלך הצפון!’ מיד לאחר מכן סאנסה זוכה לקלוז-אפ גם כן, היא מביטה בלורד בייליש מחייכת שהצפון מאוחד מאחוריהם. מי שנראה לא מרוצה הוא Little Finger. השוט חוזר אל סאנסה, שנראית עכשיו ומדאגת- האם היא רכשה אויב?

בדורן, סצנה ובה חמש נשים. אולנה טיירל בשחורים של אבל, מראה לנו שכבר כל שבעת הממלכות יודעות מה קרה במעלה המלך, וארבעת נחשות החול שהשתלטו על דורן. הברית הנכרתת כאן ממשיכה עם הפן הפמיניסטי של הסדרה, אפילו המגשר הוא סריס. ואריז, עכביש בשליחות הדרקון, מגיע לטוות קורים.

בנהרן אנחנו זוכים לעוד פרידה מתוקה. לורד פריי, שממשיך לנסות לרכב על גלי הצלחתו עם החתונה האדומה, זוכה לביקור מפתיע במיוחד. אריה כבר מזמן לא בברבוס, היא עכשיו בווסטרוז ויש לה רשימה ארוכה של חשבונות לא סגורים, יכולות הסוואה חדשות וחרב חדה. אריה מצטטת את משפט הנקמה המופלא של איניגו מונטויה, מדגישה את שמה, ומוחקת עוד שם מהרשימה. יודעים מי עוד נמצאת ברשימה?! זוכרים איזו דמות גלמה השחקנית במחזה שבסוף אריה חסה על חייה?! זה המהלך שאליו היא התכוננה במשך כל הסדרה, סגירת החשבונות עם סרסיי.

“משחקי הכס” היא סדרה שאוהבת לתת רמזים עדינים ולשחק איתם ועם הצופים שלה. סצנת ההמלכה של סרסיי מתרחשת בלילה. דרך החלון של האולם אפשר לראות את שמי הלילה, האולם עצמו חשוך כולו, סרסיי לובשת שמלה שחורה צמודה הנראית כמו חליפת קרב, הכתר שלה קוצני ונעדר כל חן. אך בתוך כל הלילה הזה, כשהיא מביטה בקלוז אפ אל ג’יימי בהבעה חתומה, ברקע מאחוריה דולקת להבת נר. השוט הזה חוזר פעמיים וסצנת ההמלכה שלה מסתיימת בתנועה איטית לאחור כשסרסיי על כס הברזל.

השוט הבא הוא באור השמש, כשאנו רואים דגל ה”משחק” בקרני השמש, הדגל של גרייג’וי ותיאון שמביט מסיפונה של ספינה בים. חרטום הספינה הכחול המעוטר בדרקון מוזהב חוצה את הפריים, המצלמה ממשיכה לסגת לאחור אט אט ומגלה לנו, על רקע זריחה מרהיבה, צי ספינות הנושאות את הדגלים של בית טארגיריאן. דורן וג’יירג’וי, יחד עם הברכה של בית טיירל. הדותרקים עם סוסיהם על הספינות, תולע-אפור, מפקדם של הבלתי טמאים גם כן, בשמיים מתעופפים שלושת הדרקונים, ועל הסיפון כל הגלקטיקוס: דנירז, טיריון, אשר הושבע כימין המלכה בסצנה מרגשת, ואריז ומיסנדיי. הנר שדלק באפלולית במהלך טקס ההמלכה של סרסיי לא קטן, הוא פשוט רחוק. הצי של דנירז צובע עד האופק ואנחנו נפרדים מהעונה השישית עם תחושות חיוביות וריקנות קלה, כי שבוע הבא אין פרק. נשארו רק עוד עשרה חודשים. מה נעשה עכשיו?

“לוח השחמט” של הסדרה, כפי שהוא מסודר כעת מציג את הסבלנות שיש לסדרה. העונה הזו זכתה בתחילתה לתגובות קצת יותר קרירות עקב הירידה בקצב. חלק גדול מהפרקים נראו לחלק מהצופים איטיים וחסרי דרמה. אבל פרקים אלו היו הכרחיים כדי לדאוג לאפיונים קריטיים של דמויות המפתח- החזרה לחיים של ג’ון סנואו והאיחוד עם סאנסה שהוליד את הניצחון וכיבוש וינטרפל והצפון מידי רמזי בולטון. האימונים הקשים של אריה עד הבריחה ויישום יכולותיה החדשות. עליית כוחה של הדת והדרור העליון בראשה עד המפלה המעשנת. המסעות של בראן ברכישת כוחות הראיה שלו ושליטה בכוחות הקסם. נפילתה ועלייתה של דנירז לעמדת הכוח האולטימטיבית, ירידת הקרן של בית לאינסטר מול הדת ובית טיירל.

 

בראיה כוללת העונה הזו הייתה עונה משובחת. הסיפור מתנקז אל המלחמה האחרונה, הקרב האחרון ולכן יש קידום עלילתי מהיר וסגירת קצוות. אנחנו לא נמצאים בעונה השנייה והשלישית עם אורך הנשימה שאפשר לתת למישהו לטייל במשך חמישה או שישה פרקים על סוס, עכשיו אנחנו במרוץ חימוש שהסתיים בצורה אפית עמוסת CGI בשוט האחרון.

אי אפשר לשכוח גם את הסצנות המרהיבות שהעונה הזו העניקה לאנושות- החזרת ג’ון סנואו על ידי אל האור ומליסנדרה, רמזי מחסל את אביו וכלתו יחד עם בנם שנולד זה עתה, דנירז שורפת את המנהיגים הדותרקים בכוחות עצמה ורוכבת על הדרקון, סר גרגור ‘הכלב’ קלאגן חוזר למשחק חזק מתמיד- (אני מהמר שהוא בדרך ל”מעלה המלך” לפגוש את אחיו “ההר” המגן של סרסיי, וגם אריה בדרך לשם, מעניין, הם כבר היו זוג טוב בעבר), שחרור המצור על מירין על ידי דנירז והדרקונים, קרב הממזרים.

אבל מעל לכל הסצנה הטובה והחזקה ביותר של העונה, ושל הסדרה עד כה, ובין הסצנות הטובות ביותר שראיתי מעודי: פרק חמש (הנקרא The Door) סצנת הבריחה של בראן ומירה ממאורת העורב בעל שלוש העיניים הזקן, והצלתם מידי אלפי מהלכים לבנים וסגני מלך הלילה, על ידי הענק העדין, הודור זצ”ל, שהחזיק את הדלת.

סצנה המתרחשת בעבר ובהווה במקביל ומצליחה לעשות inception, סטייל ימי הביניים, בצורה מצמררת. צפיתי בה חמש פעמים ברציפות ולטעמי היא זוכה בפרס הבימוי, המשחק, העריכה, הסאונד, המוזיקה, ובעיקר, בעיקר, התסריט. איזו דמות מדהימה הייתה הודור, דרך הסצנה הבנו כי הענק לכוד במעגל זמן אינסופי בו הוא ואנחנו חווים את המוות שלו ואת היצירה שלו בו זמנית וקבלנו מדרש שם מצמרר.

בקולנוע ובטלוויזיה אוהבים את המשחק עם הזמן, זהו המקום היחיד שאפשר לעבוד עם זמן בצורה לא ליניארית, והתוצאה הייתה פשוט מהממת, מאלפת, גאונית ובעיקר מראה איך הסדרה הזו יודעת בדיוק איך קהל מגיב, איך קהל מתאהב ובאילו דמויות. ואיך להשאיר אותנו עבדים נאמנים לכת הזו שנקראת “משחקי הכס” פעם אחר פעם.

כעת אנחנו עם הפנים למלחמה האמיתית. הדרקונים של דנירז יבחנו מול הצבא המת של מלך הלילה ואין דרך לברוח מההבנה הזו. הסדרה הולכת לקרב על גורל האנושות. השאלה האמיתית שצריכה להישאל היא האם לצמד הכותבים ומנהלי הסדרה: דיוויד ביינהוף ודי.בי. וויס יהיה את היושרה לסגור את הסדרה הזו כפי שמגיע לה באמת, או שמסחטת הכסף של אולפני HBO תמרח אותנו עוד ועוד על גבי עונות שרק ידחו את הקץ, אבל יכניסו עוד כסף.

איך שזה נראה עכשיו, לפי הקצב, הנרטיב והכוחות שנמצאים, העונה הבאה צריכה להיות האחרונה. עברנו כבר 6 שנים עם הסדרה הזו שהחלה ב – 2011. התבגרנו איתה ועם הדמויות שלה, חווינו שברונות לב לצד רגעי אושר מספקים, למדנו איך נראית הפקה טלוויזיונית ברמה הכי גבוהה שיש (מבחינת הפקה, כתיבה, בימוי, עריכה משחק מוזיקה) וליכולות הטכנולוגיות (CGI ופיזור הפרקים תוך 24 שעות לכל העולם) להציע. הסדרה, במקום שהיא נמצאת בו עכשיו, זכתה למעמד שמכתיר אותה כאחת מסדרות הטלוויזיה הגדולות אי פעם. המבחן האמיתי שלה יהיה איך היא סוגרת את עצמה.

שיהיה לה, ולנו, בהצלחה.

ציון לפרק 10: 4

ציון כולל לעונה השישית: 4