הביקורת השבועית של “אגדות המחר” מוגשת בחסות דאג וטוני.
זהירות, מוצר זה עלול להכיל ספוילרים ופרדוקסים מפה ועד הודעה חדשה!

נראה ש-DC סוף כל סוף הצליחו ליישם את נוסחת “חייל העל” של מארוול מ-2012 (אם מצליחים להתעלם מהניסיון שהיה ב”סמולוויל”) ולקבץ על פריים אחד כמה גיבורים בעת ובעונה אחת. אך האם באמת מדובר בהצלחה? לא אשקר, ציפיתי במידה מסוימת לראות כיצד “אגדות המחר” תיראה אחרי שלל פרומואים ודיבורים באוויר. אבל… ציפיות כנראה נועדו רק לעטוף כריות, שכן מדובר בתרגיל שיווקי חסר כל כיוון ותו לא.
נתחיל בעלילה: בערך 150 שנה בעתיד הארכי-נבל, ונדל סאבאג’ בן האל-מוות, מצליח באגרוף ברזל להשתלט על העולם. מיד אנו עדים לברוטליות שלו כאשר הוא מפיח תקווה בילד הנמצא מולו, רק כדי לקחת אותה ולהרוג אותו… כן, אם טעיתם – סאבאג’ הוא מפלצת.

כדי לעצור את סאבאג’ ושלטון הטרור שלו, אדון הזמן ריפ האנטר מבקש ממועצת אדוני הזמן (יש דוקטור בקהל?) לגייס צוות מיוחד שיעזור לו לעקור את סאבאג’ מההיסטוריה ולהציל את העולם. עוברים למונטאז’ היכרות עם חברי הצוות: ד”ר ריי פאלמר\האטום, שרה לאנס\הקנרית הלבנה, פרופסור מרטין סטיין וג’פרסון “ג’קס” ג’קסון המשתלבים יחדיו כדי ליצור את פיירסטורם, קארטר הול וקנדרה סונדרס – הוקמן והוקגירל, וצמד הפושעים לנארד סנארט (קפטן קולד) ומיק רורי (היט ווייב). אם אין לכם מושג מי האנשים שהזכרתי הרגע, לכו לצפות ב”החץ” ו”הפלאש”… אחרת אתם בבעיה.
אחד אחד נקטפים גיבורינו מחיי היום-יום שלהם ע”י האנטר במטרה לצוד את סאבאג’, וכמובן שלכל חבר צוות יש לבטים בנוגע למשימה (חוץ מהעובדה שמדובר במסע בזמן, כי משום מה זה לא מפתיע אף אחד מהם). זוג “אנשי הציפור” מממשיך להתמודד עם הקרב האינסופי שלהם מול סאבאג’ (שוב, צפו בסדרות הראשיות כדי לחסוך הסברים), צמד הפושעים מתלבט לגבי לקיחת צד כגיבורים, שרה חוששת לגבי תאוות הדם שלה וג’קס בכלל לא רוצה לשחק עם אף אחד (פאלמר וסטיין לחלוטין בעניין… כנראה ממש משעמם להם להיות דמויות משנה.) מפה לשם, הקבוצה מתגבשת אחרי מפגש עם נבל גנרי סוג ב’ בשם כרונוס (מקורי ביותר) והאנטר מוביל אותם בהמשך המשימה לאיתור ועצירת סאבאג’.

מבלי לחשוף יותר מדי מהטוויסטים המפתיעים בפרק הפתיחה (כי הם פשוט לא קיימים), נתקדם לרעיון הכללי של הפרק: קיבוץ דמויות המשנה מהסדרות המובילות שלDC/CW לתוך תבנית אחידה אחת קבוצתית. כשהטקסט בפרק עצמו אומר, שחור על גבי לבן, “אז אנחנו לא באמת אגדות, אנחנו סתם דמויות שוליות”, ברור שאנחנו צופים בסדרה לא איכותית. אם נוסיף לזה צופים טריים שלא מכירים את עולמם המבוסס של החץ והפלאש, נקבל פשוט וידאו של 45 דקות עם אקשן בנאלי נטול היגיון או קונטקסט.
חזרתו של סאבג’ מהמתים (ללא כל הסבר) בלבד היא זלזול בצופים הותיקים של יקום הסדרות של CW (“הרגנו אותו בפרקי הקרוסאובר, אז מה? בואו פשוט נסביר שמגרגר חול אפשר להחיות אותו. No muss no fuss.”) הכימיה בין הגיבורים מאולצת ולפעמים כמעט לא מורגשת (למעט חוסר ההכרה של סטיין בפאלמר כדוקטור; זה היה מצחיק בפעם הראשונה – ורק בראשונה.) סצנת הבר של שרה, סנארט ורורי הייתה לחלוטין סצנת מכות חסרת טעם וריח, וכך גם הקרב בין כל הצוות לכרונוס לקראת סוף הפרק (באמת, מיק? תנופף קצת בלהביור שלך בכניסה לחללית וכרונוס יברח??) הו, ובואו נזכיר לצופים שוב ושוב שקארטר וקנדרה בני 4,000 שנה (תודה, קארטר; הבנו, אתה זקן.)

אז נכון, מדובר כרגע בפיילוט כך שהכל עוד עשוי להשתפר (במיוחד כשהוכרז שהצוות יפגוש דמויות כמו ג’ונה הקס ואולי אף ג’ון קונסטנטין), אך אם נבחן את הסדרות של DC – כולל אלו של פוקס ו-CBS – מהתחתית קשה לטפס למעלה… ו”אגדות המחר” התחילה מהמרתף של התחתית.
– ריפ האנטר הוא היסטוריון מדען, הרפתקן ונוסע בזמן, בנו של בוסטר גולד, גיבור על וחבר בליגת הצדק שהגיע גם הוא מהעתיד הרחוק. האנטר היה חבר בטיים מאסטרס, קבוצה שנועדה לשמור על רצף הזמן והחלל. נכון שזה נשמע מאוד דומה לדוקטור בריטי מסוים, אולם האנטר והמאסטרס הופיעו לראשונה בסוף שנות החמישים.
– ווייבריידר, החללית של האנטר, נקראת על שם גיבור על נוסע בזמן אחר, מת’יו ריידר. לאחרונה, בסיפור שהתרחש בהמשכיות הישנה של יקום DC, בוסטר גולד הפך לווייבריידר החדש… ישן?
– גדעון כבר הופיעה כמערכת ה-AI של איאוברד ת’ואן בעונה הראשונה של “הפלאש”, שם דובבה ע”י מורנה בקארין וכאן ע”י איימי פמברטון.
– בהנחה שלא צפיתם בסדרות האם:
פרופ’ מרטין סטיין הוא חצי מפיירסטורם, בתחילה עם רוני ריימונד שהקריב את חייו בסוף העונה הראשונה של “הפלאש”, וכעת עם ג’פרסון ג’קסון, בקומיקס חברו מהתיכון של ריימונד.
ריי פאלמר הוא האטום השני בקומיקס. ב”החץ” הוא קנה את תעשיות קווין והיה הבוס\בן-זוגה של פליסטי סמוק, שלבסוף בחרה באוליבר קווין. בסוף העונה השלישית הוא נחשב למת, אך למעשה שרד והתכווץ בדיוק כשגילה שההמצאה שלו עובדת.
שרה לאנס הייתה הקנרית השחורה הראשונה ביקום הטלוויזיוני, לאחר שנחשבה למתה במשך כמה שנים (היא “טבעה” בתאונת השיט בעקבותיה אוליבר קווין הגיע לאי בודד). כשנהרגה באמת, אחותה הגדולה לורל המשיכה את דרכה כקנרית, ולאחרונה החזירה את שרה מעולם המתים באמצעים על-טבעיים.
קפטן קולד והיט ווייב הם צמד גם בקומיקס, כשלאונרד סנארט בד”כ מנהיג קבוצת נבלים של הפלאש. לאחרונה סנארט הטלוויזיוני עבר שינוי קל כאנטי-גיבור, בעוד מיק רורי נותר פושע חסר אישיות.
הוקמן והוקגירל הכירו ממש לאחרונה, אף שכפי שניתן להבין מסיפור המקור (אם הוא לא היה מבלבל מדי, כמו בקומיקס), הם הכירו בגלגולים אחרים במשך אלפי שנים.
ונדל סאבאג’ הוא אדם קדמון שזכה לחיי נצח ומנסה להשתלט על העולם. הגרסה הטלוויזיונית היא יותר שילוב של סאבאג’ עם האת’-סט (כשמו של סאבאג’ בפלאשבק לימי הפרעונים), אויבם המושבע של ההוקים. בפעם האחרונה שסאבאג’ נראה, ההוקים – בסיוע צוותי החץ והפלאש – הפכו אותו לאפר.
– כרונוס הוא אויב של האטום, עם אובססיה ויכולת שליטה בזמן.
– בין העריצים הגדולים בהיסטוריה שהאנטר מציין נמצא גם פר דגאטון, נבל ונוסע בזמן שהחל לפעול בשנות הארבעים של המאה הקודמת.