ביקורת "גות'אם" עונה 2 פרק 2: טוק טוק

הביקורת השבועית של "גות'אם" מוגשת בחסות האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה.

זהירות, מוצר זה עלול להכיל ספוילרים!

כמאמר הפתגם, גם שעון מקולקל צודק פעמיים ביום. במילים אחרות, בין אם זה סימן מעודד להמשך העונה או לא, "גות'אם" סיפקה השבוע את הפרק הכי סביר בתולדותיה. יחסית. כן, אמרתי את זה.

"אל דאגה, יש מספיק מחריב סדרות לכולם!"
"אל דאגה, יש מספיק מחריב סדרות לכולם!"

הפינגווין נעדר השבוע, וטוב שכך, לטובת פוקוס על חבורת המטורפים במימונו של גאלאבן. בסוף הפרק נותרו רק שלושה מבין השישה המקוריים, אך הם גם המוכרים שבהם: ברברה, ג'רום ואהרון הלזינגר (שותפו של ג'ק גרובר בעונה הראשונה). בדרך לשם ה-Maniax (עם סימן קריאה) זרקו מגג בניין הגות'אם גאזט שבעה חפים מפשע, נאבקו על תפקיד המנהיג, ניסו לשרוף אוטובוס עמוס בשחקני פוטבול תיכון ומעודדות, רצחו אחד את השני, התעללו בגורדון וטבחו בתחנת המשטרה – כולל הריגתה של קומישינר אסן, שתי דקות אחרי שנכנסה לתפקיד.

יש לי הרבה בעיות עם ניסיון הצגתו-לכאורה של ג'רום כג'וקר או סוג של השראה לנמסיס העתידי של באטמן, ובפרק הזה בלטה חטיפת האוטובוס וניסיון העלאתו באש. עד לאחרונה הייתי בין מעט האנשים שעיקמו את האף למשמע התשבחות על "האביר האפל"; אחרי צפייה מחודשת בסרט, לראשונה מאז הוקרן בקולנוע, עמדתי כלפיו התרככה. אחד מרגעי השיא של הסרט היה כשהג'וקר הציב שתי ספינות מעבורת זו מול זו, אחת עם אזרחים והאחרת עם אסירים מסוכנים, שיושביהן היו צריכים להחליט האם לשרוד ולפוצץ את המעבורת השנייה. מצד אחד הג'וקר היה מאוד כאוטי לאורך כל הסרט, מצד שני הוא השתעשע בקורבנותיו ונתן להם לקבוע, לכאורה, את גורלם. קשה היה לי שלא להשוות לסיטואציה בפרק, שמורידה מאוד מערכו (הנמוך מלכתחילה בעיניי) של ג'רום.[1]

[1] סצנה דומה הייתה כשג'רום ורוברט גרינווד נאבקו על תפקיד ההנהגה, וגאלאבן העניק להם אקדח לקביעת העמדה באמצעות רולטה רוסית.

"תוכל למצוא עבורי מקרר מרווח?"
"תוכל למצוא עבורי מקרר מרווח?"

יחד עם זאת ולמרות הסצנה הבעייתית, בשאר הפרק הנבלים שלטו בו והוכיחו שוב שמשטרת גות'אם שווה לתחת. גם אם המחלקה תנוקה משחיתות, השוטרים טמבלים ונופלים כל הזמן לידי קהילת הפריקים שממשיכה לצמוח ולהשתלט על העיר. הפשע המאורגן אולי נחלש ונכחד, אבל הפשע הלא-מאורגן גרוע בהרבה.

באותה הזדמנות, נראה כי ברברה הגיעה אל נקודת האל-חזור. חשבתי שזה קרה כבר בסוף העונה הראשונה, אולם השותפות עם ה-Maniax (עם סימן קריאה; לא שכחתם, נכון?) והאחים גאלאבן חיזקה זאת, כשהדובדבן על הקצפת היה פיתויו של ג'ים אל מחוץ לתחנה, הכאתו עד זוב דם בידיו של אהרון, בזמן שחבריו לעבודה נערמים לגופות מחוררות.

אגב גאלאבן, אני עדיין לא סובל את ג'יימס פריין (מצטער, זה משהו שקדם להופעתו בסדרה), אולם השבוע הוא היה פחות מעיק ובסצנות שלו התמסר לתפקיד המאסטרמיינד הנאלח (אע"פ שהתכנית שלו עדיין לא ידועה לנו, למעט שיחרור רוצחים מטורפים על העיר והתעללות בראש העיר; זה בסדר, ריצ'ארד קיינד, בינג בונג ינחם אותך.)

"את לא נמצאת פה רק בגלל הקשר שלך לגורדון. באמת."
"את לא נמצאת פה רק בגלל הקשר שלך לגורדון. באמת."

בגזרת חקר המערות באחוזת וויין, אלפרד מחריב את המחשב של תומאס וויין כדי למנוע מברוס להיכנס לחקר הסודות של תעשיות וויין, שבסופו של דבר הביא למותם של הוריו. ברוס הופך לשמוק ומפטר את אלפרד בקור רוח מצמית, אך לבסוף מסכים לשכור אותו בחזרה אם יסייע לו בלי לעמוד בדרכו. אמנם אלפרד שכיר של ברוס, אבל גם האפוטרופוס החוקי שלו; הוא בכלל יכול לפטר אותו?

על כל פנים, אלפרד פונה לעזרתו של לושיוס פוקס, מי שסייע לתומאס באופן חלקי ולטענתו היה נאמן לוויין האב. אף על פי שלושיוס נראה בסדר ומתחבב במהרה על ברוס, כנראה לא מזיק שאלפרד הבטיח את שיתוף הפעולה שלו תוך כדי איומים בגינוני רחוב בריטיים.

When a man loves a boy♫ Oh, wait♪...
When a man loves a boy♫ Oh, wait♪…

בסופו של דבר, יוצרי הסדרה הלכו בדרך הטבח והזעזוע, הריגה המונית של דמויות משניות או נטולות שם ופנים. המוות הכי גדול הוא של שרה אסן[2], ועדיין היה מדובר בדמות פלקאטית כמו מרבית הדמויות בסדרה. השירות הכי טוב שיכלה להעניק לעלילה הוא בקידומה ע"י מותה הטראגי, כי הכותבים דפוקים (שמישהו ייצור קשר עם "נשים במקררים"). הנה כבר השלכה אחת: בולוק חזר למשטרה, כאילו היה למישהו ספק, ולעזאזל עם סקוטי (היי, סקוטי).

[2] בעודה גוססת, גורדון קורא לאסן "קאפ". איזה שמוק, תן לה ליהנות מדרגת הקומישינר ברגעיה האחרונים.

ציון: 3.5
ratings-tv-3-half

– אמנם אין קבוצת נבלים בשם Maniax בקומיקס, אבל הייתה השלישייה קצרת הימים Malevolent Maniaxe, להקת פאנק כושלת שחבריה הפכו לרוצחים.
– הגות'אם גאזט קיים גם בקומיקס. העובדת הכי מפורסמת בו היא ויקי וייל, אהובתו לפרקים של ברוס וויין (קים בייסניגר ב"באטמן" מ-89').
– הסדרה מתעקשת להציג את ג'רום כג'וקר, כך שקשה להימנע מהשוואה: בקומיקס הג'וקר רצח את שרה אסן, אשתו השנייה של גורדון ומחליפתו כקומישינר באותה תקופה, כשהצילה מידיו תינוק.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s