ביקורת, “הבז וחייל החורף” – עונה 1, פרק 1 – התחלה קולנועית מרהיבה, מרשימה ואפילו מרגשת

הפרק הראשון של “הבז וחייל החורף” מצהיר באופן חד משמעי כי הוא לא בן דוד קרוב של “וונדה וויז’ון” הסדרה הראשונה של מרוול בערוץ הסטרימינג דיסני +. בעוד “וונדה וויז’ון” הייתה ברובה (להוציא הפרק האחרון) סדרה מאוד טלוויזיונית בעשייה שלה, האיכויות של “הבז וחייל החורף” צועקות קולנוע, צועקות גדול מהחיים. את זה אנחנו רואים כבר בעשר הדקות הראשונות של הפרק שמתחיל בקטע אקשן מרהיב, ארוך, שלא חוסך בפעלולים, פיצוצים ומשמש בעיקר להראות לנו את היכולות של סם וילסון, הבז.

הסדרה מתרחשת כחצי שנה לאחר אירועי “הנוקמים סוף המשחק” ואחרי אירועי “וונדה וויז’ון” אם כי – נכון לפרק הראשון – לא הייתה שום התייחסות לסדרה. אם אתם ידעני היקום הסינמטי של מרוול, ובייחוד סרטי קפטן אמריקה (ובייחוד “קפטן אמריקה חייל החורף”) אתם תהנו מאוד מהאיסטר אגס הרבים המפוזרים ברחבי הפרק.

המשך הקריאה כוללת ספויילרים לפרק:

הפרק הראשון עוסק בשאלה של זהויות, היכולת, או הרצון לקבל על עצמנו זהות מסויימת. הפרק נפתח בכך שאנו רואים את סם וילסון לובש חליפה ואורז את המגן של קפטן אמריקה, כאשר ברקע אנו שומעים חלק מהשיחה שלו עם סטיב רוג’רס הזקן בסוף “הנוקמים סוף המשחק” שבו הקפטן נותן לו את המגן, שואל אותו איך הוא מרגיש וסם עונה, “כאילו זה שייך למישהו אחר” ואז רוג’רס אומר לו “זה לא!” ועדיין, כעת, קשה מאוד לסם וילסון לקבל על עצמו את תפקיד קפטן אמריקה והוא מחליט להחזיר את המגן לממשלת ארצות הברית שמתכוונת לשים אותו במוזיאון הסמית’וניאן בתערוכה המוקדשת לקפטן אמריקה.

בלי הרבה דיבורים, הסצינה הבאה היא סצינת אקשן ארוכה, מורכבת, מרהיבה ומאוד קולנועית שלא הייתה מביישת אף אחד מסרטי מרוול. נראה כי דיסני פלוס מבינים שחלק לא מבוטל מהמנויים שלה מחזיקים בבית טלוויזיות עם מסך גדול ומערכות סאונד מתקדמות והחוויה שסצינת האקשן הזו, שאורכה כעשר דקות, מציעה, היא חוויה קולנועית ואקשן שלא נראה הרבה בסדרות טלוויזיה.

מתברר שסם וילסון עובד בשביל חיל האוויר האמריקאי, אולם הוא עובד מתחת לרדאר ואם במקרה הוא נתפס, הוא לא מקבל גב (תחשבו סרטי משימה בלתי אפשרית). המשימה הנוכחית שלו היא הצלת מטוס צבאי שנחטף ובעיקר, את אחד החיילים שעל המטוס. בשלב הזה מתחילים מרוול עם האיסטר אגס שלהם, באם המדובר בנבל ג’ורג’ באטרוק (באטרוק דה ליפר) שחוזר ליקום לאחר שנראה ב”קפטן אמריקה חייל החורף” או חואקין טורס, אשר מלווה את סם וילסון על הקרקע ומספק לו מידע.

שמו של חואקין טורס יהיה מוכר לכל מי שקורא את הקומיקס של “קפטן אמריקה” ובייחוד את הריצה “סם וילסון קפטן אמריקה” שעליה מבוססת הסדרה. טורס הוא בעצם בחור צעיר שעבר ניסוי מדעי בו הושתלו לו חלק מה-DNA של רק ווינג, הבז (החיה) שהיא הסיידקיק של סם וילסון בקומיקס. בשלב מסויים, טורס הופך להיות הבז (גיבור העל) כאשר סם וילסון לוקח על עצמו את תפקיד קפטן אמריקה. עדיין לא ברור אם זה יקרה בסדרה, או שמדובר בהכנה לעתיד.

בכלל – נראה כי הפרק הראשון מתנהג כמו פתיחה של סרט ג’יימס בונד… קטע אקשן מרהיב ואז סבוב ברחבי העולם בניסיון לעצור את הנבל התורן. כאן אנחנו מתחילים בטוניס, עוברים לשוויץ, מקומות שונים בארצות הברית ועוד נראה כי היד נטויה. כאמור, בניגוד ל”וונדה וויז’ון” ב”הבז וחייל החורף” התחושה היא מאוד מאוד קולנועית וגדולה מהחיים.

להוציא סצינת האקשן בפתיחת הסרט (ופה ושם סצינות מאוד קצרות בכיכובו של חייל החורף) רוב הפרק הוא דרמה על שני חיילים, שני גיבורים שמתמודדים עם ההשלכות של מעשיהם בעולם שרואה בהם שחור ולבן. סם וילסון זוכה לאהדת הציבור, בעוד חייל החורף – שנעלם מהרדאר וחיי חיים מבודדים – עדיין נחשב לרוצח, למרות שממשלת ארצות הברית חננה אותו.

שני הגיבורים לא נפגשים בפרק הראשון שנע מאחד לשני בתזמון נהדר ומעמיק את המאבק האישי של כל אחד מהם אך כן מעמיד אותם במצבים שאנחנו לא רגילים לראות את גיבורי מרוול האהובים. באם זה בטיפול פסיכולוגי (של באקי ברנס שמנסה להתמודד עם תופעות הלם הקרב שהוא חווה עוד מהתקופה שהיה תחת השפעת היידרה) או את סם וילסון שנאלץ להתחנן אל מול פקיד בנק לקבל הלוואה בניסיון להציל את בית ילדותו ואת ספינת הדיג של הוריו.

נראה כי את הידרה מחליף בעונה הזו גוף שקורא לעצמו “מרסק הדגלים” (FLAG CRASHER) אשר מאמין בעולם ללא גבולות ומאמין כי חמש השנים בהם חצי מאוכלוסיית העולם נעלמה בעקבות הקשת האצבעות של ת’אנוס, היו חמש שנים נהדרות. אגב, בחוברות הקומיקס FLAG CRASHER בקומיקס הוא נבל של קפטן אמריקה וכאן הפכו את הנבל לארגון, בקומיקס שמו של הנבל הוא קארל מורגנת’או ואילו בסדרה נראה כי מי שמובילה את הארגון היא קארלי מורגנת’או (ארין קלימן).

מה שיפה בסדרה הוא, שלהוציא סצינת האקשן המרהיבה בתחילת הפרק, רוב הפרק עוסק בחיים האישיים של הגיבורים. בדילמות המוסריות שהם עוברים ובניסיון שלהם להשתלב בעולם הנורמלי, הרגיל. למרות שסם וילסון מרוויח את לחמו, כעת, מפעילות חסויה לחיל האוויר האמריקאי, החלום שלו הוא להמשיך ולתפעל את חנות הדגים, סירת הדיג ובית ילדותו שבלואיזיאנה. נראה כי סם וילסון מתקשה בלשחרר את העבר.

באקי לעומת זאת, היה מאוד רוצה למחוק את העבר שלו, ובעיקר לטפל בסיוטים שפוקדים אותו מדי לילה, להרגיע את רגשות האשם העצומים (בעקר כלפי איש אסיאתי מבוגר, מר נקג’ימה, שאת בנו חף הפשע רצח כשהיה תחת השפעת היידרה) וחולם על חיים שקטים ורגילים, אולי אפילו על מערכת יחסים (וכן, הוא יוצא לדייט במהלך הפרק…). כן, זה לא קל להיות בן 104 ובודד. באקי לא עונה למסרונים שסם וילסון שולח לו, לא יוצר קשר ומנסה לא להתקרב מבחינה רגשית לבני אדם.

הפרק הראשון נע בין חייו של סם וילסון לחייו של באקי בארנס, אולם, בניגוד להרבה סדרות אחרות, המעבר הוא לא מהיר, לא כל שתיים שלוש דקות אלא עוברות דקות ארוכות עד שאנחנו ממשיכים את הסיפור של אחד מהם. כרבע שעה ראשונה מוקדשת רק לסם וילסון ואחר כך דקות ארוכות שמוקדשות לבאקי בארנס וחיפושו אחר מקומו בעולם. אחת הסצינות הנחמדות ביותר היא סצינת הדייט של באקי, בה אנו מגלים גם כמה פרטים על חייו האישיים ובעיקר את העובדה כי יש לו אחות (בדגש על המילה, יש, דהיינו, היא עדיין בחיים).

קשה מאוד לדעת, בהסתמך על הפרק הראשון, את הכיוון העלילתי של הסדרה. מדובר בפרק פרולוג מושלם שמשקיע את רוב הזמן והמאמצים שלו בביסוס המקום שבו נמצאים שני הגיבורים הראשיים של הסדרה. מצד שני, מרוול פזרו מספיק רמזים והשקיעו מספיק מאמצים, בכדי ליצר אצלנו סקרנות שתחזיר אותנו לפרקים הבאים.

הסצינה שחותמת את הפרק הראשון, הצגתו של קפטן אמריקה החדש שהממשלה בחרה היא סצינה שאומנם משאירה אותנו בקליף הנגר רגשי – אותו אנו חווים יחד עם סם וילסון שצופה בהכרזה בטלוויזיה ומאוד לא מרוצה, אך היא אינה קליף הנגר עלילתי, מכיוון שלא ברור לנו מה קפטן אמריקה החדש אמור לעשות.

אגב, מי שחקר קצת מאחורי הקלעים, יודע כי תחליף קפטן אמריקה הוא ג’ון ווקר, למרות שבפרק עצמו, הוא לא מוזכר בשמו. בחוברות הקומיקס, ווקר החל את דרכו כנבל “סופר פטריוט” שאכן נלחם בקפטן אמריקה, בשלב מסוים, ווקר הופך להיות קפטן אמריקה, אך היום הוא מוכר יותר כ-USAGENT. מעניין לאן מרוול יקחו את הסיפור, והאם ווקר יהיה ידיד או אויב (סביר להניח אויב אם להיות עם היד על הלב). אגב, את ווקר מגלם וואיט ראסל, בנם של גולדי הון וקורט ראסל.

הפרק הראשון של “הבז וחייל החורף” הוא פרק קצבי, שמספק הרבה מאוד מידע רגשי מצד אחד, לצד סצינות אקשן מרהיבות וקולנועיות, והרבה מאוד רמזים ודלתות עלילתיות שנפתחות שמשמרות את הסקרנות. למרות שזו סדרה שנראה כי WHAT YOU SEE IS WHAT YOU GET, מה שאנחנו רואים בהחלט מספק ומהנה, כיפי ואפילו מצליח לרגש. שמח מאוד כי מרוול, גם בסדרה הזו, מתמקדת ומנסה לפתח את הדמויות ולהכניס בהם רבדים רגשיים עמוקים יותר. בינתיים, זה עובד להם יופי.

ציון סופי: 4 (מתוך 5)


השאר תגובה