אחרי פרק מעט ריק, ועם טיפה אכזבה מדמותו של ביסט-בוי, אנו נשארים עם הצוות הטרי של 4 צעירים בעלי יכולות, והמון תסביכים אישיים. דיק מבין, שעל מנת להגן על רייצ’ל ולעצור את מי שרודף אחריה, ארבעת הצעירים צריכים לעבוד יחד. כמובן שצוות טוב נבנה על הכרת הנפשות הפועלות, כך שהדבר הראשון שדיק מציע לשאר הוא, כמובן, תצוגת יכולת.
מה שאנחנו כצופים מקבלים כאן, לאחר רצף של סיפורי מקור, הוא בעצם השלמת הבסיס לכל דמות, ומה היא מסוגלת לעשות (פרט לגאר, שעדיין מדגים לנו את הנמר שלו ולא מעבר). האופן בו דיק מנצח מעל כל הסצנה הזו, ובו בזמן לא חושף את עצמו, היא בנייה מדוייקת של הרכב הצוות ישירות מהקומיקס, שכן כמנהיג וסוג של דמות ראשית, האחרים יגלו עליו ועל יכולותיו טיפה בהמשך.
המשך הקריאה כולל ספויילרים לפרק:
במקביל, דוקטור אדמסון ממשיך להחשף כנבל צללים שטני במיוחד, כאשר עליו לבחור “אבא” חדש למשפחה הגרעינית. תוסיפו לכל סצנת המדען המטורף את סצנת הכנת החביתה (שהפכה לי את הנשמה כמו גם את הבטן) שקדמה לה, ולא רק שקיבלתם אישיות מרושעת עם דגש על ר.ש.ע. אלא גם ביצוע שמזעזע את הצופה בעוצמתיות. ה”אבא” החדש אכן מרגיש מאוד לא שייך או מעניין במיוחד, אבל כן מצליח להציג את הטיפול לה זכתה המשפחה הגרעינית בסדרה. פחות רובוטים ויותר קורבנות של שטיפת מוח וסטרואידים. אפל יותר כבר אמרנו?
בזמן שגאר ורייצ’ל מתקרבים מעט, כפי שהתחילו בפרק הקודם, גם קורי ודיק יוצרים לעצמם קשר רומנטי (כמו בקומיקס) שמרגיש אומנם מזורז ומעט לא טבעי, אבל לא יכולתי שלא לקפץ על הספה עם חיוך טיפשי בעודי חושב “כן! זה כזה חמוד!”. כן, בקומיקס סטאר-פייר ורובין מנהלים זוגיות, וציפיתי שזה ייכנס לסדרה מתישהו. זה על גבול המוקדם מדי וכאמור מזורז מדי, אך בשילוב עם שאר המתרחש בפרק, יש מי שימצא שזה נעשה בעיתוי מדוייק.
לאחר החלק הרומנטי אנחנו נזרקים ישירות לאקשן! המשפחה הגרעינית מוצאת את החבורה, וכל חבר או חברה זוכה להפעיל את כוחות העל שלהם במלוא תפארתם (כולל קורי, ש”אלרגית” לחושך). כשאדמסון מבין שהמשפחה הגרעינית נכשלה בשנית, הם זוכים לטיפול בסגנות “יחידת המתאבדים”, שאומנם מזכיר לנו סרט מזעזע, אך עדיין מדובר בטיפול טוב במשפחה שאמורה להיות חבורה של רובוטים.
דיק יוצא להתעמת עם אדמסון בעוד זה מסביר שכישלונם של הגרעיניים הוא גם כישלון שלו, וכי “הארגון” עומד לנקות את הראיות. מי שמחלץ את דיק מהמתקפה של הארגון, הוא ג’ייסון טוד- רובין החדש וכבר בשורת אינטראקציה אחת בין השניים, נראה שהולך להיות מאוד מהנה בפרק הבא.
כתיבה מצוינת לפרק איחוד כוחות ותצוגת יכולות, פתיחת מערכות יחסים וחשיפת חולשות, השמת כל הקלפים על השולחן והכנה לבאות. קליל, מדויק, מהנה.
ציון: 4.5
