העבר תמיד מוצא דרכים להתגנב לחיינו בחזרה ולבדוק את נקודות החוזק שלנו. בדיוק כשאנחנו חושבים שהחיים נמצאים במסלול הנכון, מגיע הפיצוץ מן העבר ומכה אותנו ישר בפנים כדי להזכיר לנו שהוא עדיין שם. לא משנה כמה נחביא את זה או ננסה לשכוח מזה, מה שהיה עדיין היה. לעיתים נראה כי החיים יודעים שסוף סוף התגברנו על משהו או מישהו בעל חשיבות והם רוצים להערים עלינו ולגרום לנו ליפול בחזרה לתוך החור השחור ההוא שוב. בעוד שרובנו בוחרים להמשיך להדוף אותו ולברוח ממנו, לפעמים עדיף לצלול ישר לתוכו, ועדיף עם כוס יין טובה.

את השיעור הזה קיבלו גם גיבורי הסדרה THE GIFTED בפרק השביעי של העונה הראשונה. הפרק התפצל לארבע! עלילות שונות, שבניגוד לפרקי עבר לא השתלבו לסיפור אחד ובכל אחת היה צריך להתמודד מישהו עם שדים מהעבר. אם תרצו לקרוא ולדעת כיצד, יהיה עליכם להתמודד עם ספוילרים מהעבר.

המשך הקריאה כולל ספוילרים לפרק:

נתחיל בעלילה הפחות טובה: במחתרת, תוך כדי שריד וסייג’ חוקרים את החומרים שהשיגו מהבניין של הסנטינלס בבאטון רוז’ (זו הפעם הראשונה שאנו רואים ויזואלית את סייג’ משתמשת בכוח הסופר-קומפיוטר שלה, וזה היה מגניב), הם נתקלים בקבצים של “מועמדים” לתוכנית “כלבי הציד“, המכילים תיקים פליליים של מוטאנטים צעירים. ביניהם מגלה ריד את התיק של ג’ס, כן, זהו אותו המוטאנט הצעיר שמחזר בעקשנות אחרי לורן, בתו. מסתבר שג’ס, כמה איום ונורא, היה מעורב בכמה מקרים של שוד לפני שהגיע למחתרת. ריד לוקח את העניין קשה, ולאחר התייעצות עם קייט הוא מעמת את בתו עם העובדות.

הגישה של ריד קצת מוגזמת וחסרת פרופורציות. נכון, אף אחד, בוודאי לא אדם שעסק בשרות החוק כל חייו הבוגרים, לא היה רוצה שבתו תצא עם גנב. אבל בהתייחס לעולם בו הם חיים, ובהתייחס למה שהוא כבר יודע שחווים המוטאנטים הללו, האם גניבה של כמה יהלומים היא כזו נוראית!? בכל זאת, כמה מגדולי האקס-מן החלו את דרכם כגנבים, לפני שהיו חלק מקבוצת המוטאנטים שוחרת השלום והצדק.

כך או כך, לאחר שלורן דופקת את סצינת ה”אלו החיים שלי, תפסיק להתערב, אני שונאת אותך” הסטנדרטית והצפויה, היא מתעמתת עם ג’ס ומגלה לחרדתה המוגזמת שהדבר נכון. בהמשך ריד עושה את הדבר הנכון, ובשיחה של אב ו”החבר של…”, שנעשית בצורה טובה (הסצינה היחידה שמבוצעת יפה בקו העלילה הזה) הוא משכנע אותו לספר לאנשי המחתרת על מה שעשה בעברו, לפני שהם יגלו זאת בעצמם.

ג’ס עושה כעצתו, מספר לסייג’ על עברו, ולאחר שהוא מבשר זאת ללורן המאושרת, הוא מוסיף ומספר שהוא מצטרף לקבוצה שעוזבת את מחתרת המוטאנטים. צעד זה מתקבל בתדהמה על ידי לורן, ולמען האמת גם על ידי. מה היה הטעם בפיתוח המיני עלילה הזו, וביצירת הרומן המסקרן, אם הוא נגדע מיד לאחר שהחל? באמת לא ברור.

בינתיים, מרקוס מקבל שיחת טלפון (לא) מפתיעה מכרמן, שמלבד היותה האקסית שלו, היא מתפקדת גם כראש קרטל הסמים. אני לא בטוח ממי שמחזיק בתארים הללו מפחיד יותר לקבל שיחת טלפון, באישון לילה, כשאתה שוכב ליד מי שנושאת ברחמה את ילדך. כרמן מתקשרת כדי להזכיר למרקוס את העסקה ביניהם- לאחר שעזרה לו בפרק הרביעי לאתר את פולאריס, הוא אמור לקפוץ למשמע השריקה שלה כשהיא תזדקק לכשרון המיוחד שלו.

והנה, היא שורקת והוא קופץ, ובמקביל הוא עושה את הטעות שכל גבר עושה, ולא מספר לחברתו על כך שהוא נוסע לעזור לאקסית שלו באיזה עניין פלילי, ובמקום זאת מספר לה איזה סיפור על אספקה שצריך לאסוף. פולאריס, שמגנטו לא עשה אותה באצבע, חושדת כמובן, והיא רותמת את חברתה סוניה ה”חולמת” למבצע חקירות קטן.

לאחר עוד הדגמה מרשימה של כוחותיה של נערת המגנט, הן מגלות בדיוק מה קורה עם מרקוס, והשתיים מגיעות בזמן כדי לראות את מרקוס משמיד מצבור קוקאין גדול של הסוחרים שאיימו על הקרטל, ומקבל מכרמן נשיקת תודה על הלחי. בניגוד למה שהוא מנסה לשדר לאורך כל הפרק, אי אפשר לטעות בחיוך שמבצבץ על פניו לאחר המעשה, ונראה שמרקוס נהנה מהשימוש הזה בכוחו על מנת להרוס, ולהשמיד.

שני דברים הפריעו לי בקו העלילה הזה – הדמות של כרמן לא מצליחה ממש להרשים, ונראה שהיא עושה שימוש בכל קלישאה קיימת של חברה לשעבר פסיכופטית ומנהלת ארגון פשע. בנוסף, אם כרמן עושה שימוש במוטאנט שיש בכוחו לעצור את הזמן (אחד מהכוחות שנחשבים כחזקים ביותר), לשם מה היא צריכה את מרקוס? הם יכולים פשוט להצית את הסמים בעצמם, לא?

בכל מקרה, לאחר שפולאריס נותנת לו הזדמנות להתוודות, מרקוס ממשיך עם השקר, עד שהיא מגלה לו שהיא יודעת את האמת, ומגיבה כפי שכל בת זוג מגיבה כשמי שהיא נושאת את ילדו בבטנה נתפס על חם שורף מצבורי סמים עם חברתו לשעבר. (מה, זה לא קרה לכן בנות?).

בינתיים, ג’ייס טרנר, שהמפגש שלו עם ה”חולמת” בפרק הקודם זרק אותו אל העבר, וגרם לו לחוות שוב את הידיעה על מותה של בתו, נחוש מתמיד לתפוס את המוטאנטים. הוא עושה “עסקה עם השטן” ומוציא לפועל את שיתוף הפעולה שלו עם ד”ר קמפבל, הוגה תוכנית “כלבי הציד”, ומי שנראה שאינו בוחל כלל באמצעים.

כשוועדה ממשלתית מתעוררת ומנסה לעצור את תוכניתו של ד”ר קמפבל להשתמש במוטאנטים ככלי נשק נגד בני מינם, היא שולחת סוכנת שממררת לטרנר את החיים בוועדת שימוע. עד של”אחאב” נמאס, והוא עושה שימוש במוטאנט המחמד האישי שלו שגורם לשבץ במוחה בשיא השימוע. וכך, כולם חשים לעזרתה של הסוכנת, ואף אחד לא עוצר ושואל האם יש למוטאנט שעומד בפינת החדר ועושה פרצופים מוזרים קשר לכך. לאחר שהמכשול הזה מוסר מדרכם, יכולים קמפבל וטרנר, שנראה מוטרד מכך, להמשיך בתוכנית ולשלוח כמה מ “כלבי הציד” שברשותם כמרגלים אחר המחתרת המוטאנטית.

את העלילה המעניינת והטובה מבין הארבע שמרתי לסוף. ג’ון “ת’אנדרבירד”, מחדד את מה ששאלתי לפני כמה שבועות, ומבין שיהיה קשה מאוד למחתרת להסתדר ללא היכולת השימושית מאוד של בלינק לשמש כשער מילוט. כשהוא מאתר אותה הוא מחליט לעזור לה להבין מדוע כשהייתה חולה (בפרק השני) היא פתחה שוב ושוב פורטל לאותו הכביש, ולאן הוא מוביל בדיוק.

לאחר שהיא מספרת על עברה, כשהתחבאה בחווה של סייעני מוטאנטים, הם מבינים שהדרך הזו קשורה לחווה ומגיעים לשם רק כדי לגלות טבח נוראי שביצעו שירותי הסנטינלס ביושבי החווה, בני אנוש ומוטאנטים כאחד. הסצינה הזו בה בלינק מגלה על כך פשוט מצוינת, ומוציאה מג’יימי צ’אנג שמגלמת אותה, קשת רגשות מרשימה שגורמות להזדהות מידית. בלינק מחליטה כתגובה למה שראתה לחזור אל המחתרת, עכשיו יש לה סיבה טובה לעשות כך, הסיבה הטובה מכולן-נקמה.

ביצי X מהעבר (הפרק הנוכחי חלש גם בתחום הזה)

*למוטאנט שכרמן נעזרת בו יש את היכולת לתמרן את הזמן בצורה מקומית וממוקדת. יש לא מעט מוטאנטים ביקום מארוול שנחנו ביכולת הזו, לאחרונה אחד מהם אפילו קיבל סדרה מצליחה באותה הרשת. לאחר שצמצמתי את הרשימה נותר “ולוסידאד“, מי שהיה אקס-מן ואומן על ידי הופ סאמרס. אפשרות נחמדה נוספת היא שמדובר בג’נדרפיקציה של טמפו (לא המשקה), שלא רק כוחה זהה למה שהוצג בפרק, אלא שהיא גם השתייכה לארגון שכבר קיבל אזכור בסדרה, “החזית לשחרור המוטאנטים” של מגנטו. וכמובן, תמיד ישנה האפשרות שמדובר בדמות מקורית לסדרה.

*הרפרנס הברור והמגניב ביותר מגיע בסוף הפרק. ריד מגלה שהארגון אליו משתייך ד”ר קמפבל הוא ארגון צל של לא אחר מאשר “תעשיות טראסק“, שאמורים להיות לא קיימים, ושמסתבר שאביו עבד שם בעבר. כולם מפנים להופעתו של פיטר דינקלייג’ המצוין בסרט “אקס-מן העתיד שהיה“. אבל דווקא משפט שנאמר שם באגביות, על כך ש”תעשיות טראסק” לא פעילים משנת 2006, הזכיר לי שהם הוזכרו גם בסרט אחר בפרנצ’ייז, משנת 2006, “אקסמן:המפלט האחרון“, בגילומו של ביל דיוק, שם טראסק היה ראש המחלקה לביטחון המולדת של ארצות הברית.

הפרק הזה הוא מה שנקרא “פילר”, שתפקידו למלא את הזמן עד להתרחשויות המבטיחות שנראה בפרק הבא. ככזה הוא ממלא את תפקידו, חבל שארבעת העלילות לא משתלבות בסופו של דבר, זה גורם להן להיראות תלושות ומפוזרות מדי. בפרק הבא – סוף סוף פנריס!

ציון: 2.5