"דם אמיתי", סוקי סטאקהאוס והפוליטיקה של הזהות

טור אורח מאת: רון רייטן

תגידו מזל טוב לשרלין האריס, אחת הסופרות המצליחות בעשורים האחרונים. האריס היא סופרת ויוצרת ספרי בלשות חוצי גבולות ז'אנר, מה שהיום מקובל להגדיר כפנטזיה אורבנית. את האריס, שהיום (25.11) חוגגת 66, הכל מכירים בזכות שיא הקריירה שלה: סדרת ספרי "סוקי סטאקהאוס", ששילבה באופן מעניין מיסתורין, אימה, ערפדים, פנטזיה, רומנטיקה ואירוטיקה, קומדיה ומעל הכל: ביקורת חברתית. סדרת הספרים הפכה לסדרת טלוויזיה מצליחה ("דם אמיתי") עליה נרחיב בהמשך, ולאחרונה זכינו גם לעונה ראשונה מסדרה נוספת המבוססת על ספריה של האריס, "מידנייט טקסס".

Charlaine_Harris
מאחורי החיוך הדודתי החביב הזה מסתתרים ערפדים, אנשי זאב, בני פיות ולא מעט דיונים על גזענות, שנאת חינם, מיניות, ופמיניזם.

סדרת הספרים מספרת על מלצרית בשם סוקי סטאקהאוס, המתגוררת ועובדת בעיירה הבדיונית בון טמפס שבלואיזיאנה. סוקי סטאקהאוס, הגיבורה, היא טלפתית המסוגלת לקרוא ולקלוט מחשבות של אחרים. בהמשך היא גם מגלה כי היא בת כלאיים בין בת אנוש ופיה. סוקי מחליטה להתרועע עם ערפדים שזה עתה "יצאו מארון הקבורה" ומבקשים להיטמע בחברה ולקבל שוויון זכויות כאמריקאים לכל דבר. מדוע סוקי מסתובבת בעיקר עם ערפדים? משום שבחברתם היא יכולה להרגיש עצמה, שכן אין היא מסוגלת לקרוא את מחשבותיהם. יתרה מכן, מתוקף היותה מי שהיא, היא יודעת דבר אחד או שניים על חיים בשולי החברה.

אלן בול ("אמריקן ביוטי", "עמוק באדמה") התחבר כל כך לעבודתה של שרלין האריס, שהוא החליט להפוך את ספרי "סוקי סטאקהאוס" לסדרת הטלוויזיה המצליחה "דם אמיתי" של רשת HBO בכיכובה של השחקנית זוכת האוסקר אנה פאקווין המוכשרת שגילמה את סוקי במבטא דרומי לוהט ושילוב כמעט בלתי אפשרי של נאיביות ואינטליגנציה, עד שקשה שלא להתאהב בה. במאמר מוסגר נגיד גם כי אפילו סטיבן מוייר, מי שגילם את מושא אהבתה בסדרה, ביל קומפטון, נפל בקסמיה והשניים התאהבו והתחתנו ב-2010. "דם אמיתי" הייתה כה מוצלחת, ולכן גרמה למיליוני צופים שלא הכירו את סדרת הספרים לפנות גם אל חומר המקור, בו סוקי משמשת כמספרת.

sookie-stackhouse-bill-compton

אז מה גרם להאריס ליצור את דמותה של סוקי סטאקהאוס? התשובה פשוטה והיא אינה אמנותית גרידא, אלא ניסיון להרחיב את קהל היעד שלה. האריס חשבה לעצמה, "למה שלא אוסיף קצת אלמנטים על טבעיים" וכך תמשוך אליה את קוראי הפנטזיה? "למה שלא אוסיף סצינות סקס" ואסחף אחרי את קוראות הרומן הרומנטי? למה לא להכניס מעט מדע בדיוני כדי למשוך את קוראי המד"ב? והנה, ככה נולד לו ז'אנר הפנטזיה האורבנית.

המשותף בין הגישה של שרלין האריס לאלן בול הוא פשוט: השונה הוא לא המפלצת, אלא אנחנו בעצמנו. האני ההגמוני, הפטריאכלי, המיינסטרים. מי חזק באמת? השונה, האלטרנטיבי, ההיברידי וזה שחושב וחי מחוץ לקופסא. לא פעם ולא פעמיים האריס בעצמה טענה "יצרתי מפלצות לכאורה כדי שכולנו נבין כי אנחנו הם המפלצות. אנחנו הם אלה שמונעים מהזולת זכויות בסיסיות המגיעות להם. אנחנו אלה שצריכים לעשות בדק בית, ולא הם".

Charlaine-Harris-True-Blood
שרלין האריס (משמאל) בזמן צילומי אחת מהופעות האורח שלה בסדרה "דם אמיתי"

אז מה יש בסוקי סטאקהאוס פרט לשם קליט, מגניב וכריזמטי? מסתבר שהמון. היא דמות היברידית והאאוטסיידרית האולטימטיבית. מכאן, שאין זה פלא כי היא מזדהה עם כל מי שמתבונן על העולם מבחוץ. היא לא מרגישה שייכת לאף קהילה, אנושית או לא אנושית. היא מבקרת באופן תמידי את קהילת בני האדם בה היא חיה, אך גם עורגת לחיים בתוכה.

סוקי מייצגת את הגבול בין הקונבנציונלי ללא קונבנצינלי בעיירת בון טמפס. תושבי העיירה מבינים כי סוקי שונה, אך לא מוכנים ולא מעוניינים להבין מה בדיוק שונה בה, משום שהיא מעוררת בהם תחושות פחד (שהן, מן הסתם, הבסיס לכל דעות גזענות). לכן הם מפחדים אפילו לנסות לתחום אותה בהגדרה חד משמעית, ומעדיפים פשוט לקרוא לה "פריקית מוזרה".

היות והיא יכולה לקרוא מחשבות ולהבין מה החברה סביבה תופסת כ"נורמלי" או "לא נורמלי", סוקי נתפסת כחילול הקודש מעצם היותה היברידית. מה שכל כך מעניין בה הוא שממבט ראשון היא ממלאת באופן מושלם את ציפיות החברה הפטריאכלית: היא יפה, רזה, בלונדינית, שזופה, שופעת וסקסית, ועבודתה היא נתינת שירות: מלצרית בבר. מארי סו אמריקאית דרומית לכל דבר ועניין, אם תרצו.

Anna Paquin in True Blood 01

אך מצד שני, כוחה ונוכחותה הינם אלטרנטיבה חוצת גבולות. היא אומרת בדיוק את מה שהיא חושבת, חוצפנית וביצ'ית כשהיא נדחקת לפינה, מתרועעת עם ערפדים והיא טלפתית ששולחת את כולם לעזאזל ב”שאט דה פאק אפ!!!” כשהיא מקשיבה למחשבות גזעניות וחסרות סובלנות.

בשביל תושבי העיירה, סוקי מפחידה מעצם היותה מורדת שחיה בתוכם. לכן היא נתפסת כבזויה ומפלצתית. היא מאיימת על הדיכוטומיה בין ה"נורמלי" וה"לא נורמלי" ומערערת אותה – אך ורק מעצם קיומה. לכן, עד גיל 25 סוקי נשארת רווקה ובתולה, שכן מערכת יחסים עם בן אנוש הינה בלתי נסבלת עבורה מעצם היותה קוראת מחשבות (תארו לעצמכם שאתם יוצאים לדייט ושומעים שהפרטנר שלכם תוהה לעצמו אם אתם בלונדינים גם… שם).

sookie-sam-season-1-sookie-and-sam-15196803-2560-1703

סוקי גם לא ממלאת את הציפיות המגדריות שהחברה מציבה. היא מצילה את המצב לעיתים תכופות, וגם כשבני זוגה הזכרים מבקשים להצילה, זו היא שלמעשה פועלת כסוכנת השינוי והפתרון לבעיות שלה ושל חבריה. הגבר היחיד בחייה שמבין זאת (וגם לו לוקח זמן) הוא סאם מרלוט, בעל הבר "מרלוט" בו סוקי עובדת, משנה צורה שיכול להפוך לכל בעל חיים עלי אדמות, ומאוהב בה בסתר. מכאן כי דמותה קשורה מאוד גם לתפישה הפטריאכלית של המפלצתיות הנשית וחוסר היכולת של הסדר הפטריאכלי לשלוט בה ולכוון אותה כאוות נפשו.

כגיבורת הסדרה, הצופה למד יחד איתה את רזי החברה ואת תחלואותיה, ובמקום לפחד מהשונה, מתחיל לתהות על קנקנו ולבחון את גזענותו שלו ולהבין מהם הגורמים לה. סוקי היא גיבורה שמבקרת באופן תמידי את החברה סביבה. הודות ליכולתה להקשיב לרזיהם ומחשבותיהם של בני האדם, היא יודעת בדיוק מהיכן מגיעים הבורות, הפחד, הגזענות והשנאה. ראייתה הופכת, איפא, מפוכחת גם כשהיא בעצמה מרגישה מפוחדת וגזענית. לכן, כשהיא מודה בפני עצמה על טעות בחשיבה, קל לה לפתור בקלות יתרה את הדיסוננס בין החינוך הפלורליסטי והסובלני שקיבלה מסבתה, אדל, לבין ניסיון חייה הגורם לה לכעס כלפי מי שפגע או אכזב אותה.

לכן, אין זה מפתיע כי בסוף סדרת הספרים היא בוחרת כבן זוגה את סאם מרלוט, היברידי ופריק מצד אחד (מתוקף היותו משנה-צורה), העורג בעצמו, מצד שני, לחיי קהילה ותחושת שייכות. גם סדרת הטלוויזיה לא מסתיימת באופן כה שונה מחומר המקור: סוקי לא בוחרת בביל או באריק, אלא מנהלת חיי משפחה לכאורה נורמטיביים עם בן זוג מסתורי שהקהל לא מודע לטבעו (האם הוא איש זאב? משנה צורה? אדם רגיל? חצי פיה כמוה?).

1sookie-alcide-true-blood-season-4-episode-4

אי אפשר להישאר אדישים ולא להזדהות עם מילותיה של סוקי בפרק האחרון של "דם אמיתי”. לאחר 7 עונות מלאות בשנאה עצמית וקושי בלהיות השונה, היא מצהירה בפה מלא: "זוהי מי שאני. בדיוק כפי שג'ייסון הוא אחי והוריי הם הוריי. הם חלק ממני.”

סוקי היא אנחנו, כולנו. האלטרנטיבה האמיתית היא לא למרוד ולשנות את החברה מבחוץ, כי אם מבפנים. גם המשפט הסופי שלה בספרים דומה מאוד לסוף הסדרה:
“אני סוקי סטאקהאוס. אני שייכת לכאן.”

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s