ביקורת, "על טבעי", עונה 12, פרק 18 – הזיכרון נשאר

הביקורת השבועית של הפרק של "על טבעי" תהיה קצרה מהרגיל ופחות עמוקה מהרגיל. מדוע, אתם שואלים? האם זה בגלל חג הפסח והעיסוק הלאומי שהייתי שותף לו של אין ספור ארוחות משפחתיות, מנגלים, טיולים ואשכרה אינטראקציות עם בני אדם (חברים בנות זוג ואפילו השכנים ברחוב) אל מול בהייה בלתי נגמרת אל מול מסך המחשב/טלוויזיה המאפיינת חלק גדול משגרת השבוע שלי? וואו, זה היה ארוך, והתשובה היא "לא, לא בגלל כל אלו".

הפרק של השבוע, "The Memory Remains", היה דל מבחינת עלילה, ייחודיות, דמויות ואפילו הומור.  מה שכן, קצר קצר, הקריאה החל מכאן, כוללת ספוילרים לפרק:

כזכור, הפרק הקודם נגמר בכך ש"אנשי הספר" מחליטים שהציידים האמריקאים פרועים מידי, לא צייתנים ולכן נדרש לחסל אותם. באמת?! הייתם צריכים לעבוד איתם כדי לדעת את מה שכל אוכלוסיית העולם יודעת שנים?! בכל מקרה, בתור הבריטיים שהם, שלא מאופיינים בשבירת הדלתות וירי לכל כיוון, מר קטץ' וחבריו מחליטים לשלוח את סאם ודין למסע צייד מאולתר על מנת לפרוץ למערת העטלף (אין לי שם טוב יותר). במהלכו הם יצפו עליהם, ילמדו אותם ויאספו את כל המידע על דרכי פעולתם של סאם ודין וככה יוכלו לתכנן את חיסולם בצורה יעילה יותר (כי בסדרות טלוויזיה לא שמעו על ירייה, או זריקה ממצוק או מטוס, או דריסה עם טנק, בסדרות טלוויזיה הם צריכים לחפש את הפיתרון שלושה פרקים, לתכנן עוד שלושה פרקים ולנסות להוציא לפועל בעוד שלושה פרקים – ואז להיכשל כי יש עונה הבאה).

סאם ודין נשלחים לעיירה שבה אנשים נעלמים על ידי מה שמתואר כחצי עז וחצי אדם. הסיפור מאחורי הרוצח השבועי מתגלה בתור אדם שמקריב אנשים לטובת אל פגאני בשם מולוך, זאת על מנת שיעניק לו כוח, עושר וכו וכו וכו. לא מצאתי את הפרק מעניין במיוחד, כבר נתקלנו בעשרות אלים פגאנים בסדרה, הנושא של הקרבה ליצורים אחרים גם כן נטחן וכמו שציינתי מוקדם יותר, לא היה איזשהו אופי מיוחד לפרק לא מבחינת ההומור או דמויות המשנה.

Supernatural, The Memory Remains 03

אך עייני נתקלו בפרט מסוים, אחד שלדעתי ברח ממני במהלך כל 12 העונות של הסדרה, האפקטים המעשיים בסדרה פשוט מצוינים. אני מתייחס בנקודה זו כמובן לנבל של הפרק, האיש בעל מסכת העז, בכל פעם שהוא הבליח על המסך הרגשתי חוסר נוחות ואף פחד. בסדרה שלא מעט מן היצורים בה בעלי צורה אנושית והחלק העל טבעי בהם הוא בדרך כלל ממוחשב, נעשית עבודה לא רעה בכלל עם אפקטים מעשיים, משמע, מסיכות, תלבושות ואיפור.

Goat Guy

חזרתי אחורה וחשבתי על הפעמים שיצא לנו להיתקל במפלצת שהוצגה באמצעות אפקטים מעשיים ולא ממוחשבים וכמו שחשבתי, הופתעתי לטובה. הג'ינים תמיד מלאים בקעקועי טרייבל, השריטגה (מכשפה מהעונה הראשונה) הייתה בעלת צלקות וחלוק שהזכיר את הקיסר ממלחמת הכוכבים, השוג'ו (רוח הנקמה היפנית) הצליחה להעביר את וייב קריפי מאוד, הזאנות (החברים הדמיוניים) היו מעוצבים כל אחד בדרכו המיוחדת והמצחיקה שלו, הואניר (דחליל ההקרבה) היה פשוט מפחיד וט'ינמן לדעתי היה פשוט מבעית למרות שהיה העתק של סלנדרמן. ומכיוון שאומרים שתמונה שווה אלף מילים, והביקורת הזו היא לא ממש מלאת מילים, אז הנה כמה תמונות, גלריית הנבלים של "על טבעי" (לחצו על התמונות להגדלה):

אלו הדמויות שאני מצליח לשלוף ממעמקי הזיכרון והם ללא ספק מוכיחים לי שאמנם האפקטים הממוחשבים בסדרה לא מדהימים ודורשים תקציב גבוה ויותר שעות עבודה, אנחנו צריכים להודות לאפקטים מעשיים שמצליחים גם אחרי 12 עונות להצליח להכניס בנו תחושת תדהמה וקצת פחד.

ציון: 2.5
ratings-tv-2-half

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s