ביקורת: "סופרגירל", עונה 2, פרק 11 – יום כיף ב-DEO!

בביקורת של הפרק הקודם תהיתי איך זה ששוב הולכת להיות פלישת חייזרים במהלך העונה והאם יהיה מדובר בפרק סיום העונה. מהר מאוד קיבלתי תשובה לשאלה בצורתו של פרק 11 ששודר השבוע. התבדיתי. לא רק שכל העלילה הזו נפתרה בדיוק פרק אחד אחרי, אלא גם ש"פלישת החייזרים" הסתכמה בדיוק ב-2 אנשי מאדים לבנים (כ"כ מתבייש בעצמי שלא ראיתי את זה מגיע).

המשך הקריאה כולל ספוילרים לפרק:

למרות האיום על חייה ולמרות העובדה שהיא הייתה בתוך כלא כמה שבועות, מסתבר שהדבר הכי טבעי למייגן לעשות זה… לחזור להיות ברמנית. למה להשתמש בהיגיון? לעומתה, מסתבר שג'ון ג'ונס כן משתמש בהיגיון ומרגל אחרי מייגן בניסיון להגן עליה. והפלא ופלא, שניה אחרי שמייגן מגלה אותו, בן-מאדים לבן תוקף את שניהם.

בגזרת הרגשות, קארה נפגעת מכך שאחותה כבר קבעה תכניות עם מגי דווקא ביום ההולדת שלה (כלומר היום בו הגיעה לכדור-הארץ), וכל הפרק יש back and forth של התנהגות פאסיב אגרסיב "אני לא כועסת עליך, אבל אני כן כועסת עליך" שכזה. קטנוני ככל שזה יישמע, אני בצד של קארה בעניין הזה. זה יום ההולדת של אחותך, שהגיעה מכוכב אחר ואיבדה את כל מי שהכירה! איך לעזאזל אפשר "לדחות" משהו כזה לשבוע הבא? אני הייתי כועס אם אחותי הייתה שוכחת סתם יום הולדת שלי, אפילו שאני לא חייזר מכוכב אחר.

בן-המאדים הלבן שוב תוקף, הפעם ב-DEO, ובין לבין אנחנו מגלים מספר דברים: שבן המאדים מתגלה, כביכול, כבעלה של מייגן, שהוא התחזה לאחד מחברי ה-DEO התקועים כרגע בנעילת חירום ושהוא לא לבד. ואז מתחיל לו יום הכיף. החבר'ה מתעסקים במשחק "מצא את בן-המאדים המתחזה", ואני חייב להגיד שהם הצליחו לעבוד אפילו עליי. האופציה שהתגלתה בסוף כנכונה לא עלתה אפילו במוחי. ביצוע לא רע וכל הכבוד להם.

בביקורת הקודמת כתבתי שנמאס לי לראות את כל הכוחות של סופרגירל מסתכמים נטו בכך שמליסה בנויסט עומדת ובוהה על משהו, והחבר'ה של האפקטים מוסיפים לה ראיית חום. כאילו כמו שלט רחוק של כוחות-על, בזמן שלסופרגירל יש לפחות – ואני מדגיש – לפחות עוד 5 כוחות-על מגניבים ויזואלית לא פחות. הוספתי גם שחבל לי שלאחרונה בקושי רואים את סופרגירל עפה או נותנת מכות.

בפרק הזה קיבלתי את מה שרציתי… או שלא. היו כמה קטעים שלא הבנתי למה לעזאזל קארה עומדת בצד ופשוט מקרינה קרני-חום שוב (!) במקום להיכנס לאקשן, אבל בהמשך הפרק קארה אכן נכנסה לאקשן… בכמה מהקטעים היותר מביכים שנראו בסדרה הזו עד כה. היה אפשר  להצביע בקלות רבה על השניות בהן מליסה בנויסט נעלמה ודמות דיגיטלית החליפה את דמותה, באופן מאוד, אבל מאוד לא משכנע. כל-כך מאכזב מפני שאנחנו יודעים שהם מסוגלים ליותר.

ושוב, ההישענות הזו על CGI בעייתית מאוד, מפני שהאיזון בין פרקטי לממוחשב הוא לא טוב בכלל בסדרות של ה-CW. במקרה הזה, היה לי יותר קל להאמין שלדין קיין יש כוחות על ב"לויס וקלארק" מאשר למליסה בנויסט עם הכפילה הדיגיטלית שלה. אני שונא להיות מהאנשים האלו שאומרים כל הזמן "פעם היה יותר טוב", אבל ספציפית במקרה הזה – זה נכון. שימוש ב-CGI הוא לא חטא, השימוש המוגזם בו כפתרון ראשוני חסר דמיון, הוא כן.

בחזרה לאקשן: החברים מגלים שיש עוד מתחזה ביניהם. קרב, קרב, קרב, מכות, מכות, מכות, פצצה שעומדת להתפוצץ, כוחות-על, 3 חייזרים על 2 חייזרים, ניצחנו/ניצלנו ברגע האחרון. הידד.

למרות שמספר סצנות קודם מייגן וג'ון התוודו על האהבה שלהם זה לזו (סוג של), מייגן מגיעה להחלטה, מאוד מטופשת, לחזור למאדים כדי לנסוע לשכנע עוד מבני-מינה לעבור לצד של הטובים, מבלי לשקול את העובדה שכנראה ירצחו אותה בשנייה שתנחת שם. במילים אחרות – הפרק סגר את כל עלילת ג'ון-מייגן. ולמרות שציינתי שבפרק שעבר מערכת היחסים בין ג'ון ומייגן היה אחד הדברים הטובים, כאן הסצנה הייתה מעט מדי ומאוחר מדי בשביל לגרום לי להרגיש משהו על הפרידה שמנסה להיות דרמטית. הבילד-אפ ליחסים ביניהם במהלך העונה לא היה מספיק משכנע, וכך גם הכימיה ביניהם, שפשוט לא הייתה. וזה די חבל כאשר מדובר באחת הדמויות היותר מעניינות שיש ב-DC.

יחסיה הנוכחיים של קארה עם קרוביה:

מסתבר שכאשר אלכס התנצלה בפני קארה, זו לא הייתה באמת אלכס אלא המתחזה שלה ממאדים. לכן מאוחר יותר אלכס האמיתית, שמסתבר שזוכרת את השיחה הזו באמצעות תירוץ תסריטאי קלוש, מתנצלת בפני קארה באמת. בנוסף, גם היחסים שלה עם ווין קצת הפשירו מאירועי הפרק הקודם, אבל לא נראה שב-100%. קארה מחליטה גם לתת צ'אנס למה שקורה בינה ובין מון אל, שזה לא הרבה כרגע,  מלבד מבטים מביכים של טינאייג'רים. כמובן שברגע שהיא רוצה לדבר איתו היא מגלה שהוא יוצא עם מישהי אחרת.

supergirl-0211

שוב, שאפו לתסריטאים וליוצרי הסדרה, שהחליטו לסיים עוד פרק בטון צורם ולא בפרחים ופרפרים וחיבוקים וסליחות. קארה עכשיו נמצאת במשבר כי נדמה שכל האנשים בחייה מתרחקים ממנה: ג'יימס, ווין, אלכס ועכשיו אפילו מון-אל. שוט הסיום של פניה הכואבות של קארה גורם לנו להבין שלא תמיד הכל שמח בכדור-ארץ מספר 38. וזו נקודת זכות לסדרה. חבל שמלבד זאת כל שאר הפרק היה די ממוצע ומאכזב.

ציון: 2.5
ratings-tv-2-half

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s