שנייה לפני שנעלה את הסיכום הגדול של הסרט הטוב/הרע של 2016, חשבנו להתמקד קצת באנשים שעשו לנו את השנה הקולנועית שלנו – השחקנים. לא מעט שחקנים הצליחו להתחבב עלינו, אם זו בהופעה ראשונה או בהופעה חוזרת, וגם היו לא מעט שגרמו לנו לזוע בחוסר נוחות ועצבים בכסא שבאולם האיימקס. חילקנו את סקר המשחק לשלושה חלקים: השחקנית הטובה ביותר, השחקן הטוב ביותר וההופעה הגרועה/המביכה של השנה.

השחקנית הטובה של השנה:

בחירת השחקנית הטובה ביותר של השנה הייתה קטגוריה בלי הרבה אופציות. מסתבר שבסרטי הז'אנר, למרות שיש שיפור בשנים האחרונות, דמויות ראשיות נשיות הן לא דבר שאפשר למצוא בקלות. יחד עם זאת, שתיים מההופעות היותר מרכזיות בסרטי ז'אנר השנה, זו של פליסיטי ג'ונס ב"רוג אחת: סיפור מלחמת הכוכבים" וזו של מרגו רובי כהארלי קווין ב"יחידת המתאבדים" זכו כמעט להתעלמות מוחלטת מצד הצוות שנתן את קולו למשחקן של שחקניות אחרות. הבחירות אולי יפתיעו אתכם:

מקום 5 – קתרין ווטרסטון, "חיות הפלא והיכן למצוא אותן", ויולה דיוויס, "יחידת המתאבדים"

למרות ההתעלמות ממרגו רובי, היתה זו ויולה דיוויס, שגילמה את "אמנדה ווילר ב"יחידת המתאבדים" שהצליחה לתפוס את תשומת הלב של אנשי הצוות. הופעתה הקרירה והמחושבת כמוח שעומד מאחורי הקמת "יחידת המתאבדים" גרם לנו לפחד ממנה לא מעט, והיא הצליחה במבט אחד, בלי הרבה מילים, למצב את עצמה כאחת הנשים החזקות והחשובות ביקום הקולנועי של DC. לעומתה, קתרין ווטרסטון, שגילמה את טינה ב"חיות הפלא והיכן למצוא אותן" היא דמות שונה לחלוטין: הרבה יותר עדינה, אולי אפילו קצת חנונית, כזו שמפחדת (בתחילת הסרט לפחות) לשבור את החוקים. ווטרסטון הצליחה להתברג במקום החמישי, ומעניין אם היא תצליח להיכנס גם לרשימה בשנה הבאה עם הופעתה ב"הנוסע השמיני: קובננט".

מקום 4 – אווה גרין, "המעון של מיס פרגרין", אליסון סודול, "חיות הפלא והיכן למצוא אותן"

שתי נשות פנטסיה מצאו את דרכן למקום הרביעי. אווה גרין, שנפלאה בכל תפקיד שהיא עושה, הצליחה להפיח חיים נהדרים, מסתוריים, רגשיים וקצת מוזרים בסרטו של טים ברטון "המעון של מיס פרגרין לילדים משונים". גרין הצליחה לשלב מורבידיות וסלידה מהעולם לצד אהבה ואיכפתיות אמהית בצורה שעוררה לא מעט רגש, בוודאי אצל חברי האתר. גם כאן, השחקנית השנייה ברשימה הפוכה בדמותה. אליסון סודול, שמגלמת את קוויני, אחותה של טינה, מצליחה להעביר בעזרת חיוך כובש ועיניים שמפלרטטות עם המצלמה, תמימות, ילדותיות, שובבות, יצר הרפתקנות ורומנטיקה בלתי נדלית, כשהיא מגלה לראשונה את מהות האהבה. דמותה בהחלט תרמה רבות להצלחת הסרט והיא ללא ספק בין הדמויות הטובות ביותר שנכתבו השנה בקולנוע הז'אנריסטי.

מקום 3 – גל גדות, "באטמן נגד סופרמן שחר הצדק"

לא ברור אם מדובר כאן בהצבעה פטריוטית או שבאמת גל גדות עשתה תפקיד כל כך מוצלח, אם כי לא מאוד גדול בהתחשב באורך הסרט. אין ספק שמבחינת הפיסיות שלה, גדות הצליחה להיכנס באופן מושלם לדמותה של וונדר וומן ולהלהיב את הקהל ברחבי העולם. אגב, על פי דיווחים, "באטמן נגד סופרמן" היה אחד הסרטים הכי מצליחים בישראל בשנת 2016 (בניגוד ללא מעט סרטי קומיקס, "קפטן אמריקה מלחמת האזרחים" למשל, שבכלל לא נכנס לרשימת עשרת הסרטים הקופתיים של ישראל) והסיבה היא כנראה, לא מעט, בגלל גל גדות הישראלית, שהיא וונדר וומן.

מקום 2- טילדה סווינטון, "דוקטור סטריינג'"

היו לא מעט טענות לאנשי הצוות על "דוקטור סטריינג'". הסרט לא הצליח לעמוד בציפיות, הוא היה מבולגן, ולמרות שהוא מרהיב מבחינה ויזואלית, הוא לא הצליח לרגש או למתוח (או להצחיק) אותנו. עדיין, סרט ששווה לראות, אבל לא יצירת מופת של מארוול. עם זאת, אחד הדברים שזכו לאהדה גדולה (מאוד) הוא משחקה של טילדה סווינטון, ללא ספק אחת השחקניות הנפלאות של דורנו, שהצליח להיכנס לדמותו של The Ancient One ולשוות לו דמות שאינה נצמדת למגדר מסויים. למרות שהחלטת הליהוק של מארוול נתקלה בלא מעט טענות ברשת, התוצאה היא אחת ההופעות הטובות של השנה בסרטי ז'אנר, לפחות על פי בחירת הצוות שלנו.

מקום 1 – איימי אדמס, "המפגש"

"המפגש" הוא לא רק אחד מסרטי המדע הבדיוני הטובים של השנים האחרונות, אלא גם אחד הסרטים הטובים שהוקרנו בישראל השנה. הצלחתו של הסרט נובעת לא מעט ממגע ידו של דני וילנב, שמצליח לספר סיפור מרגש ומעורר מחשבה. לא פחות חשובה היא העובדה שוילנב מצליח להוציא מאיימי אדמס את אחת ההופעות הטובות שלה בקריירה. אדמס מוכיחה שהיא מצליחה לשאת על הכתפיים שלה סרט רציני ומחושב, לבצע תפקיד מורכב מבחינה רגשית (ולא מעט פיסי) ולתקשר באופן עמוק עם הדמות, עם הקהל, ובמקרה הזה, עם חייזרים. בחירתה כשחקנית הטובה של השנה הייתה כמעט מובנית מאליה.

השחקן הטוב של השנה:

קטגוריית השחקן הטוב של השנה כללה לא מעט מועמדים (יותר מאשר בקטגוריית השחקנית) ועל כן חלוקת הקולות של צוות האתר התפלגה הרבה יותר. לא מעט שחקנים מצאו את עצמם חולקים משבצת, אם כי לא היתה שאלה בכלל לגבי המקום הראשון, שזכה במירב הקולות ובהפרש גדול מהשאר. גם בקטגוריה הזו היו מספר שחקנים שלא הצליחו להתברג בכלל להצבעות, או שהצליחו לגרד את התחתית עם הצבעה אחת או שתיים בלבד. ג'רמי רנר, שהופיעה לצידה של איימי אדמס ב"המפגש", לא הצליח להרשים את חברי הצוות, שהשאירו אותו מחוץ לרשימה יחד עם עזרא מילר, שהיה מועמד על תפקידו כקרידנס ב"חיות הפלא והיכן למצוא אותן". הנרי קאביל ("באטמן נגד סופרמן"), ויל סמית ("יחידת המתאבדים") ואדי רדמיין ("חיות הפלא והיכן למצוא אותן") הצליחו לגרד את תחתית ההצבעות, אך לא להיכנס לחמשת המקומות הראשונים.

מקום 5 – כריס המסוורת', "מכסחות השדים", דניאל רדקליף, "איש האולר"

שני השחקנים שהגיעו למקום החמישי הם כאלה שמוכרים בעיקר תודות לתפקיד מאוד מסויים שגילמו. כריס המסוורת, שהוא כמובן ת'ור ביקום הסינמטי של מארוול, ודניאל רדקליף, שהיה ויישאר, כנראה לנצח, הארי פוטר. עם זאת, השנה הצליחו השניים להפתיע עם תפקידים מוזרים, ביזאריים ומאוד שונים ממה שראינו אותם עד היום. כריס המסוורת' מצליח לשחק את הביפקייק התורן, גבר שנראה מדהים (את זה אנחנו יודעים) אבל טיפש ברמות מגוחכות ומצחיקות, שהופך להיות המזכיר של מכסחות השדים. המסוורת' מצליח להראות שהוא אחד הקומיקאים (במסווה, לפחות – עד עכשיו) הטובים שיש היום בקולנוע, וההופעה המשובבת שלו הצליחה… לשובב כל נפש. ללא ספק הוא היה אחד מנקודות האור בסרט הזה. דניאל רדקליף, לעומת זאת, מצליח לתת את אחת ההופעות הטובות של השנה בתור… גופה (הנה לכם שחקנים ישראלים שרוצים קריירה בחו"ל, ככה עושים את זה). רדקליף מצליח להיות דמות שכל מי שראה את הסרט יזכור אותה לנצח: הוא נותן שם הופעה נפלאה, גם אם דמותו מופרכת ומפריכה (תרתי משמע).

מקום 4 – כריס אוונס, "קפטן אמריקה מלחמת האזרחים", דן פוגלר, "חיות הפלא והיכן למצוא אותן"

בחירתו של כריס אוונס הייתה קלה. השחקן נכנס באופן מושלם לדמותו של סטיב רוג'רס ב-2011 ומאז הוא מצליח להתקדם בשני ערוצים מקבילים: מצד אחד הוא מפתח את יכולותיו כשחקן עצמאי, ומצד שני הוא מצליח להעניק, בכל סרט, עוד רבדים לקפטן ולהיכנס עוד קצת לליבינו. ללא ספק אוונס הוא אחד הליהוקים המבריקים של היקום הקולנועי של מארוול, והוא יישאר לנצח קפטן אמריקה הקולנועי המוצלח ביותר. דן פוגלר, שמגלם את קוולסקי ב"חיות הפלא והיכן למצוא אותן", עשה מה שמעט שחקנים מסוגלים לעשות: לכבוש אותנו בשנייה הראשונה. נכון, הוא קצת מצחיק וקצת אהבל ומאוד קלולס בכל מה שקשור לעולם הקסמים, אבל הוא העיניים המושלמות דרכו מגלה הצופה את עולם הקסם החבוי בניו יורק של שנות העשרים של המאה הקודמת. פוגלר מצליח להצחיק אותנו, לרגש אותנו ואפילו – לגרום לנו לדמוע.

מקום 3 – בן אפלק, "באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק"

אפשר להגיד מה שרוצים על הסרט, אבל יש קונצנזוס בין חברי הצוות: בן אפלק הוא באטמן מוצלח. אולי לא הכי מוצלח, אבל בהחלט יורש טוב לכריסטיאן בייל. גילומו הרציני והמרצין בסרט הצליח להביא את רוחו של ברוס ויין מחוברות הקומיקס למסך, ואפלק נכנס לדמות באופן כמעט מושלם (מבחינה פיסית ווקלית). כעת כולם מחכים לראות את הופעתו ב"ליגת הצדק", ועל אחת וכמה את הופעתו בסרט הסולו העתידי שאפלק גם יביים (אולי, לא בטוח, נראה, תלוי בתסריט).

מקום 2 – בנדיקט קאמברבץ', "דוקטור סטריינג'", רוברט דאוני ג'וניור, "קפטן אמריקה מלחמת האזרחים", ג'ון גודמן, "דרך קלוברפילד 10"

המקום השני מתחלק בין שלושה שחקנים שכולם הצליחו לתת הופעות מרשימות. בנדיקט קמברבץ' הוא שחקן נפלא, וזה לא חדש לאף אחד מאיתנו. הוא הצליח להכניס חיים בדמותו של סטריינג', אפילו שהתסריט היה קצת מבולגן וקפץ קדימה בזמנים. קמברבץ' הצליח להעביר את הדמות קשת רבה של רגשות, מרופא אנטיפט סטייל האוס, לאדם שבור שכל עולמו חרב עליו, לגיבור על כיאה לדמות של מארוול. ואם במארוול עסקינן, אין שאלה מי השולט בכתר הדמות האהובה השנה, לפחות ביקום הסינמטי של מארוול: רוברט דאוני ג'וניור הוא הגיבור הראשון של מארוול ביקום הסינמטי שלה. ככה הוא היה ב-2008, ובשביל לא מעט אוהדים הוא יישאר ככזה. אין ספק שליהוקו לתפקיד טוני סטארק הוא הברקה וכניסתו לתפקיד (שהוא פחות או יותר הדבר היחיד שהוא עשה בשנים האחרונות) היא כמעט טוטאלית. מי שהצליח להיכנס למקום השני, בסרט שאינו קשור לקומיקס ואפילו אין בו המון אפקטים הוא ג'ון גודמן, שנותן את אחת ההופעות המרשימות, המרטיטות והמפחידות של השנה. ללא ספק החניבעל לקטר הקולנועי התורן, בטירופו ורגישותו, בפרנויה שלו ובאיכפתיות שלו, כשהוא מצליח לגרום לנו לרצות לברוח ולצרוח כל פעם שדמותו מופיעה על המסך. ואם זה על המסך הגדול, ובקלוז אפ, זה חומר שממנו נעשים סיוטים.

מקום 1 – ריאן ריינולדס, "דדפול"

לא היה ספק מי, לא היה ספק מאיזה סרט ולא היה ספק למה ריאן ריינולדס נבחר ברוב קולות לשחקן השנה בקולנוע. ריינולדס, שלא רק שהצליח להיכנס לדמותו של וייד וילסון בצורה כל כך מושלמת, הוא גם עשה זאת מחוץ למסך הקולנוע: אם זה במסע יחסי הציבור המבריק והגאוני של הסרט, אם זה באמצעי המדיה החברתית השונים, פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר וכו', אם זה בהופעות הטלוויזיוניות שלו ואם זה בארועים אליהם הגיע. ריינולדס התגלה גם ככוח מאחורי הסרט, כזה שדחף להפקתו וויתר לא מעט על כבודו, שכרו וזמנו כדי שהסרט יגיע למסכים. התוצאה הייתה מוצלחת, וריינולדס, ללא ספק, מקבל את הכבוד, ההערכה ובעיקר את האהבה שמגיעה לו.

ההופעה הרעה/מביכה של השנה:

כמו שכולנו יודעים, לצד טוב תמיד יש רע, ולצד הופעות נהדרות ומרגשות יש גם הופעות שגורמות לנו להסתכל על המסך בחוסר אמונה ופשוט לפלוט WTF. היו לא מעט מועמדים בקטגוריה הזו, שהייתה משותפת לגברים ונשים, אבל הבולטים בלטו כך שלא מעט שחקנים, שעשו עבודה לא משהו, נשארו מחוץ לרשימה, אנשים כמו דייגו לונה, שהמבטא המזעזע שלו די עצבן ב"רוג אחת סיפור מלחמת הכוכבים" או ג'יימס מקאווי ומייקל פסבינדר, שמשחקם ב"אקס-מן אפוקליפסה" היה מוגזם וצעקני וחסר את כל הניוסאנסים הנהדרים שהיו בסרטים הקודמים.

מקום 5 – ג'ניפר לורנס, "אקס-מן אפוקליפסה"

נראה כי משהו לא טוב קורה לג'ניפר לורנס. או שהיא מעמיסה על עצמה יותר מדי, או שהיא שוכחת איך היא עשתה את הדמויות שלה בסרטים הקודמים בסדרה, או שפשוט כבר לא איכפת לה כי הצ'ק נכנס (וזה צ'ק שמן). בכל אופן, משחקה כמיסטיק היה פרווה ולא אחיד, לא הצליח לרגש, לא הצליח להצחיק ובעיקר – לא הצליח לגרום לנו להאמין. נכון, גם התסריט והבימוי אשמים, אבל לורנס כבר הצליחה להוציא כמה רגעים נהדרים מהדמות הזו בסרטים הקודמים, אבל במקרה הנוכחי, פשוט כלום.

מקום 4 – אוסקר אייזק, "אקס-מן אפוקליפסה"

אם הייתה לנו קטגוריית האנסמבל הגרוע של השנה, שני סרטים ללא ספק היו מתמודדים על המקום הראשון: "אקס-מן אפוקליפסה" ו"יחידת המתאבדים" (רעיון טוב לקטגוריה בשנה הבאה). אוסקר אייזק הגיע למקום הראשון בעקבות גילומו הצעקני והמופרך של עין סבאח נור, אפוקליפס, שיש לו בעיית עור משונה וכל מה שהוא עושה זה לצעוק על העולם ועל המשרתים אותו. אייזק ניסה, וניסיונותיו היו מוערכים, אבל הוא כשל במקום שבו כשלו חלק גדול מהשחקנים בסרט: הוא פשוט היה צעקני מדי ופירש באופן מילולי את המילה גדול מהחיים. דוגמא מצויינת איך סרט יכול לקחת שחקן מצויין ופשוט להרוס אותו. חבל.

מקום 3 – קארה דלווין, "יחידת המתאבדים"

אנחנו רוצים להבין מה זה הדבר הזה? למה היא מתנועעת ככה? מה זה הריקודים והענפופים וכל התנועות המוזרות האלה? איך אפשר לקחת יצור יפה כמו דלווין ולהפוך אותו לאחד הדברים הכי מגוחכים בקולנוע השנה? הופעתה של דלווין כאנצ'נטרס נע על גבול המגוחך והאבסורד. לא ברור מה גרם לבמאי דיוויד אייר לביים אותה בצורה כזו, אבל פרצי הצחוק שהיו באולם לא השאירו ספק – מדובר באחת ההופעות ההזויות של השנה (ואולי של השנים האחרונות).

מקום 2 – פורסט וויטאקר, "רוג אחת, סיפור מלחמת הכוכבים"

גארת' דיוויס אולי יודע לביים סצנות אקשן, אבל הוא לא מצטיין בבימוי שחקנים. פליסיטי ג'ונס לא הצליחה להיכנס לרשימת השחקניות הטובות של השנה (אך גם לא הגרועות, היא פשוט הייתה… פרווה), דייגו לונה עצבן אותנו עם המבטא שלו ועיני הכלבלב, ושאר השחקנים בסרט לא הצליחו להרשים אף אחד (כן, אפילו דוני ין). אבל מה שדיוויס עשה לפורסט וויטאקר, נחשב בעיני אנשי הצוות כבלתי נסלח. לקחת שחקן נפלא, זוכה אוסקר, וכמעט להגחיך אותו, זכה ללא מעט ביקורת רעה מצד אנשי הצוות. דמותו של וויטאקר, סו גררה, הייתה יכולה להיות כל כך טובה, עמוקה וחשובה, אבל התוצאה הייתה דלוחה, מגוחכת וקיטשית להחריד… תשמרו על החלום, אבל מבחינתנו ההופעה שלו הייתה סיוט.

מקום 1 – ג'ארד ליטו, "יחידת המתאבדים"

מה נגיד ומה נאמר? שזו לא אשמתו של ליטו? (שחקן נהדר ברוב המקרים, בעיקר בסרטים עצמאיים קטנים), שנשחרר WTF? (ותאמינו לנו שלא מעט מאלו שוחררו במהלך הצפייה). התרגום הנוכחי של הג'וקר מחטיא את המטרה בכל כך הרבה מובנים, שלהוציא השם אין לו שום קשר לדמות הקומיקסאית, אם זה בדמות עצמה או בקשר שלה עם הארלי קווין. הפעולות של הג'וקר לא היו אמינות ולא היו הגיוניות (לדמות), וגילומו של ליטו היה OVER THE TOP בכל מובן אפשרי – חוץ מאשר במובן החיובי של המילה. הוא פושטק? הוא ערס? הוא פושע? הוא מאפיונר? תחליטו!!! בכל אופן, הופעתו, אם זה בגרסה המקוצרת וגם בארוכה (שלא מוסיפה לו כבוד) הביאה אותו למקום הראשון כמעט פה אחד (או קליק אחד במקרה שלנו).

אנו מקווים כי השנה הקרובה תביא לנו לא מעט סרטים טובים עם הופעות טובות, ומי ייתן ובשנה הבאה פשוט לא נמצא מספיק מועמדים לקטגוריית ההופעה הרעה/מביכה של השנה ונישאר, רק עם ההופעות הטובות.