אחרי שבעה פרקים מסעירים, מפתיעים, מזעזעים ואכזריים מגיע פרק רגוע (זאת אומרת, אם קניבליזם, איש חזיר, רוח יפנית, התאבדויות והרבה דם זה רגוע בשבילכם) כי לקראת סיום העונה הסדרה מורידה קצת את הרגל מהגז במינון הטוויסטים וההפתעות ומתרכזת באימה קונבנציונלית…
נקווה שלקראת הסוף היא תחזור להפעיל מבערים (ולו בשביל לצלות את הבשר, קניבלים, קניבלים אבל הבשר צריך להיות מבושל ולא חי).
קבלו 5 סכיני פילה לפרק 8 (ספויילרים בפנים):
נתח פילה משובח – מרכז הפרק חג סביב התמודדותה של לי מול מאמא פולק וג’טר פולק. בניסיונה של לי להישאר בחיים ולהימלט בטרם יפרסו ממנה עוד ועוד חתיכות פילה למאכל. שכן להבדיל מהשחזור, במשפחת פולק יודעים שבשביל לשמור על בשר “אדום-אדום” הם צריכים לפשוט את אותו “פילה” טרי מעל הקורבן בעודו בחיים ולא להרוג אותו אחת הבשר מתקלקל (את זה לא ילמדו אתכם ב-“מאסטר שף”). שהייה זו מאפשרת לנו ללמוד עוד על משפחת פולק ומה הביא אותה להפוך לקניבלית (במילה אחת… מסורת) ואת סיפור המקור של איש החזיר (חבל שרק סיפרו את זה ולא הראו). לי מגלה עוצמה מעוררת השתאות ומצליחה להערים על ג’טר ולפתות אותו במטרה ולאפשר לה להשתחרר מהכבלים שלה ולברוח (להזכירכם היא הייתה שוטרת בעברה) הידד, לי!!!
טיפול שיניים חינם – במקביל לחוויותיה של לי, אודרי ומונט, שכבולות בחדר השני, עומדות לקבל טיפול שיניים ללא הרדמה. למזלה של מונט, הכיסא שלה נישבר והיא מצליחה להימלט אל היער כאשר שניים מילדי הפולק רודפים אחריה, מה שמשאיר את אודרי לחסדיה של מאמא פולק אשר מעניקה לה טיפול עקירה על חשבון הבית, שמסתיים באודרי יורקת דם וחובטת בראשה של מאמא פולק, בסצנה מקבילה לסצנה בה שלבי (אותה אודרי גילמה בשחזור) חובטת בראשו של מט בפרק הקודם.
שלבי מתאבדת – שלבי ודומניק נשארו לבדם בבית הרדוף כאשר הקצבית והקהילה שלה ממתינים להם בחוץ. הם מנסים לברוח דרך המנהרה אלא שמתברר ש”לבדם” זו מילה מוגזמת מידי לתיאור מצבם שכן ברחבי הבית ממתינים להם האחיות הרוצחות, ילדת משפחת צ’אן היפנית (שהיא עוד יותר מבעיתה מאשר בשחזור) וכמובן איש החזיר. שלבי ודומניק נמלטים אל חדר האמבטיה, ושלבי עייפה, מבועתת ובעיקר בהלם מכך שהיא הרגה את אהובה ומשאת חייה, מט. היא מבינה שהיא איבדה את כל מה שהיה לה ומחליטה לסיים את הסיוט הזה וחותכת לעצמה את הצוואר מבלי שדומיניק יספיק לעצור אותה.
דומניק ואיש החזיר – לי ואודרי חוזרות אל הבית הרדוף רק בשביל לראות את ההרס הרב שיש בו. הן מגיעות לחדר האמבטיה ורואות את גופתה של שלבי, (ואנו זוכים למספר פניני לשון של אודרי “אני מרגישה שחלק ממני מת איתה” שהצליחו למרות כל האימה להביא אותי לפרצי צחוק, אודרי פשוט דמות נהדרת). לי ואודרי לא מאמינות לדומניק שאודרי התאבדה וזורקות אותו מהחדר הישר לזרועותיו של איש החזיר… ביי, ביי דומניק.
החלטות פזיזות – המוטיב המרכזי של הפרק היה ללא ספק החלטות. אם זו ההחלטה לזרוק את דומניק למותו, או ההחלטה של שלבי להתאבד, של מונט לברוח ולנטוש את אודרי ומעל הכל ההחלטה של לי להתוודות בוידאו שהיא זו שרצחה את בעלה לשעבר! נכון שהיא חשבה שהיא הולכת למות והיא רצתה להתוודות על כך בתקווה וזה יגיע לידי הבת שלה, אבל עכשיו כאשר יש סיכוי שהיא תישאר בחיים, היא לא יכולה להרשות לעצמה שתיעוד ההודאה ברצח הזה, יגיע לידיים הלא נכונות (של המשטרה) ולכן היא משכנעת את אודרי שהן חייבות לחזור לבית משפחת פולק למצוא את הוידאו. ועל זה נאמר… בהצלחה!
למרות כל האימה, האכזריות והדם, ולמרות המשחק המעולה מצד כל השחקנים הפרק הזה לא התקרב לעוצמת שבעת הפרקים שקדמו לו. זה היה עוד מאותו הדבר מבלי להפתיע ולרגש. אני באמת מקווה וזה רק עצירה קלה לנשימה לפני פרקי הסיום.
ציון: 3 סכינים כהים.
