כן, כן, זו השעה הזו בשבוע בה אני מתיישב מול המקלדת ומשתפך כמו ילד קטן כמה הפרק השבועי של סיפור אימה אמריקאי (AHS) מדהים, מושלם, מפחיד, פורץ דרך וכו’, וכד’ ועוד…

גם הפעם זה לא יהיה אחרת. אלא שהפעם זה גם מאוד, מוצדק! אחרי שהפרק הקודם, (פרק מס’ 6), היה סוג של אקספוזיציה, בפרק 7 מתחילה העונה האמתית של AHS והם לא מרסנים את עצמם! לא לוקחים שבויים, וכשמדובר בפרק שמשודר ב- Halloween הוא לא משאיר גם מקום לספק, מדובר בסדרה הכי מפחידה היום בטלוויזיה.

קבלו 5 צרחות מפרק מס’ 7 (כמעט בלי ספוילרים):

קטי (המלכה) בייטס – הודעה לכל השחקניות שתתמודדנה על פרסי האמי, גלובוס הזהב וכל שאר פרסי השחקנית הטובה ביותר לסדרת דרמה טלוויזיונית. אתן יכולות לא להגיע לטקס, כי יש לנו זוכה ודאית. קטי בייטס. ואוו! ואוו! ואוו!

תצוגת משחק פנומנאלית אשר מצליחה לגמד אפילו את התפקיד שהביא לה את האוסקר (“מיזרי”, 1990). האופן בה בייטס מגישה את הטירוף, הסכיזופרניה, פיצול האישיות, ההתמוטטות הנפשית, העלבון והזעם במונולוגים שלה, תוך שהיא מחליפה באמצע משפט זהויות בין אגנס (הבן אדם/השחקנית) ובין הקצבית (הרוח/הדמות) זו תצוגת משחק שקשה להסביר במילים את האיכויות שבה וכל מה שנותר זה לשבת, לראות, ושוב להתפעם. ואוו! כבר אמרתי?

סקאטש חוזרת – הפרק אנו מבינים באופן הרבה יותר ברור, שהשחקנים (שכעת הם הדיירים בבית) שגילמו את רוחות הרפאים, גילמו בעצם דמויות מרוככות ו”סקסיות” של הרוחות האמתיות. הפרק אנו זוכים לראות את סקאטש האמיתית, וליידי גאגא גילמה אותה נפלא וסופר סקסי, אך לא מתקרב למקור (שזה מוזר לומר שכן גם ה”מקור” הוא בעצם משחק… עד כדי כך הסדרה מהתלת בצופה!). סקאטש ה”אמיתית” הוא יצור מעוות, מלוכלך ומכוער. אך כל זה לא מונע ממאט להיות מאוהב בה (כישוף?!) ומבהיר שהיא הסיבה בגללה הוא חזר לבית הרדוף (מה לא עושים בשביל אהבה?)

מאנסטר שף – תשכחו את מיכל אנסקי, חיים כהן, רושפלד ושני, קטן עלינו כל אתגרי האוכל שלהם, קבלו את מאמא פולק (ממשפחת ההיליביליז-קאניבלז) שתראה לכם איך באמת מרככים בשר בטרם צולים אותו על האש: קבלו את המתכון: משכו את הבשר בשמן, טבלו בנדיבות ועסו את תערובת התבלינים והשמן עמוק לתוך הבשר, מומלץ להיעזר בקורבן עצמו לביצוע התהליך. האכזריות והאימה שליוו את הקטע וכן את שלב האכילה של הבשר היו מעוררי פלצות אמיתיים!

טיף טף – AHS יודעת לקחת את האימה שלה לקצה, ולא מוותרת על אף הזדמנות. בפרק הקודם נפרדנו מרורי (צמד האחיות דאגו לטפל בו), והנה אנו זוכים לשימוש מזוויע נוסף בגופתו כאשר הוא מטפטף דם על ראשה של אשתו. כמה נפלא ש-AHS לא מבזבזים אף טיפת דם ויודעים לקחת את הדברים שלב אחד קדימה, גם בסצנה שהיא מאוד “פרויקט המכשפה מבלייר” הם מביאים את הטוויסט שמקפיא לך את הנשמה.

הקצבית פנים אל פנים – בסצנה קצרצרה בסיום הפרק אנו זוכים, סוף סוף זוכים לפגוש את הקצבית האמיתית. אגנס/בייטס יורדת על ברכיה בסגידה ובאימה אל מול הקצבית ומתחננת לסליחתה שכן: “היא רק רצתה להיות בטלוויזיה”. הסצנה מראה לנו כמה הקצבית אותה גילמה אגנס היא כעין וכאפס לעומת עוצמתה ואכזריותה של הקצבית האמיתית. סצנה שתפרק לכם את המוח (מילולית).

כמה מחשבות נוספות:

• היו עוד קטעים רבים מזוויעים ונפלאים שאני נמנע מלדבר עליהם מחשש ספויילרים, אבל כל דקת משחק של שרה פולסון (כשלבי) ולילי רבה (כשלבי האמיתית) היו מופלאות!
• נפלא לראות עד כמה הרוחות האמתיות הרבה יותר מפחידות ואכזריות מהשחזור שביצעו להם
• אני מבין את כל מי שטוען שאפקט ה found footage כבר שחק את עצמו עד דק, ועדיין AHS מצליחה להפיח בו חיים באופן מעורר הערצה.
• למי שמצמץ לרגע, הפרק הופיע פין וויטלרוק, כבנה של מאמא פולק, קיין. הנה תמונה שלו מעונה 5 לעומת עונה 6, הייתם מזהים?

ציון: 5 סכיני קצבים