הביקורת כוללת ספויילרים!
סוף סוף חזרנו לעלילה הראשית, אפשר להתקדם עם הסיפור ולחכות להתנגשות הבלתי נמנעת בין האחים וינצ’סטר, לוציפר ואמארה. הפרק נפתח בסצנה מרשימה למדי שבה קראולי מראה למה תואר “המלך” היה ותמיד יישאר שלו.
במהלך דקות ספורות הוא מצליח להשיג “יד אלוהים” נוספת, בזמן שלוציפר מחפש אחת במשך חודשים. אבל זה לא מספיק למלך הבלתי מעורער, על הדרך הוא יוריד כמה שומרי ראש בסטייל.
לוח השחמט מוכן והכלים מתחילים להתייצב עליו. לאחר מספר לא מועט של פרקים אמארה חוזרת למרכז הלוח. כנראה שהחוק בסדרה, שאף אחד לא מת באמת, חל גם על ראווינה, כאשר אנחנו מגלים שהיא הכינה תוכנית מגירה למקרה המוות שלה. ראווינה פועלת מתוך אינסטינקט בסיסי של הישרדות, מצטרפת לצוות אמארה ומרפאת אותה עד לקרב עם לוציפר.
בצרוף מקרים עלילתי, לוציפר בוחר לנהל שיחת “אנחנו חייבים לעבוד ביחד” עם המלאכים בזמן שקראולי, סאם ודין מנהלים את אותה שיחה. שתי הסצינות היו הפוכות אחת לשנייה ובוצעו בצורה מושלמת. לוציפר מדבר עם המלאכים בגן העדן שהכל לבן ויפה בזמן שהאחים מדברים עם קראולי במרתף חשוך ומעופש.
לוציפר משחק על הפחד, חוסר האינטליגנציה ואי הבחירה החופשית של המלאכים, הם כמו ילדים קטנים שצריכים מישהו שיכוון אותם והוא מגיע ומציע להם פתרון. הוא אפילו מספר להם את הגרסה שלו למריבה שלו עם אלוהים ובני האדם וקשה שלא להסכים איתו, לא סתם הוא נסיך האופל.
קראולי לעומת זאת, מגיע לאחים עם פתרון ועבודה משותפת כדי לעצור את אמארה ולוציפר. אחרי 11 עונות מסתבר שאמין ונוח יותר לעבוד עם שדים מאשר עם מלאכים. הם מחליטים שהדרך הטובה ביותר היא קודם כל לגרש את לוציפר מקאס ואז לטפל באמארה.
אמארה מחליטה שאין סיבה לחכות לסוף העונה ומודיעה לכולם שהיא עצבנית ורוצה נקמה. לשנייה אחת ראינו את הכוח האמיתי שלה וכמו שזה נראה, אין לאף אחד סיכוי. מה שכן, חייבים לציין, שעדיין, בעונה 11, האפקטים נראים כאילו נשלפו מאולפן אפקטים של תלמידים לקולנוע בכיתה ז’.
בדיוק שחשבנו שהפרק לא יכול להיות יותר מעניין או מותח אנחנו קופצים מדרגה. האחים מחליטים שזה הזמן הנכון לגרש את לוציפר מקאס ואמארה מחליטה שהיא גם פורצת למסיבה. האינטראקציה בין כולם הייתה מדהימה, הופעת אורח של מארק פלגרינו, דיאלוגים שכתובים היטב, הומור במקומות הנכונים, משחק בדיוק במקום, פשוט תענוג.
הפרק לא צפוי בשום צורה, הייתי בטוח שפענחתי את הפרק לאורך כולו והם הצליחו להפתיע אותי כל רגע מחדש. קאס לא מגרש את לוציפר, אמארה ולוציפר לא מאחדים כוחות ו”ידי האלוהים” מתגלות כחסרות תועלת.
הפרק נגמר בקליפהאנגר טוב, אמארה מחליטה שהיא רוצה את אלוהים והדרך היחידה היא לענות את הבן הבכור שלו עד שאבא יבוא בריצה להגן עליו. הפרק אכן הופק בצורה מעולה אבל היו בו בעיות המשכיות לא קטנות בכלל. האחת, לוציפר מחליט להרוג את סאם ודין, עם דין אין לי בעיה אבל את סאם? הכלי היחיד שלך? לא עדיף להשאיר אותו בחיים לכל מקרה? כל בסיס הסדרה נבנה על הייחודיות של סאם וככה הוא נזרק הצידה?
הדבר השני שהפריע לי הוא טעות קריטית של הכותבים. כמו שאמרתי, אמארה מחליטה לענות את לוציפר כי הוא הבן הראשון של אלוהים, אבל זו טעות, מייקל הוא הבן הבכור, לוציפר אולי היה היפה והחכם ביותר אבל בוודאות לא הראשון. זאת אולי נשמעת טעות קטנה וקטנונית אבל בסדרה שעוסקת בעולם האלוהי, אין מקום לטעויות כאלו, הכותבים חייבים להיות מדויקים בכל רגע.
ציון: 4.5 (היה מקבל 5 אם לא טעויות המשכיות נוראיות).
