הביקורת השבועית של “הפלאש” מוגשת בחסות מע”צ.
זהירות, מוצר זה עלול להכיל ספוילרים וזפת רותחת!
יש פרקים שקשה לי לכתוב עליהם, כמו השבוע. הבעיה היא שזהו פרק פילר בתקופה לא טובה, ושלא תבינו אותי לא נכון – פילרים הם משהו שצריך לקרות, לדעתי, אך בתדירות נמוכה. עד כמה שהם בדרך כלל נורא משעממים וכשמם כן הם, ממלאי מקום עד שיחזרו לעלילה המרכזית, הבעיה מתחילה כשפרק פילר מתמזג יותר מידי לעלילה המרכזית, מה שיוצר פרק שחציו נהדר וחציו מיותר.
הפרק מתחיל בחזרה ליום הפיצוץ במעבדות סטאר, כשבמפעל אספלט כמה פושעים סוחטים את אחד מחברי הכנופיה שלהם ולבסוף זורקים אותו לתוך זפת רותחת (ג׳וקר מאץ׳?) בה ימות בדרך מזעזעת. אלא שתאונת מאיץ החלקיקים עושה את שלה והופכת את הבחור למטאיומן שפשוט ממתין ליום בו יוציאו אותו מהמצב המזופת בו הוא נמצא (No pun intended) והוא יוכל להגיש את נקמתו לחבריו שזנחו אותו למות.
הבחור זוכה לכינוי טאר פיט (בור זפת) והכוח שלו הוא, בתכלס, לזרוק על אנשים זפת רותחת. שזה מצד אחד מלחיץ ומצד שני מגניב. הבעיה היא שהוא דמות נורא שטחית שנמצאת שם רק כדי לנקום וללכת. והעלילה שלו באמת לא הייתה מעניינת אלא רק נתנה הנעה לעלילה המרכזית שהתפתחה השבוע בצורה מעניינת.
אבל קודם בואו נדבר על הווסטים: נראה שהם מתחילים להתגבש כמשפחה חדשה לאחר מות פרנסין, דבר שרק מוזכר במהלך הפרק. אנו עדים לוולי וההתמכרות שלו למהירות (הו, לא יכולתם להיות שקופים יותר, כותבים נכבדים) ואייריס מחליטה להרוס את הרגע המשפחתי היפה, ולהזכיר לוולי שהוא עדיין מתחרה במרוצי רחוב לא חוקיים. לאחר מכן היא יוצאת בזהות בדויה וחשופה לחקור את פשעי מארגן התחרויות. בהמשך העלילה של וולי מצטלבת עם זו של טאר פיט, שמבקש לנקום בשותפו לשעבר, שהוא במקרה מארגן המרוצים.
לאורך כל הפרק נראה כי אייריס מנסה למלא את החלל הריק שהותירה פרנסין בוולי ולהתנהג אליו מעט כמו אמא, בניגוד לג’ו, שבמקום אבא מתנהג כסוג של אח שרק מתלהב מכך שיש אדם חדש בחייו. וולי, מצדו, מייצר אנטגוניזם מיותר כלפי אחותו שרק דואגת לו, לפחות עד הרגע בו היא נפגעת לאחר שבארי לא מצליח להציל אותה מרסיס זכוכית מרכב מתרסק בגלל מתקפתו של טאר פיט, מה שגורם לוולי להיפתח אל אחותו ולהתחיל את היחסים שלהם בדרך מעט טובה ביותר ובנוסף, לבסס אינטרקציה בין וולי לפלאש.
העלילה המרכזית התמקדה ביחסים בין הארי לבארי, כשהארי מכין בסתר מכשיר שיגנוב מהפלאש את הספיד-פורס עבור זום, דבר שעובד בצורה פנומנלית ומחליש את הפלאש בשני אחוזים מכוח המהירות, וגורם לו להיות איטי ועייף יותר (וכך, גם לפספס את הרסיס שפגע באייריס).
מנגד, הארי עדיין מנסה למצוא את הדרך לסגור את השערים בין הממדים בעזרת בארי. בארי מרגיש קרבה להארי כפי שהרגיש עם “האריסון וולס” לפני שגילה שהוא בעצם איאוברד ת’ואן – סוג של אב ומנטור שמעולם לא היה לו (איפה ג׳ו?) הארי, שיודע על המעשים הנוראים שהוא עושה בהיחבא, מנסה להרחיק את בארי אבל ללא הועיל, והם מתקרבים. הארי אף מוצא בבארי קצת מג’סי (למרות זאת הוא רומז שעבורה הוא יבגוד בצוות בוודאות – מה שהוא עושה בפועל).
בסופו של דבר הצמד ב”ה (זה הכי טוב שיכולתי להוציא) מצליח לייצר פצצה שתסגור את הפורטלים וכולם שמחים ומאושרים, עד שהארי חושף את מה שעשה בעקבות פציעתה של אייריס, מה שגורם לג’ו לאבד עשתונות, להכות את הארי ולזרוק אותו לתא כליאה בטענה שאחרת הוא כנראה היה הורג אותו; ג’ו כועס זה טוב, צריך יותר ג’ו כועס.
הארי מבקש מבארי שישלח אותו לכדה”א-2 ויסגור אחריו את כל הפורטלים, כך הם ייפטרו מזום לנצח והארי יצטרך להיאבק לבדו על חיי בתו. במונולוג מרגש בארי מסביר לשאר הצוות שהוא מבין את המעשים של הארי, ושכל אחד מהם היה במצב זהה והם זכו במחילה, אז גם להארי מגיעה הזמנות. בנוסף לכך, הוא לא יכול לוותר על ג’סי למען טובת השאר. וכך, צוות הפלאש מחליט לצאת למסע אל עבר העולם המקביל.
ציון: 3.5
– ג’ואי מונטלאון\טאר פיט היה אסיר שגילה שיש לו את היכולת להקים לתחייה ולשלוט בחפצים באמצעות הקרנה חוץ-גופית. התודעה שלו נלכדה במיכל זפת, ומונטלאון החליט לוותר על גופו המקורי והפך לטאר פיט.