הביקורת השבועית של “דוקטור הו” מוגשת בחסות דייוויד טאננט.
זהירות, מוצר זה עלול להכיל ספוילרים ופואמות של אדגר אלן פו!
אוי מופאט, מופאט, למה אתה עושה לי את זה?! רק לפני כמה שבועות התלוננתי על חוסר העקביות ברמת הפרקים ובשבועות האחרונים רק הוכחת לי את זה. לאחר שני הפרקים הטובים עם הזייגונים והפרק ה… בסדר של השבוע שעבר, חוזרים שוב לפרק שברובו מראה מה היה ניתן לעשות עם הסדרה הזו בעזרת הכוונה טובה.
חוסר העקביות בא לידי ביטוי גם בכך שזהו הפרק השלישי בו מוצגת לנו אשילדר, אותה נערה שהדוקטור תיקן עם חיי נצח, מה שהסתבר כשגיאה חמורה. בסאגה של אשילדר הפרקים לא כתובים ברמה אחידה גם הם, מה שגורם לאחד לתהות על שינוי כיוון אפשרי לסדרה. אולי עדיף להתחיל ולהתמקד במספר פרקים קטן יותר שסובבים קשת סיפור אחת אך מוקפדת יותר?
בכל אופן, רשמית התחלנו את הספירה לאחור לסוף העונה עם הפרק הראשון מתוך טרילוגיית הסיום. וכפי שכבר ידענו מתחילת העונה בה נתבשרנו כי קלרה לא תמשיך לסיבוב הבא, הגענו לרגע הזה ממנו חלק חשש וחלק המתינו לו בקוצר רוח. מה שלא יכולנו לדעת זה שרגע הפרידה הוא מה שיוציא את המיטב מקלרה AKA הנערה הבלתי אפשרית. הרגע הכי טוב שהיא הצליחה להוציא מעצמה לאורך שתי העונות האחרונות.
הפרק נפתח בחזרה נוספת של הדוקטור וקלרה מהרפתקה, כשהשניים מקבלים שיחת טלפון מריגסי (אמן הגרפיטי מהפרק “קו שטוח” בעונה השמינית). הוא יוצר קשר לאחר שהתעורר וגילה על עורפו קעקוע משונה שסופר לאחור, והוא אינו זוכר את יום האתמול כלל וכלל (נשמע כאילו סתם בילה במסיבת רווקים). במהלך סצנת הפתיחה, כמו בפרקים הקודמים, רואים את קלרה לוקחת סיכונים מיותרים וחסרת פחד. היא בטוחה שכלום לא יקרה לה ומדגימה התנהגות התמכרותית והרסנית; מעניין לאן זה יוביל…
הדוקטור מגיע וסורק את ריגסי, ומגלה שהספירה לאחור היא אל מוות של ריגסי ומקורה בטכנולוגיה חוצנית. צוות הבילוש מתחיל לחפש, משום מה, כיס מגורים חוצני נסתר מהעין ומגיעים לרחוב נסתר, סמטת דיאגון עם טוויסט חייזרי, בו גרים מיני חייזרים שונים המחפשים מקלט. ניתן לראות שם סונטארים, ט’אריל (אם אני לא טועה), ג’ודון, ואפילו אוד מתקן סייברמן. ומי מנהלת את המקום אם לא “ראש העיר אני” AKA אשילדר AKA Knightmare? אותה אשילדר מסכימה למתן חסינות לקלרה בזמן הביקור ומבטיחה כי לא יאונה לה כל רע.
אשילדר מודיעה כי היא האחראית לקעקוע מאחר ואתמול ריגסי רצח אחד מתושבי מהמקום והיא גזרה עליו עונש מוות בהתאם לחוקים המקומיים. אשילדר משתמשת בסוג של “צל קוואנטום” שננעל על הנידון למוות, ובתום הספירה לאחור הורג אותו בצורה של עורב שרודף אחריו. אחרי שהם מגלים כי קיימת האופציה, קלרה משכנעת את ריגסי להעביר אליה את השעון כי… אשילדר הבטיחה שלא יקרה לה כלום, אז זה win-win לכולם, לא? קלרה מסבירה לריגסי שזה בדיוק מה שהדוקטור היה עושה, וכאן רואים את ההמשך להתנהגות ההרסנית שלה, כשככל הנראה אחרי כ”כ הרבה זמן על הטארדיס קלרה חושבת שהיא בלתי-פגיעה, שכמו הדוקטור היא תצליח להינצל ברגע האחרון, וכמוהו היא תוכל לרמות את המוות. לעזאזל, היא בטוחה שהיא הדוקטור!
צוות הבילוש מנסה לנצל את הזמן שנותר על מנת למצוא את הרוצח האמיתי ולבסוף מגלים את “הנרצחת” בביתה של אשילדר, בתא הקפאה ששומר עליה בחיים ולכן היא לא מתה. כאשר מנסים לחלץ אותה, הם מגלים שעל הדוקטור להשתמש במפתח של הטארדיס וכאשר הוא פותח את המנעול, מתקן שיגור נתפס על ידו. מסתבר כי זו הייתה מזימה של אשילדר, שחתמה על הסכם עם גורם לא ידוע להסגרת הדוקטור בתמורה לשלום הרחוב שלה. אולם, אשילדר מסכימה לבטל את העונש של ריגסי אך כשהנתינים שלה מגלים על ההחלפה שנעשתה בינו לבין קלרה, מסתבר שאשילדר לא יכולה להתערב ולמעשה גורלה של קלרה נחרץ.
כאן מגיע אחד הרגעים החזקים של העונה וכמו בפרקי הזייגונים שהוציאו את המיטב מקפלדי, כך הפרק הזה מוציא את המיטב מג’נה קולמן. כמובן שברגע הגילוי הדוקטור שוב מאיים על אשילדר בעקבות הבגידה שלה, ומודיע לה חד וחלק שהיקום והזמן לא גדולים מספיק לגיהנום שהוא הולך להמטיר עליה ועל הרחוב שלה, ברגע שיסיים עם מי שזה לא יהיה שחוטף אותו.
אבל בחזרה לרגע של קלרה: היא פורשת בגדול, עם נאום ענק – הגראנד-פינאלה. ראשית קלרה דואגת לנקות את המצפון של ריגסי ואז פונה לדוקטור ומבקשת כי לא ינקום; היא עשתה את הבחירה שלה ולקחה את הסיכונים. היא לא רוצה שהוא יהפוך למריר ובודד יותר, אלא מבקשת ממנו כי ידאג לעצמו, שירפא את עצמו ונותנת לו עצה אחרונה: “לא משנה לאן היא שולחת אותך, אל תהיה לוחם! היה הדוקטור!” ואז קלרה יוצאת החוצה ונפגעת על-ידי העורב.
הדוקטור חוזר פנימה ומבהיר לאשילדר שהתחינות של קלרה לרחמיו על העולם היו יותר עבורה מאשר עבורו. “הייתי אבוד כבר לפני זמן רב, היא ניסתה להציל אותך! אשתדל מאוד, אבל אני מציע לך בחום לשמור על מרחק ממני. את תגלי שזהו יקום קטן מאוד כשאני כועס עלייך.” וכבר ראינו למה הדוקטור מסוגל כשהוא רוצה לנקום, כמו גם את הצד האפל שלו. ואז הוא משוגר, אבל לאן?
אני חייב לומר שהפרידה הזו הייתה הרבה יותר מכבדת ראויה מהדרך בה נפרדו מהפונדים לפני שתי עונות, בפרק נוראי בעיניי. ברור שהפעם הפרק נעשה במיוחד לשם הפרידה והיה אפשר לפתור אותו במהירות רבה יותר, אבל זו אכן הייתה הפרידה הראויה מקלרה ואפילו התעצבתי לרגע על הליכתה.
ואם חיפשתם את הרגע בו העונה הזו תפסה את הכיוון, הנה הוא. חבל שזה קורה רק לקראת סופה, אבל לפחות אולי היא לא תהיה בזבוז מוחלט.
ציון: 4
