The Unbeatable Squirrel Girl (Vol. 2) #1

כתיבה: ראיין נורת’ \ ציור: אריקה הנדרסון \ הוצאת מארוול

בחודשים האחרונים, לקראת ההשקה המחודשת של כל הסדרות של מארוול תחת “All New, All Different”, ציינתי לא אחת את העובדה שכמה סדרות החלו ממש לא מזמן, בתחילת השנה או לקראת סופה של קודמתה, וכבר זוכות להתחלה מחודשת עם גיליון ראשון חדש. אחת מהן היא The Unbreakable Squirrel Girl.

כשהיא רק החלה האתר עדיין לא עלה לאוויר. קראתי את הגיליון הראשון והמבדר, התוצר הכי קווירקי וביזארי של מארוול באותה תקופה. לצד הווארד הברווז וסדרות כיפיות אחרות (אנט-מן, ספיידר-וומן החל מקשת הסיפור השנייה ונטולת גרג “איכסה פיכסה” לאנד על כן הציור) – סקווירל גירל הייתה חלק מליין-אפ משני לכאורה ביקום מארוול, הרחק מאור הזרקורים של הקרוסאוברים ותרגילי השיווק של התאגיד הרעב לעוד ועוד כסף. איכשהו, סקווירל גירל לא רק שרדה את קשת הסיפור הראשונה (והיחידה) שלה, אלא אף חודשה לסדרת המשך.

אם אתם לא מכירים את סקווירל גירל (תתביישו לכם): דורין גרין נולדה עם זנב ומראה שמזכיר סנאי. יש לה את הזריזות והכוח היחסי של סנאי (תאכל את זה, ספיידר-מן!) והיא מסוגלת לתקשר ולהפעיל צבא סנאים פרטי, יחד עם הסנאית הצמודה טיפי-טו (מחליפתו של מאנקי ג’ו שנהרג בפעולה). יודעים מה עוד משותף לה ולספיידי? סטיב דיטקו, שותפו לש סטן לי ליצירת איש העכביש. בתחילת שנות ה-90 הוא חזר לזמן קצר למארוול אחרי שלושה עשורים, ובין השאר הציג את דורין לעולם.

מאז הדמות די נשכחה, למרות שבסיפורים המעטים בכיכובה כיסחה את ישבניהם של נבלי דרג א’ כמו ד”ר דום ות’אנוס (והנה גיליתי לכם את הנשק הסודי של האוונג’רס ביקום הקולנועי). דן סלוט (בשנים האחרונות הכותב המרכזי של ספיידר-מן; והנה עוד קשר למטפס הקירות המעצבן) השתמש בסקווירל גירל במיני-סדרה הקומית GLA (גיבורי על דרג ז’ שחושבים שהם שלוחה של הנוקמים, Great Lake Avengers). בסיפורים של הקבוצה שפורסמו באמצע העשור הקודם דורין המשיכה להביס נבלים נוספים, מבלי שתהפוך לכוכבת על. מאז היא הפכה לדמות משנה בניו אוונג’רס, המטפלת של ביתם הפעוטה של לוט קייג’ וג’סיקה ג’ונס.

בסדרת הסולו הראשונה שלה מתחילת השנה, דורין מתחילה ללמוד בקולג’. היא מקבצת סביבה חברים חדשים ומנסה לנהל חיים חדשים כסטודנטית במקביל להיותה מגינת העולם בסתר, סוד שלא נשמר לאורך זמן מחבריה, כעת שותפים גם הם למלחמה בפשע – כבעלי זהות סודית בעצמם או כשותפה לדירה חובבת חתולים). בתחילת הסדרה החדשה דורית ושתפתה עוברות לדירה חדשה, במקביל לתכניות מפגש עם הוריה של דורין (פה מתגלה שזה שילוב בין שמות הוריה – דור ומורין; כן…)

נורת’, קומיקסאי עצמאי בצמיחה בתעשיית המיינסטרים (הוא כותב במשך שנים רבות את קומיקס הרשת Dinosaur Comics), לא עוצר לרגע עם הבדיחות, מרביתן מדויקות ומצחיקות. אם זה לא חלק מהעלילה או הדיאלוגים, התחתית כל עמוד מופיעה הערה משעשעת. לא חושב שיש סדרת קומיקס נוספת בה תוכלו ללמוד מילים מקבילות או פעלים הקשורים לישבן.

למרבה השמחה, נורת’ והנדרסון חוזרים לבדיחות מהסדרה הקודמת, כמו שיר הנושא של סקווירל גירל (עכשיו הרינגטון שלה) שבנוי על המנגינה של שיר הנושא המפורסם של ספיידר-מן משנות ה-60 (תביעת תמלוגים נמצאת בדרך). או קופסאות מעבר הדירה של דורין וננסי, על כולן כתובים תיאורים קלי משקל (מי מחזיק חציר בבית וכמה בלוני הליום מישהו צריך?) כדי למנוע את חשדם של אנשים שיראו את החבורה נושאת אותם בקלות רבה מדי עם כוחות העל שלהם, כפי שקרה לדורין כשעברה למעונות.

סגנון הציור המאוד קרטוני של אריקה הנדרסון עלול להרתיע את הקורא הממוצע של מארוול. סקווירל גירל שלה לא יפה, וגם הדמויות האחרות לא חתיכות בצורה מוגזמת כנהוג בז’אנר. זה מעצים את האווירה הקומית והקלילה של הסדרה, עדיין עוף מוזר בנוף המארוולי, ודווקא בגלל זה צריך לתת לה הזדמנות לזרוח בין כל האוונג’רס, האיניומנס והאירועים הבלוקבאסטריים שלהם.

עכשיו תסלחו לי, קבעתי לשבת עם חברים ב-Bar on Zemo. [תומר סויקר]

ציון: 4.5

Black Magick #1

כתיבה: גרג רוקה \ ציור: ניקולה סקוט \ הוצאת Image

הסיפור נפתח בשעת לילה ביער אפל, תחת אור הירח המצמרר. קבוצה של אנשים לבושים בגלימות מבצעים טקס בסגנון סיאנס, עד שאחד מהם מפסיק את הפעולה כדי לענות לטלפון נייד. כך גרג רוקה מצליח להביא סצנת פתיחה מצוינת שמשלבת היטב אימה וסגריריות יחד עם הומור, ופותחת באופן נהדר את החוברת.

מסצנת הפתיחה נזעקת גיבורת הסדרה, רואן בלאק למקרה חירום בעבודתה המשטרתית, שם גבר מבוגר, שחטף בני ערובה בבית קפה, מתעקש לראות דווקא אותה ולא מוכן להתפשר. רואן הולכת לטפל בעניין ושם מתרחש עיקר הסיפור בגיליון הראשון, או למען האמת כולו. רוקה מחליט להתמקד באירוע החטיפה הספציפי הזה למשך שאר הסיפור, אך לא בלי סיבה.

במקביל לאירוע אנחנו מכירים יותר לעומק את רואן וגם לומדים מעט על העולם בו היא חיה וכיצד הוא מתפקד, אך בה בעת החוברת מותירה הרבה מסתורין ושאלות לא פתורות שתמשוכנה קוראים לחזור לפרקים הבאים. ניתן להבין שבסיס הסדרה מתקיים בעולם מודרני כמו שלנו, אבל בעל אלמנטים אפלים של מכשפות, כשפים, ועוד (כפי שניתן להבין מהכותרת). מה שיעורר רצון עז אצל קוראים להמשיך לקרוא את הסדרה הוא התיאבון לגלות את גבולות העולם, לראות לאן היכולות של הדמויות מסוגלות להגיע ולאילו מקומות אפלים יותר רוקה מתכנן לקחת אותנו. יש כאן הרבה פוטנציאל.

ניקולה סקוט מציירת בגווני שחור-לבן שמאוד מתאימים לאווירת הסיפור. היא יוצרת איזון טוב בין הטון הנורמלי של העולם המודרני המוכר לבין הטון הסגרירי האפל של עולם הכשפים שאותו אנחנו מכירים אט אט.

ניתן לראות כאן התחלה של דמות נשית חזקה מאוד עם הגיבורה רואן בלאק. רוקה מבסס אותה כדמות חזקה ומעניינת אשר כמובן חיה חיים מעניינים ומלאים מכפי שהיא רוצה שאנשים יידעו. את היקף הדמות וההיסטוריה שלה אנו אפילו לא יודעים בשלב הזה. למעשה, הייתי אומר שלמרות שחוברת אחת הייתה מספיקה כדי להתאהב בדמותה, אפילו בסופה אנחנו עדיין לא יודעים עליה הרבה. ברור שלרוקה יש כאן דמות מצוינת שעוד תלך למקומות מעניינים, אבל הוא גם לוקח את הזמן איתה; במקום לאכוף אקספוזיציה על הקוראים, הוא נותן לנו רק לטבול את אצבעותינו במים, אומנות אבודה לדעתי.

באופן כללי, לאורך כל הגיליון רוקה מחליט לפרוש את הסיפור בצורה איטית ומאוד מסתורית. החוברת אף מרגישה כמו סצנת פתיחה מסרט אקשן/מתח כלשהו וכשהסצנה מגיעה לסיומה, כך גם החוברת. היום רוב החוברות הראשונות שתקראו יהיו מלאות באקספוזיציה וינסו כל הזמן להגיע לעיקר הסיפור ולחלקים “המעניינים”. רוב הכותבים מנסים לגרום לקוראים להתמכר לסדרה מההתחלה, ולכן ממהרים לעיקר התוכן וכך קצב הסיפור שלהם מרגיש לעיתים מזורז יתר על המידה, וזה גוזל מטיב הסיפור. וזה חבל, כי סדרות חדשות רבות נופלות קורבן לבעיה הזו. לעומת זאת כאן, אחרי שגמרתי לקרוא את החוברת המלאה, אני אפילו לא לגמרי בטוח מה הסיפור. אם תבקשו ממני לתאר את עלילת הסדרה, לא אוכל לענות לכם, אלא רק לתאר מה התרחש עד כה. כל כך מעט אנשים לוקחים את זמנם ונותנים לסיפור להתנהל בקצב ראוי, שנותן מקום לנשום וזה בהחלט מרענן לחזות ברוקה בוחר בדרך זו.

Black Magick מרעננת, מותחת, מפתיעה, ובעלת סודות רבים. זה מרגיש לי כמו התחלה של משהו מעניין מאוד ואשמח לראות לאן הסדרה הולכת. [בניה שגיב]

ציון: 4