עם עלייתה לשידור של “סופרגירל” הלילה בממלכה הצפון-אמריקנית הידועה כארצות הברית של אמריקה, החלטנו במולטיוורס לנסות ולנבור בהיסטוריה הסבוכה של בת-דודו של איש הפלדה, מאחר והיא עברה מספר גלגולים לאורך שנות קיומה.
עוד לפני הופעתה הראשונה של סופרגירל היו מספר גרסאות נשיות של סופרמן: ב-1943 לויס ליין חלמה שהיא סופרוומן; ב-49′ סופרבוי מסייע למושא אהבתו, מלכה ממדינה דרום-אמריקנית, להיראות כמו גיבורת על; ב-58′ ג’ימי אולסן יוצר באמצעות קסם את סופר-גירל, מקבילתו ואהובתו החדשה של סופרמן, שמקפחת את חייה בסוף הסיפור.
הסיפור האחרון הוא שהיווה את הבסיס ליצירתה בפועל של סופרגירל: הפופולריות של הגיליון הובילה להחלטה להציג את סופרגירל האמיתית מספר חודשים לאחר מכן, במאי 1959 ב-Action Comics #252, יצירתם של אוטו בינדר ואל פלסטינו. הפעם היא הייתה קארה זור-אל, בת אחיו של ג’ור-אל, אביו של סופרמן\קאל-אל. היא הייתה בת-עשרה כשקריפטון עמדה בפני סכנת השמדה וכמו קאל-אל התינוק נשלחה אל עבר כדה”א בחללית כדי שתוכל לשמור עליו. אולם, איכשהו החללית של קארה המשיכה להסתובב כמה עשרות שנים בחלל מבלי שתזדקן, וכשנחתה לבסוף קאל-אל כבר היה אדם בוגר ופעל כסופרמן; כעת הוא היה המבוגר יותר והיה צריך לשמור על קארה ולהדריך אותה.[1]
[1] יש לציין שזה הסיפור כפי שהוא ידוע כיום. במקור קארה נשלחה לכדה”א כשסופרמן כבר היה פעיל ועיר מגוריה, ארגו סיטי עמדה בפני השמדה, שנים אחרי ששרדה את האסון בקריפטון.
סופרגירל (כעת בזהותה הארצית, לינדה לי דנוורס, שם שנטלה מהוריה המאמצים) המשיכה להיות פופולרית בשנים הבאות, אף שרק ב-72′ קיבלה סדרה שנשאה את שמה, ובוטלה לאחר עשרה גיליונות. חרף הפופולריות שלה, סופרגירל סבלה מהביזאריות של עידן הכסף והשפל היה רומן עם ביירון, ללא ידיעתה זהותו האנושית של סוס מחמד שלה, קומט, קנטאור מימי יוון העתיקה שקולל ונתקע בדמותו של סוס. למרות הקללה, קומט זכה בכוחות על דומים למדי לאלה של סופרגירל.
בשנות ה-80 – אע”פ שהיו לה סדרה רצה וסרט בכיכובם של הלן סלייטר, פיי דאנאוויי, פיטר או’טול ומיה פארו, ניסיון כושל ליצור ספין-אוף לסרטי סופרמן – סופרגירל הגיעה לנקודה הכי שפלה שלה ועטתה סרט ראש. לא, לא באמת (למרות שמדובר בכשל אופנתי בראייה מודרנית); סופרגירל נהרגה ב-Crisis on Infinite Earths #7 כשהצילה את בן-דודה ואת המולטיוורס (תודה, קארה!) המוות הוחלט ע”י עורכי DC כדי להותיר את סופרמן השורד היחיד של קריפטון, כפי שהיה במקור (בל נשכח את פינת הליטוף עם חיות העל השונות שהוצגו עד אז – מקריפטו הכלב עד ביפו הקוף – או הרחבת משפחת העל בשנות ה-90 והאלפיים).
וכך סופרגירל מתה ולא נראתה שוב.
חוץ מפאואר גירל, הגרסה של קארה מכדה”א-2, יקום DC בעידן הזהב שהושמד\אוחד עם כדה”א-1 לכדי יקום אחד מרכזי, לצד שאר היקומים המקבילים הרבים, מה ששם קץ למולטיוורס (בבקשה אל תתנו לעורכי DC להתקרב לאתר…) פאואר גירל הופיעה לראשונה ב-76′ (ב-All-Star Comics #58 מאת ג’רי קונוויי, וולי ווד וריק אסטראדה), ואחרי הקרייזיס הייתה לחלק מהיקום המרכזי.
בלי קשר לפאואר גירל, העניינים עם סופרגירל הסתבכו בסוף שנות ה-80 ובשנות ה-90. בהמשכיות החדשה סופרגירל נמחקה, וישות מלאכותית מיקום כיס, מטריקס, שיצר לקס לות’ור של אותו יקום, הייתה בעלת כוחות זהים לשל סופרגירל המקורית. היא עברה ליקום הרגיל ופעלה לצדו של סופרמן, ואף אומצה ע”י הוריו.
ב-96′ הכותב פיטר דייוויד והצייר גארי פרנק השיקו סדרת סולו חדשה של סופרגירל עם שיכתוב נוסף לסיפור שלה. הפעם מטריקס סייעה לאישה פצועה, לינדה דנוורס, והן הפכו לדמות אחת – הגרסה החדשה של סופרגירל. דייוויד החזיר לא מעט אלמנטים מהדמות המקורית, כמו דמויות משנה שסבבו אותה. במהלך הסדרה סופרגירל הפכה למעין ישות מלאכית על כדה”א, והתרחקה ממקורותיה כ”סתם” גיבורת על. בסופו של דבר סופרגירל חזרה למקומה הטבעי והסדרה המשיכה להתפרסם עד תחילת שנות האלפיים, עם ביטולה לינדה נעלמה גם היא.
ב-2003 סופרגירל הוצגה – שוב – מחדש ב-Superman/Batman #8 (כתב ג’ף לואב, צייר מייקל טרנר), במטרה לפשט את ההיסטוריה המפותלת שלה ולחזור לסיפור המקור הראשון. בתחילה היא נשלחה לכדה”א שטופת מוח ע”י דארקסייד, אך בסוף הסיפור סופרמן ובאטמן הצליחו לשחרר אותה מאחיזתו, היא הפכה לסופרגירל החדשה וגם קיבלה סדרה.
הפעם סופרגירל הגיעה כדי להישאר. בנוסף לסדרת הסולו, היא הופיעה במשך תקופה ב-Supergirl and the Legion of Super-Heroes, קבוצת גיבורי על בין-גלאקטית במאה ה-31 שהושפעה מסופרמן האגדי, ובד”כ שיתפה פעולה עם סופרבוי, הגרסה הצעירה של האיידול שלהם. הסדרה שלה אמנם בוטלה בסופו של דבר – אבל זה היה רק כי שתושק מחדש כחלק מהריבוט הכללי של יקום DC ב-2011. בהמשכיות החדשה סיפור המקור שלה נותר כשהיה עם שינויים קלים, אולם העיקר עדיין קיים: קארה היא בת-דודו של סופרמן שהגיעה שנים אחריו לכדה”א ומאמצת אותו ככוכב הבית החדש שלה.
סופרגירל כבר הופיעה בטלוויזיה: “סמולוויל” עשתה משהו דומה לסופר-גירל, כשהציגה נערה שחשבה שהיא קארה והיו לה כוחות על כמו לקלארק, אותה גילמה אדריאן פאליקי (היי, מוקינגבירד). היא הופיעה בפרק אחד בלבד בעונה השלישית. בעונה השביעית הגיחה קארה האמיתית בגילומה של לורה וואנדרוורט, שהמשיכה להופיע בסדרה עד סיומה לאחר 10 עונות.
סדרת הטלוויזיה תשמר את הסיפור הבסיסי, וטוב שכך. האיפיון שלה כסדרת “נבל שבועי” מטריד, שהרי ראינו ואנו נאלצים להמשיך לראות זאת כמעט בכל סדרת גיבורי על, אבל אני מסתמך על הקסם והחינניות של מליסה בנויסט שתצליח להוביל את דמותה של סופרגירל אל מחוץ לחסות כתפיו הרחבות של איש הפלדה. כל עוד לא יהיה שם סוס טלפאתי שהופך לגבר חטוב, הדאגות שלי מעטות.