לא פעם ולא פעמיים כתבתי על כך ש-“מסע בין כוכבים”, אותו חזון אוטופי טלוויזיוני של ג’ין רודנברי משנת 1966, מלווה אותי עוד מאז הייתי בן ארבע בערך וצפיתי בסדרה המקורית, על שידוריה החוזרים, בערוץ הלבנוני. אותו ערוץ שעזר לנו ללמוד אנגלית ואת הברית החדשה במקביל לערוץ הראשון והבודד בישראל של שנות ה-80. במידה רבה הסדרה הזו, על תפאורות הקרטון שכיום נראות לנו כמו הפקת חובבים של מתנ”ס, המשחק המאוד… מוגזם… של-שאטנר! מתובלים במנה הגונה של שובניזם וניצול נשים, פיתחה אצלי את התיאבון למדע בדיוני ולכך שאולי, למרות כל הרוע שיש בעולם, אולי כן יש סיכוי למין האנושי.
מאז עברו הרבה נוזלי פלאזמה במנוע הוורפ (“עיוות” אם תתעקשו) וקיבלנו עוד 4 סדרות המשך (5 אם מחשיבים את המצויירת, אבל אני מתעלם ממנה):
1987 – הדור הבא – TNG – שסיפרה את סיפורם של ממשיכי דרכם של הצוות המקורי, כמאה שנים בעתיד, ונחשבת לפורצת דרך בתחומה עד היום;
1993 – חלל עמוק 9 – DS9 – שהביאה את סיפורם של צוות תחנת חלל סטטית, במקום חללית, ועסקה בנושאים יותר כבדים כמו כיבוש, דת, גזענות ומלחמה.
1995 – וויאג’ר – VOY – סיפורם של צוות שהחללית שלהם נתקעת עמוק ברביע הדלתא ולפניהם מסע של מעל 70 שנה בדרך חזרה לכדור הארץ. הייתה פחות מוצלחת לטעמי.
2001 – אנטרפרייז – ENT – הניסיון האחרון להביא סדרה חדשה של סטאר טרק עם סיומה של וויאג’ר. הפעם זה לא צלח והסדרה לא שרדה מעבר ל-4 עונות. ייתכן והבחירה שלהם בסדרת פריקוול ולא המשך הביאה לכך, תוסיפו איכות כתיבה די ירודה בשתיים וחצי העונות הראשונות ואתם מקבלים ביטול.
להמשיך לקרוא ביקורת, “מסע בין כוכבים: דיסקאברי”, פרקים 1+2 – אוטופיה אפוקליפטית
