ביקורת "גות'אם" עונה 1 פרק 22: כל המשפחות השמחות דומות (סיום עונה)

הביקורת השבועית של "גות'אם" מוגשת בחסות מנהלי רשת פוקס לדורותיהם.

זהירות, מוצר זה עלול להכיל ספוילרים!

כשהוכרז על הפקת "גות'אם" התיאור הראשוני נשמע כמו עיבוד ישיר לסדרת הקומיקס המופתית Gotham Central, אותה הזכרתי לא מעט לאורך העונה, דרמת משטרה שהתמקדה בשתי המשמרות של המחלקה לפשעים חמורים במשטרת גות'אם סיטי, במקומות בהם איש העטלף לא תמיד מגיע אליהם; האנשים שעושים את העבודה השחורה מתחת לאפו של הגיבור הגדול. היא רצה במשך 40 גיליונות – זמן קצר במובנים של קומיקס, זמן ארוך במובנים של סדרת קומיקס עם נתוני קריאה נמוכים – וזכתה לשבחים ופרסים מקיר לקיר. אחד היתרונות העיקריים של הסדרה היה שנעדרו ממנה מרבית הדמויות המוכרות והמפורסמות, למעט הופעות אורח: ג'ים גורדון בדיוק יצא לפנסיה והוחלף בקומישינר חדש (ספוילר: זמן קצר לאחר סיום הסדרה גורדון הוחזר מהפרישה); הארווי בולוק סולק מהמשטרה אחרי פרשת שחיתות; באטמן נוכח\לא נוכח, מגיח לעתים רחוקות כדי לסייע מבלי שהתבקש לכך. כשם שהוא אגדה אורבנית שהרשויות מודעות אליה היטב, באטמן בעיקר שם כצל שמשתרך מאחורי דמויות הבלשים שמרכיבים את היחידה.

מרגע שנודע ש"גות'אם" תעסוק בג'ים גורדון הצעיר, ידעתי שזו לא תהיה Gotham Central, והצטערתי על כך. ההשראה היחידה שנלקחה מ-GC היא דמויותיהם של רנה מונטויה וקריספוס אלן, צמד הבלשים הבולטים בסדרה ההיא (אלן עבר ממטרופוליס וצוות למונטויה במקום שותפה הקודם, בולוק). אך הם היו גרסאות חיוורות למקור, בתחילה ניסיון להפיל את גורדון ולאחר מכן נזרקו ולא נראו עוד, למעט חלקה של רנה בפרק הקצר והדפוק בעלילתה הגרועה של ברברה.

Gotham_1.22_b
"מעניין מה ג'יידן כתב היום בטוויטר"

עם נתוני פתיחה בעייתיים מבחינתי, תליתי מעט ציפיות בדונאל לוג (בולוק) ובסיפורו של ברוס וויין הצעיר שלא ממש נראה בעבר. אפילו בן מקנזי (גורדון) נראה ליהוק לא רע. אולם הבעיות צצו מהר מאוד, ורק התרחבו עם התקדמות העונה. לוג התגלה כביזבוז, אוסוולד קובלפוט המבריק של תחילת הסדרה נעלם ככל שהפך לפינגווין, פיש מוני וברברה קין היו נוראיות מההתחלה ועד הסוף, עלילת משפחות הפשע הגיע לשיאה לאחר מספר פרקים ואז הלכה לאיבוד, ברוס וסלינה זכו לעליות ומורדות (בעיקר מורדות), הדמויות והרפרנסים למיתולוגיה של באטמן היו שם בעיקר כדי לשרת את ציד ביצי הפסחא המסורתי וכוח המשטרה הוא האידיוטי ביותר שנראה מאז ה-FBI ב-The Following (כשחבריו אינם סתם מושחתים).

באמצע העונה בירכתי על הוספתה של ד"ר לזלי תומפקינס (מורנה בקארין) לסדרה, אך גם היא נפלה לאנרגיה הצדקנית והמעצבנת של גורדון זמן קצר לאחר שהפכו לזוג. ההתקרבות שלה ושל ברברה בפרק האחרון לעונה נראתה חשודה מהרגע הראשון, בייחוד כשידוע לצופים שברברה מודעת לזוגיות של לי ושל ארוסה לשעבר. מה המשחק שלה ולמה היא לא נעולה בארקהם? מסתבר שהיא אכן אמורה להיות סגורה מאחורי מנעול ובריח עם שאר מטורללי העיר (ויש הרבה כאלה), כשאט אט שיחת הייעוץ שלהן הופכת לווידוי על מעורבותה האמיתית של ברברה ברצח הוריה, ולניסיון רצח של יריבתה הרומנטית. איכשהו לזלי מצליחה לגבור עליה ולחבוט את ראשה מספר פעמים, אך לא בטוח שזה הספיק לגאול אותנו מייסוריה של העלמה קין[1], ונצטרך לחכות לעונה השנייה (אה, כן, רשת פוקס הזמינה עונה שנייה עוד בינואר, משום מה).

[1] הנה מקרה נדיר בו לא אכפת לי שעיבוד קולנועי\טלוויזיוני יחרוג באופן קיצוני מהמקור, שם ברברה וגורדון היו נשואים כשהצטרף למשטרת גות'אם, ועמדו להביא לעולם את בנם הבכור.

קומישינר לואב, השוטרים המושחתים ומועצת העיר רואים את דון פאלקון נחלש, ומעבירים את תמיכתם הרשמית לדון מארוני. במקביל, פיש מוני חוזרת מגלותה, ללא הסבר להחלמתה מהפציעה הקשה בפעם האחרונה שראינו אותה, ולאחר שבועיים במחתרת מגיחה מהצללים עם צבא מנודים, ביניהם סלינה עם רובה סער, אחד המראות המטרידים ביותר בסדרה. גורדון מנסה לעשות את המעשה הנכון בעיניו ולהגן על הרע במיעוטו, פאלקון, אך לבסוף כל הצדדים מתנגשים, מארוני מת באופן צפוי אחרי טיזינג מעצבן למוני, הפינגווין מביס את מוני (עוד מוות לא בטוח, אך לא יזיק להחזיק אצבעות) ופאלקון מחליט לפרוש לחווה מחוץ לעיר (כפי שנכתב בביקורת אחרת, "עכשיו אתה פורש?!") Worst. Gang war. Ever.

לפני שהוא נעלם ומאפשר לג'ון דומאן למצוא תפקידים טובים וראויים יותר ליכולותיו, פאלקון חוזר לנקודה עלילתית שהוזכרה אי אז בתחילת הסדרה, וחושף את קרבתו לאביו של ג'ים, בעבר התובע המחוזי. לרגע קצר גורדון שוכח שמדובר במאפיונר ששלט בעיר במשך שנים רבות והפעיל את כל בעלי ומוקדי הכח, האחראי הישיר לשחיתות המשטרתית ומי ששלח אותו להרוג אדם בניגוד לחוק. העיקר שעכשיו הוא פנסיונר זקן וחביב שהיה חבר טוב של אבא.

Gotham_1.22_a
"לא מאמין שאני מתגעגע למקנולטי"

בסיום העונה דמותו של אדוארד ניגמה אבדה סופית. עד לפני שני פרקים הוא היה סתם ווירדו עם קראש על מישהי בלתי ניתנת להשגה, אולם מרגע שרצח את בן-זוגה (טיפוס מתעלל ומיזוגני, אבל בכל זאת) ניגמה נמצא על דרך חד-כיוונית, בסופה הוא מותיר אחריו רמזים למעשיו הנוראיים, כדי שמיס קרינגל תמצא אותם. ואכן היא חושדת שמשהו לא כשר, אך ניגמה מכחיש וממשיך להתעמרות עצמית מלווה בקולות סכיזופרניים וצחוק מטורף. אנחנו עוד נתגעגע לבחור המוזר והגמלוני, חובב החידות המטופשות.

החשדות של ברוס בנוגע לטיבו של אביו, חשדות שנשתלו ע"י סיד באנדרסלואו, מובילים אותו לחיפוש הוכחות לאשמתו או חפותו של תומאס. לבסוף הרמז שנתן לו לושיוס פוקס מביא לגילוי כניסה למערה סודית תת-קרקעית. אם הדיבורים על "חיים סודיים" לא הספיקו, מגיעה המערה המפורסמת. ייתכן שפאפא וויין היה באטמן לפני שהיה באטמן? או שהוא השקיע מאוד בהסתרת אוסף הפורנו שלו ממרתה.

כמו כל העונה, פרק הסיום לא הותיר רושם חיובי ולא שינה את דעתי על הסדרה. הייתי מאיים לא לשוב לעונה הבאה, אך זה יהיה שקר; הסקרנות תגבר עליי, כמו גם עבודתי כמבקר. זכרו זאת כשיגיע יום הדין או האשפוז שלי בארקהם, מה שיבוא קודם.

ציון פרק: 2.5
ratings-tv-2-half

ציון עונה: 2
ratings-tv-2

השאר תגובה