יום הזיכרון: ארבעה סיפורי מלחמה בקומיקס

מלחמה והכאב שהיא מביאה איתה אינם בלעדיים לישראל. מאחר ותעשיית הקומיקס המקומית צעירה וקטנה יחסית, לא יכולנו למצוא מספיק התייחסויות לנושא כדי להרכיב רשימה. יחד עם זאת, הקומיקס האמריקני מספק לנו תחליפים ראויים. להלן, ארבעה סיפורים בולטים בתחום.

[הערה מוקדמת: מבלי להתכוון לכך, גארת' אניס שולט ברשימה. אפילו את Hellblazer – לא הסיפור שמופיע כאן – הוא כתב בשלב מסוים.]

Born #1-4

כתיבה: גארת' אניס; ציור: דאריק רוברטסון; הוצאת מארוול\MAX; שנת 2003

punisher-born-cover

התרומה הכי גדולה של אניס במארוול הייתה החזרתו של הפאנישר, פרנק קאסל, למסלול אחרי שאיבד את הדרך בשנות ה-90. הסדרה האחרונה בכיכובו הציגה את קאסל בתפקיד שליח גן-העדן בעולם בני-האדם, סוג של מלאך נוקם עם אקדחים קסומים וקשקשת מיסטית\דתית. במסגרת ליין Marvel Knights המצליח (בהובלתם של ג'ו קסאדה וג'ימי פאלמיוטי, בייחוד בזכות עבודתם על Daredevil) אניס[1] ושותפו ליצירת Preacher, סטיב דילון, השיבו את המעניש לשורשים: ויג'ילנט שמחסל פושעים ללא היסוס, נגד משפחת פשע ניו-יורקית. הסדרה בת 12 הגיליונות זכתה להצלחה מכל בחינה, והולידה סדרה רצה אותה המשיך לכתוב אניס.

[1] אניס כבר עבד עם פאנישר ב-1995 בוואן-שוט הפנומנלי Punisher Kills the Marvel Universe, יקום חלופי בו משפחת קאסל נרצחת במהלך עימות של אנשי על, ופרנק יוצא למסע טבח בדמויות המוכרות.

ב-2004 הסדרה הושקה מחדש תחת ליין MAX של החברה, שנועד לכותרים נטולי צנזורה אך עד אז לא ממש הצדיק את קיומו. כשנה לפני כן אניס הקדים את הסדרה, אולי במעין מבחן קבלה, עם המיני-סדרה Born. סיפור המקור של פרנק קאסל תמיד עסק במותם של אשתו וילדיו לאחר שחזו בחיסול של המאפיה, אך לרוב לא התייחסו לתקופה שקדמה לכך: שירותו של קאסל במלחמת וייטנאם.

מסופר מנקודת מבטו של חייל צעיר, סטיבי, בפיקודו של קפטן קאסל, פרנק נמצא בסבב האחרון שלו בגבול וייטנאם\קמבודיה. הוא מוצג כקצין קשוח ותאב דם, אך לא רק נגד האויב; כשאחד מחייליו אונס לוחמת בשירות הווייט-קונג, קאסל תופס אותו כשהוא לבד ומחסל את החייל, ורק סטיבי חוזה במעשה. לאורך הסיפור סטיבי מאבד את שפיותו אט אט, תוך כדי שהוא מזהה משהו שטני במפקד שלו. אניס יותר ממרמז לכך שבוייטנאם נכנס בקאסל שד כלשהו, יצר שאינו שבע מלחמות, שלא היה מוכן לסיומה של זו. קאסל מותיר אחריו מעשי טבח וערימות גופות, כשהיצר המדמם נשכח ממנו, מסתתר בפנים וממתין לאירוע שיעורר אותו בשנית.

Preacher #50

כתיבה: גארת' אניס; ציור: סטיב דילון; הוצאת DC/Vertigo; שנת 1999

preacher-50

ג'סי קאסטר פוגש לראשונה את בילי "ספייסמן" בייקר בגיליון מס' 18, כבדרך אגב. בבר של שדה תעופה בילי מזהה את המצת של חברו ממלחמת וייטנאם ג'ון "טקסס" קאסטר, מצת זיפו עם הכיתוב "Fuck Communism". הבחור שמחזיק במצת דומה שתי טיפות מים לחבר אותו לא ראה מאז סיים את שירותו הצבאי – ג'סי, בנו של ג'ון. כך מזדמן לג'סי לשמוע על אביו שמת בילדותו, על חוויותיו בוייטנאם ועל מקור המצת.

הפעם הבאה בה השניים נפגשים היא ביום הזיכרון האמריקני, מול האנדרטה הצבאית בוושינגטון. בייקר שוב מספר לג'סי על מה שעבר על ג'ון במלחמה, הפעם כגיבור. בשיאה, סוף שנות ה-60, הסיטואציה הייתה נוראית ומאיימת מתמיד. לקראת סיום השירות של טקסס וספייסמן, האחרון נפצע במהלך הפצצה והובל למקום מבטחים ע"י חברו. עבורם השירות הסתיים בפציעות וניצחון על מארב של האויב, ולמרות שלא שמרו על קשר לאחר מכן, בילי עדיין זכר את חברו הטוב ומי שהציל את חייו. אימת המלחמה והזיכרונות הקשים לא מנעו מג'ון למצוא את אהבת חייו ולהקים משפחה, אף שזו הייתה תקופה מאושרת זמנית שהסתיימה רע.

Hellblazer #5

כתיבה: ג'יימי דלאנו; ציור: ג'ון רידג'וויי; הוצאת DC/Vertigo; שנת 1988

Hellblazer-5

במהלך מסעו באמריקה ג'ון קונסטנטין נקלע לעיירת הדרכים ליברטי, אייווה. באותו היום מציינים 19 שנים למותם של מיטב בני העיירה בקרב בוייטנאם. השורד היחיד, מפקד היחידה סגן פרנק רוס, מאבד את שפיותו ומתחיל להזות. במקביל לפלאשבק לאירועי אותו יום טראגי, התושבים בהווה – מרביתם הורים שכולים – מתחילים לחזות בהשלכות כישוף החייאה אותו הזמינו מקבוצת נוכלים.

המתים מופיעים בהווה, ופרנק רוס מצטרף בשנית לפקודיו בפשיטה על כפר וייטנאמי של האויב. הוא מנסה לכפר על אירועי העבר, אך לא מודע לכך שמה שהוא ואנשיו רואים דרך עיניהם ב-1968 הוא משהו אחר ב-1987, וכי הם עומדים לטבוח בהורים האבלים ובשאר התושבים. האבל המתמשך הוביל להתעסקות במיסטיקה וכישוף שחור, שתוצאותיהם הרסניות ומחרידות, ומותירות את קונסטנטין עם נקודת מבט חדשה על המלחמה ההיא.

Fury: My War Gone By Vol. 1

כתיבה: גארת' אניס; ציור: גוראן פרלוב; הוצאת מארוול\MAX; שנת 2012

fury-my-war-gone-by

לפני מספר שנים פאנישר חזר ליקום מארוול המרכזי, בהמשכיות נפרדת מזו של הדמות ב-MAX. בהמשכיות הזו הוא עדיין יוצר מלחמת וייטנאם, מה שהופך אותו למאוד מבוגר. באותה המשכיות גם קיימת גרסה מקבילה של ניק פיורי, שאף התארח בסדרה של פאנישר במהלך הריצה של אניס. בתחילת העשור הקודם אניס כבר ניסה את מזלו עם פיורי (ביחד עם דאריק רוברטסון) במיני-סדרה לא אחידה באיכותה, Fury.

ב-2012 אניס קיבל הזדמנות שנייה, ובסדרה הזו מציב את ניק פיורי בחבל הודו-סין בשנות ה-50. במלחמת העולם השנייה ובקוריאה פיורי נודע כאיש מלחמה שיודע לעשות את העבודה כראוי, והוא נשלח למשימה חשאית במקביל להתרחשויות פוליטיות ומדיניות, כהכנה לשינויים עתידיים באזור, אלה שיובילו למלחמת וייטנאם. פיורי מסייע לצרפתים השולטים בחבל במאבק ברוטלי עם המורדים המקומיים, באחד מתרחישי הקרבות המרשימים ביותר שחזיתי בקומיקס.

שנים לאחר מכן פיורי נשלח למשימה חדשה, הפעם כדי להיפטר מפידל קסטרו בשנים הראשונות לשלטונו. השלטון הישן והחדש מוצגים שניהם כרעות חולות, כל אחת בפני עצמה, אבל ארה"ב מתעקשת לבחור בזו שנראית לה פחות גרועה. הרגע הכי מעניין, לטעמי, אחרי הקרב המדובר בסיפור הקודם, מגיע לקראת הסוף: אחד משני הסוכנים בפיקוד פיורי נפצע אנושות. הסוכן השני, ג'ורג' האת'רלי, מנחם אותו כי הוא עשוי להינצל ולראות את משפחתו. בין הסוכן הפצוע ופיורי יש הבנה אחרת לגבי הסיטואציה; הוא מעדיף למות גיבור ולא לחזור לחיק משפחתו ככלי שבור וחצי מת. פיורי גואל אותו מייסוריו, והאת'רלי מביט במתרחש בבעתה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s