קלינט בארטון, הידוע יותר בכינוי הגיבור 'הוקאיי', מעולם לא היה הנוקם הפופולארי ביותר בסרטי מארוול. לצד גיבורים כמו ת'ור, קפטן אמריקה איירון מן והאלק, הוא פשוט נראה הדמות הפחות "מאיימת" בזמן שהוא מניף חץ וקשת נגד חייזרים מפלצתיים ורובוטים רוצחים, בזמן שעמיתיו יורים לייזר מהידיים או פשוט מרסקים כל דבר העומד מולם. גם השחקן המגלם אותו, ג'רמי ראנר, רחוק מלהיות פצצת כריזמה מהלכת השואבת עדת מעריצים ומעריצות כדוגמת רוברט דאוני ג'וניור, כריס אוונס או כריס המסוורת' (שלא לדבר על ההאשמות שפורסמו נגדו בעבר על ידי אשתו לשעבר).

זו בדיוק הסיבה לכך שפלטפורמת הסדרות של מארוול, בדיסני פלוס, היא המקום המושלם להרחיב מעט על הדמות הזו. בדיוק כמו במקרים של וונדה והפלקון, הפלטפורמה הזו נותנת לדמות מקום להתבטא בנפרד מעמיתיו הנוצצים יותר, משחררת אותו מהצל שלהם, ונותנת הזדמנות לספר סיפור הרחק מאיומי חייזרים אימתניים הרוצים להשתלט שוב ושוב על כוכבנו, או מעלילות של יקומים מקבילים ומאיימים.

המשך הקריאה כוללת מעט ספויילרים לסדרה וליקום הסינמטי של מרוול:

עלילת הסדרה מתרחשת בניו יורק בשבוע שלפני חג המולד (ולא במקרה שוחררה הסדרה בסמוך לחג הכל כך משפחתי הזה), ומתארת מתבגרת חצופה בשם קייט בישופ (היילי סטיינפלד). קייט, שבהיותה ילדה חזתה בהוקאיי מציל את ניו יורק מפלישת חייזרים (אי שם בשנת 2012), העריצה אותו מאז, למדה להתמחות בחץ וקשת בזכותו, והפכה לקשתית מעולה. שרשרת האירועים שמתחילה כשהיא עדה לפשע המתרחש באחוזתה של אמה, מובילה אותה להתאחד עם קלינט -גיבור ילדותה ומודל החיקוי שלה, כשהשניים מנסים לפתור את התעלומה בעלילה רוויית אקשן והומור טוב.

העלילה שואבת הרבה מסדרת הקומיקס מאת מאט פרקשן והאמן דייויד אג'ה, שרצה בין השנים 2012 ל-2015. השפעתו של פרקשן, שמשמש כיועץ הפקה בסדרה, מורגשת היטב. חלק מהדמויות, למשל של כנופיית לובשי הטרנינג המשעשעת , או של כלב הגולדן רטריבר אוהב הפיצה – נראות ממש כאילו יצאו מדפי הקומיקס, וכך גם העיצובים של חלק מהסצינות, למשל המכונית שמככבת במרדף המכוניות המהנה ביותר בפרק השלישי.

בדיוק כמו בקומיקס, הסדרה שמה דגש על חיי העיר היומיומיים: כשהם נמלטים מהאויבים שלהם, קלינט וקייט לא ממריאים בשמיים על סיפון הקווינג'ט של הנוקמים, אלא נוסעים ברכבת התחתית. כשקלינט מנסה לאתר את חליפת רונין הישנה שלו, הוא מגלה שהיא בשימוש על ידי שחקן משחקי תפקידים שלובש את התלבושת לטורניר מקומי. בסצנה אחת, קלינט מלמד את קייט כיצד לנקות חתך בראשה בצורה נכונה. בסצינה אחרת, הם מחליפים רעיונות איך לקרוא לכלב הפיצה החמוד. אלו הם רגעים מקסימים המדגישים את האנושיות, של שתי הדמויות, ואת הקשר הנרקם בינהם.

הסדרה לוקחת את החולשות של הדמות, עליה נהגו ללגלג צופי ומבקרי סרטי הנוקמים, והפכה אותן בחכמה לנקודות החוזק והמשען שלו. כמו בקומיקס, גם בסדרה קלינט מצוייד במכשיר שמיעה. המשפחה שלו, שבסרטים הרגישה תמיד כמטען רגשי עודף, מציגה את הצד האנושי של קלינט, שכל רצונו הוא לבלות עם המשפחה בחג המולד, אבל הוא נאלץ שוב לוותר על חלום יומיומי כל כך, כדי להציל נערה זרה מן הסכנה. הפרקים היו מלאים ברגעים מעוררי רגש ואמפתיה כלפי הדמות, כמו למשל אותה הפעם בה הוא צופה בבת דמותה של ידידתו המתה, במחזמר על הבמה.

דמות נוספת שנעשית בצורה נהדרת היא דמות האנטגוניסטית, אקו. סצינת הפלאשבק לילדותה, הפותחת את הפרק השלישי, היhתה אחת הסצנות המרגשות ביותר שראיתי לאחרונה. לא רק שהיא הייתה על סף השלמות, והכל עבד בה נכון, אלא גם שיוצרי הסדרה ידעו לשלב בה היטב מוטיבים מתוך הקומיקס של ג'ו קסאדה.
 
מי שמגלמת את אקו, לוחמת מיומנת וחירשת (שבקומיקס אימץ אותה אחד הנבלים הגדולים של מארוול שאף הופיע על המסך הקטן, וכל האינטרנט שופע בשמועות לגבי הופעתו בסדרה) היא השחקנית אלאקווה קוקס שחקנית חירשת וקטועת רגל. בתחילה כשראיתי בסדרה את הרגל התותבת של הדמות, חשבתי שזה שזהו פרט שהוסיפו לדמות בסדרה כדי לתת משקל יתר לעוצמות בהן התמודדה עם פגמיה הגופניים, אולם למרבה הפתעתי גיליתי במהלך דיון עם חבר שהשחקנית עצמה היא חירשת ובעלת רגל תותבת, דבר שהדהים אותי ממש!

View this post on Instagram

A post shared by Alaqua Cox (@alaquacox)

אפשר עוד להרחיב הרבה על הסדרה, על קטעי האקשן המעולים שבה, על רגעי ההומור (ואפילו ההומור העצמי) המשעשעים שבה ועל הרגעים המרגשים וסוחטי הדמעות שיש בה. בסיכומו של עניין הסדרה הנהדרת הזו עוסקת בשאלה מה הופך גיבור לכזה? לפעמים, טוען הוקאיי, להיות גיבור פירושו פשוט לעשות כל מה שאפשר כדי לפתור את הבעיה שעומדת לפניך. או במילים אחרות, פגיעה במטרה שנמצאת ממש מולך.

ציון סופי: 4.5