אתמול התפרסמה הידיעה המרעישה כי ספיידר-מן יופיע בסרט שמפיקה “מרוול”. הידיעה שמחה מאות אלפי אם לא מיליוני מעריצים וגיקים שרופים ברחבי העולם והרשת געשה. רועי ברדה עושה סדר ולוקח אותנו אל המסע הארוך והמפרך שעבר פיטר פרקר (הקולנועי).
בואו נחזור קצת אחורה ונסכם איך כל הסיפור הזה התחיל. אי שם באמצע / סוף שנות ה-90, חברת הקומיקס הגדולה “מארוול”, הייתה בקשיים כלכלים, כמה קשיים? החברה הודיעה על פשיטת רגל בדצמבר 1996. כדי לנסות להכניס כספים, החברה החלה למכור בתחילת שנות התשעים את הזכויות הקולנועיות של כמה מהדמויות שלה לאולפנים ולמפיקים שונים. חשוב לציין כי מדובר על זכויות קולנועיות בלבד, כלומר האולפנים יכולים להשתמש בדמויות אך ורק בסרטי קולנוע, כאשר מארוול עדיין מחזיקה בזכויות לאותן דמויות בפלטפורמות האחרות כמו קומיקס וסדרות טלוויזיה וגם מקבלת את כל הנתח ממכירת מרצ’נדייז.
פוקס המאה העשרים, שהפיקו בתחילת שנות התשעים את סדרת האנימציה האלמותית בכיבובם של ה”אקס-מן”, קנו את הזכות להרפתקאות הקולנועיות של החבורה, יחד עם זכויות להרפתקות קולנועיות של חבורה אחרת, “ארבעת המופלאים”. חברת סוני קנתה ממארוול את הזכויות לספיידר-מן.
השנים עברו, סרטי ספיידר-מן ואקס-מן יצאו לקולנוע וזכו להצלחה עצומה וחברת מארוול התחילה לעמוד על הרגליים. ב-2006 הוקמו “אולפני מארוול”. כלומר, מארוול, חברת הקומיקס, הולכת לייצר בעצמה סרטי קולנוע. זכויות של ספיידר-מן, ארבעת המופלאים ואקס-מן עדיין היו שייכות לפוקס וסוני, וגיבורים אחרים כמו דרדוויל, המעניש, גוסט ריידר ועוד היו שייכים לאולפנים אחרים. למארוול אסור היה לציין, להזכיר או להשתמש באותם דמויות באף אחד מהסרטים שהפיקה.
מה שקרה מאז, הסטוריה – “איירון מן”, הסרט הראשון של האולפנים ב-2008 היה הצלחה לא קטנה (למעלה מ- 500 מיליון דולר הכנסות ברחבי העולם) והאולפנים המשיכו עם התכנית שלהם ליצור יקום קולנועי של גיבורי-על בו כולם חיים באותה מציאות בדיונית הנבנית לקראת 2012 בה הפגישו את כל הגיבורים בסרט “הנוקמים” שהיה סרט גיבורי-העל המכניס ביותר בכל הזמנים עם רווחים של מיליארד וחצי דולר ברחבי העולם (והסרט השלישי המכניס ביותר בכל הזמנים באופן כללי, אחרי “אוואטר” ו”טיטניק”).
בזמן שזה קורה, ב- 2012, סוני עושה ריבוט עם “ספיידר-מן המופלא” (זאת לאחר שב-2007 “ספיידר-מן 3” היה הסרט הכי פחות מכניס בסדרה) ומלהקת מחדש לתפקידים הראשיים את אנדרו גארפילד ואמה סטון שהתקבלו בעיניי הקהל הרבה יותר טוב מטובי מגוויר וקירסטן דאנסט. הסרט החדש התקבל יחסית טוב. וסוני, שהבינו שהיקום הסינמטי של מארוול הוא הצלחה מסחררת, החליטו גם ללכת בכיוון והכריזו שאחרי “ספיידר-מן המופלא 2” הם הולכים להפיק סרט שיתמקד רק בנבלים מהיקום של ספיידר-מן (“Sinister Six”), סרט על הדמות “וונום” וכמובן את “ספיידר-מן המופלא 3”.
אבל אז, הגיעה שנת 2014, ו”ספיידר-מן המופלא 2″ לא קיבל את התגובות שהאולפנים ציפו לו. התגובות היו בין מהוססות לבין זועמות על כמה שהסרט היה גרוע, כמעט עד כדי כך שגרם למעריצים לשכוח את “ספיידר-מן 3”. הרבה אצבעות מאשימות הופנו, אנדרו גארפילד, למשל, האשים את ההפקה שהתערבה יותר מדי בחזון של הבמאי, מארק ווב. בעקבות התגובות סוני נתקלו בבעיה, האם אכן להמשיך בתכנית שהייתה להם עד לפני יציאת “ספיידר-מן המופלא 2” או האם לשנות כיוון. במשך שנה, פחות או יותר, העתיד של סרטי היקום של ספיידר-מן היו באפילה ואף אחד לא ידע להגיד מה קורה איתם.
כל כמה חודשים הייתה יוצאת ידיעה, שכמעט מיד הייתה מופרכת, לגבי כך שספיידר-מן חוזר למארוול, אולפני מארוול במגעים לקנות מסוני חזרה את הזכויות לספיידר-מן עקב קשיים כלכלים והכישלון של “ספיידר-מן המופלא 2”, וכן הלאה וכן הלאה. אך אף ידיעה מבוססת לא נראתה באופק, אף הודעה רשמית או אישור כזה או אחר.
אז, קרתה הפרשיה הגדולה של הפריצה למחשבים של אולפני סוני ואינספור ידיעות ופרסומים החלו להסתובב ברשת. אז כבר היה ברור כי באופן רשמי אכן היו היו שיחות בין אולפני מארוול לסוני וניסיון לעשות שיתוף פעולה כזה או אחר. נראה שהשיחות האלו הסתיימו עוד לפני שהמיילים הופצו. ומאז שוב, חזרו לצוץ ידיעות כאלו ואחרות שספיידר-מן חוזר למארוול ללא שום הודעה רשמית מצד אף אחד מהאולפנים.
באוקטובר האחרון אולפני מארוול כינסו מסיבת עיתונאים גדולה והכריזו על לוח הסרטים שלהם עד 2019. לאחר ההכרזה, המפיק קווין פייגי ישב מול העיתונאים לסשן שאלות-תשובות ואחת השאלות שנשאלו הייתה לגבי שמועות כאלו ואחרות, בין היתר השמועות על ספיידר-מן ושיתוף הפעולה עם סוני. פייגי ענה באופן קצר וקולע: “כל מה שלא הכרזנו עליו היום הוא או לא נכון, או שהוא עדיין לא סופי”.
כנראה, בדיעבד, במקרה של ספיידר-מן, זו הייתה האופציה השניה. בסופו של דבר, מה שנראה ברור מכל הסיפור הזה, שמבחינה כלכלית, העסקה הזו משתלמת הרבה יותר לסוני. אולפני מארוול לא באמת צריכים את שיתוף הפעולה הזה, לא באמת צריכים את ספיידר-מן ביקום שלהם כדי להכניס יותר כסף. הם מרוויחים מספיק טוב והסרטים שלהם מצליחים מספיק גם בלי עוד דמות אחת נוספת שתופיע בסרטים שלהם.
המסקנה המתבקשת היא שמרוול אולי לא צריכים את ספיידר-מן אבל נראה שהם רוצים אותו ויותר מזה… הם רוצים לענות לבקשות של המעריצים. מארוול רוצים להוכיח שהם קשובים לקהל שלהם. והיום, הם הוכיחו.
הכתבה באדיבות אתר “סרט”