גות'אם עונה 1 פרק 16, ביקורת: מגיד העתידות העיוור

ספוילר "גות'אם" עונה 1 פרק 16

הקרקס או הקרנבל גילם זירה חשובה לאורך ההיסטוריה של באטמן והסובבים אותו. מהקרקס בו הופיעה משפחת גרייסון, ההורים נהרגו מול הקהל ובנם דיק הפך להיות הסיידקיק הראשון של איש העטלף; ועד הקרנבל ששימש כבסיס ומתקן עינויים של הג'וקר ב-The Killing Joke. במקרה, הפרק מציג לראשונה את הוריו של דיק בצעירותם, ונבל חדש שעשוי להיות (או לא) הג'וקר.

הזרקורים דווקא מופנים אל מערכת היחסים של ג'ים ולזלי. אחרי שג'ים התעקש לא להראות חיבה הדדית במקום העבודה והם הגיעו לעמק השווה, השבוע הדייט שלהם בקרקס מופרע ע"י מהומה בין שתי משפחות יריבות (גרייסון ולויד), וגופתה השחוטה של רקדנית נחשים. הדייט הופך לחקירת רצח, לזלי רוצה לקחת חלק, ג'ים מסרב ולבסוף מסכים, כחלק מההבנה שלו שהיא לא אישה שתסרב לאתגר רק מפני שבן הזוג שלה אסר עליה; מה שמוביל להתמזמזות בחדר ההלבשה של התחנה (ג'ים לא התנגד ל-PDA לפני שתי דקות?) ולברברה שמגיעה בדיוק בזמן כדי שליבה יישבר סופית (שוב היא שכחה שעזבה את ג'ים ובגדה בו?)

Gotham_1.16_big
!Look at me, I'm the CEO now

 

מבלי להתייחס לאירועים בכלא קצירת האיברים בו נופשת מוני, פינגווין תופס את מקומה ביותר ממובן אחד. כנראה יש קללה במועדון, כי הוא לא מצליח להתרומם ואחרי ההשפלה של מארוני בפרק הקודם, פאלקון שולח את ויקטור זאז כדי שישאיר לפינגווין את בוץ' המתוכנת מחדש (כן, בטח) למשמורת וסיוע בהפעלת המועדון, מאחר ויש לו ניסיון בכך. רשמית, פינגווין הפך לדמות חלשה ובנאלית. המאסטרמיינד שישתלט על העולם התחתון נותר חוליה נחותה בשרשרת המזון של משפחות הפשע, ולא יעזור שום ניפוץ בקבוק על שתיין שהעליב את אמא קובלפוט.

ברוס עושה סוף סוף משהו מעניין, עבור הצופים ועבור עצמו, ומראה לחברי הנהלת תעשיות וויין מי הבוס ועדיין בעל השליטה. דחיית המפגש עימו במשך חודשים אפשרה לברוס להעמיק את החקירה שלו בעניין ההתנהלות הפושעת והנכלולית של בכירי התאגיד, שחשבו שאם הוא נער ולא יכול לשמש כמנכ"ל בפועל, יוכלו להמשיך במעשיהם.

יותר משובה של ברברה[1] הכעיס אותי ביזבוז נוסף של שחקנים טובים. מארק מארגוליס ("שובר שורות") וקמרון מונהאן ("חסרי בושה") ראויים ליותר מידעוני עיוור וצעיר משוגע עם סיפור רקע אידיוטי, בהתאמה. התייחסות לג'וקר\לא-ג'וקר בהערות למטה.

[1] היא הייתה מעצבנת ומיותרת כהרגלה, אולם עצות האופנה של סלינה ופפר היו משעשעות (לדות חסרות בית, זוכרים?) ואהבתי, להפתעתי, את החיבור בין השלוש. יותר מהנה היה לראות את התכנית להחזרת ג'ים אליה מתנגשת בחומת הנשיקה של ג'ים ולי.

– כפי שנכתב בשבוע שעבר: ג'ים ולי הלכו לצפות במופע של "הגרייסונים המעופפים" בקרקס של היילי.
ג'ון גרייסון ומארי יינשאו, ולבן שלהם בהחלט לא יקראו גורדון.
מועדון הלפייר היה שמם של מספר חוגים מהחברה הגבוהה, ובקומיקס השם מזוהה עם קבוצת נבלים (בדרך כלל) מעולם האקס-מן של החברה המתחרה, מארוול.
– שיתוף הפעולה המוזר של ברברה, סלינה ופפר נראה לי כמו שילוב בין Birds of Prey לבין Gotham City Sirens. אולי ימצאו דרך להפוך את ברברה להארלי קווין של "גות'אם"? (בבקשה, לא…)
– אז, אהמ… הג'וקר. העולם כמרקחה, ברונו הלר (המפיק הראשי) מסרב לאשר ושם הפרק הבא מרמז להמשך הסיפור של ג'רום\"הג'וקר". אני מתכחש לעובדות ומסרב להאמין שהוא אכן הג'וקר. בקומיקס הזהות שלו לא ידועה (לעתים נרמז שקראו לו ג'ק, כמו ג'ק נאפייר של ג'ק ניקולסון) ואני חושב שעדיף שזה יישאר כך גם בסדרה. חוץ מזה, אפילו לפסיכופתים יש היגיון, מעוות ככל שיהיה, והמקור לקריירה הרצחנית של הג'וקר בהוראת אמו לשטוף כלים נשמע מופרך אפילו בשביל הנסיך הליצן של הפשע.

ציון: 2
ratings-tv-2

השאר תגובה