"אובי וואן קנובי" היא הניסיון השלישי של דיסני להרחיב את היקום של מלחמת הכוכבים על המסך הקטן שאינה באנימציה. "המנדלוריאן" בשתי עונותיה הייתה מהנה ומרעננת, ונתנה לנו המון כיוונים חדשים למותג העצום של "מלחמת הכוכבים, "הספר של בובה פאט" לקח טייק קומי ומעט אקשן מבדר על אחת הדמויות הנוסטלגיות ביותר של הסדרה, ועכשיו הגיע הזמן לנסות לשלב את השניים. "אובי וואן קנובי" היה מיועד לשלב התרפקות נוסטלגית עם דרמה ואקשן מבדרים לא פחות. התוצאה? לא עמדה בציפיות וזו הסיבה.
יואן מגרגור חוזר לתפקיד אביר הג'די המזדקן, אובי וואן קנובי, עכשיו מוכר רק בשם בן קנובי, בסיפור קצר (שנמרח על שישה פרקים) המתרחש 10 שנים אחרי עליית האמפריה ונפילת מסדר אבירי הג'דיי. לאלו שנולדו לפני פחות מ15 שנים, הפרק הראשון פותח במונטאז' המסכם את שלושת סרטי הפריקוולז של "מלחמת הכוכבים": "אימת הפנטום", "מתקפת המשובטים" ו"נקמת הסית'". לאחר שנבגד בידי תלמידו וחברו הטוב, אנאקין סקייווקר (היידן כריסטנסון) הלוא הוא דארת' ווידר (בקולו של גיימס ארל ג'ונס), קנובי מגלה עצמו לכוכב המדבר טאטואין כדי להשגיח מרחוק על לוק, בנו הצעיר של ווידר. אבל את הסיפור הזה כולם כבר מכירים, אז אנחנו נסטה ממנו לטובת משהו חדש.
ווידר נמצא במצוד אחר אחרוני אבירי הג'דיי ושולח לכל קצוות הגלקסיה את האינקוויזיטורים שלו (אותם ראינו לראשונה בסדרת האנימציה "המורדים"). אל טאטואין, באורח פלא כמובן, מגיעים האינקוויזיטור הראשי (רופרט פראנד) בלווית האח החמישי (סונג קאנג) והאחות השלישית, המוכרת גם בשם ריבה (מוזס אינגרם).
קצת על האינקוויזיטורים למי שלא מכיר: לוחמים בעלי שליטה "בכוח" שאינם נחשבים סית' (כי אסור) שהושחתו ועונו ע"י ווידר כדי לעבור לצד האפל. במקרה של ריבה (כמו גם במקרה של דמות זהה לה לחלוטין מסיפור אחר) סיפור הרקע הזה ישחק תפקיד חשוב בהמשך. באורח פלא נוסף, האינקוויזיטורים מאתרים על טאטואין את "הגביע הקדוש" של ציד הג'דיים- קנובי בכבודו ובעצמו. ריבה, שמגלה איבה ועויינות קיצוניים במיוחד, לא בוחלת באמצעים, ומוציאה לפועל תוכנית מורכבת ללכידת קנובי, גם בניגוד להוראות הבכירים ממנה.
וכאן חברות וחברים, העסק מתחיל להסריח, כאשר הסיפור, כתיבתו ועריכתו, הופכים למקבילה של תינוק בעגלה המבודר ע"י מפתחות מתנדנדים. ריבה גורמת לקנובי לצאת למשימת חילוץ לאחר שהיא חוטפת דמות מפתח בחייו. לא, לא את לוק, הוא לא דמות חשובה. הדמות שנחטפת, באופן מקרי לחלוטין, היא ליאה (ויויאן ליירה בלייר המקסימה). למה דווקא ליאה? ובכן…ככה. מיד לאחר חטיפתה של ביתו המאומצת, סנאטור בייל אורגנה (ג'ימי סמית') יוצר קשר עם חברו הטוב קנובי, וזה מחליט לזנוח את משימת השמירה שלו כדי לצאת למשימת חילוץ. ובמשך חמישה מתוך ששת הפרקים, זו עלילת הסיפור- קנובי וליאה בורחים מציפורניה של ריבה. ואוי כמה שהסיפור הזה מלא בסצנות מטופשות להחריד.
בשביל סידרה על קנובי עצמו, אפשר להגיד שהוא כמעט ולא קיים בה או עובר תהליכים משמעותיים. ההליך המשמעותי היחיד שהוא עובר הוא התגברות על משקעי העבר בכל הקשור לווידר. וכמובן שכל פרט בקו סיפור זה נתמך ע"י דמותו של ווידר עצמו, שכל פעם שהוא נמצא על המסך ,הסדרה קופצת ברף האיכות שלה לשמיים. ממש כמו ב"רוג 1", ווידר מוכיח לנו שהוא הגיבור של כל הסאגה. לא לוק, לא אבירי הג'דיי, אפילו לא הילדה הבכיינית הזו מהסרטים החדשים שאינם נחשבים בעיניי. לא. דארת' ווידר הוא מרכז הסיפור. בין אם זה בכתיבה של הדמות, או המשחק המשולב של כריסטנסן וג'ונס ועד לאפקטים, כל שנייה של ווידר על המסך מספקת את הסחורה.
כשהסדרה לא מתעסקת ביחסי קנובי-ווידר, היא מתמקדת דווקא בריבה. אינני תומך של רעילות האינטרנט או העובדה שאנשים לא מבדילים בין שחקן לדמותו, אך אם זאת, מוזס אינגרם משחקת כאן דמות לא מעניינת כלל, בנויה גרוע, ולמביני עניין כבר חרושה ומועתקת לחלוטין. אספר לכם קצת על עלילת משחק המחשב "נפילת המסדר" שיצא לפני כמה שנים ובו גם מככבים האינקוויזיטורים, בדגש על "האחות השנייה" או בשמה היותר מוכר- טרילה.
טרילה וריבה הן פשוט אותה הדמות. העבר שלהן זהה, מסלול החיים הטראגי שלהן זהה, אפילו המראה שלהן זהה. מדובר פשוט באותה דמות, וכאשר מסתכלים על האינקוויזיטורים כקבוצה, יש להם שונויות באפיון הדמות שלהם, במיוחד דמותו של האינקוויזיטור הראשי שכבר ביססנו כדמות אכזרית ומחושבת. ואם כבר האינקוויזיטור הראשי, אחת הסיבות שדמותה של ריבה הצליחה לעצבן מלא צופים, זה כי היא עשתה משהו לאינקוויזיטור הראשי שגרם כמעט לריטקון עצום לסיפור. מזל שהסדרה כתובה כמו ספר ילדים לגיל הגן וה"טעות" הזאת תוקנה.
כשלא מתעסקים בקנובי או בריבה, ישנן דמויות משנה שממלאות את החסר. ארבע ליתר דיוק ושתיים מתוכן אשכרה מצליחות להתפתח. כמובן ליאה שעוברת מילדה קטנה ומעצבנת לחביבה שקולה ואמיצה תוך חצי פרק, וזה אם גם נשים בצד את האופי המקסים של ליירה בלייר. גם טאלה (אנדירה ורמה), קצינה אימפריאלית שעורקת לטובת המורדים מצליחה להרים את הרף הדרמתי של הסדרה עד להוזלת דמעה אחת או שתיים (וזה כשהיא לא מחסלת חיילי סער בסטירה קלה לקסדה. אמרתי לכם שיש כאן טמטום).
שתי הדמויות הנוספות שנמצאות כאן אבל אין להן כלל נפח הם אג'ה (קמיל ננג'אני), נוכל רחוב המתחזה לג'דיי ורוקאן (אושיי ג'קסון ג'וניור) מנהיג פלג המחתרת שכנראה, לפי דברי הדמות עצמה, "רק התחיל" את דרכו כמנהיג. כמובן שכבר אמרנו שהוותיקים חוזרים אז איך אפשר בלי לציין את ג'ואל אג'רטון ובוני פייסי שחוזרים לשחק את הזוג אואן וברו לארס (ממש כאילו עזבנו אותם עם לוק לפני עשר שנים. וזהו בערך. זה כל מה שצריך לדעת).
לצד ספקטיקל חזותי כמיטב המסורת בסגת "מלחמת הכוכבים", לסדרה יש פרט אחד מאוד חשוב שמשפיע על רף האיכות שלה: כתיבה. כפי שרשמתי קודם לכן, מדובר בתסריט שנכתב ע"י ילד בן 5 כנראה, כי לאורך 6 פרקים (5 אם מחשיבים את השניים הראשונים כפרק 1) העלילה מכילה כל כך הרבה אירועים ילדותיים, פתרונות קלים מדי ואווירה של סרט מצויר.
לדוגמא: הגיבורים לכודים בבסיס האוייב, השמור הייטב והבלתי חדיר. אין בעיה! נתחפש לאחד הקצינים, אבל בצורה ממש מגושמת שקל לזהות אותי ונלך בין מאות חיילים בזמן כוננות! שניה אחר כך, חברים יבואו לחלץ אותנו עם חלליות בתוך הבסיס הנעול והמאובטח! (צריך לראות כדי להבין באמת כמה זה מטופש).
דוגמה נוספת: אחת מסצנות הקרב היותר חשובות בסדרה, נגמרת בזה שהאיש הרע פשוט נותן לגיבור לקום וללכת, למרות הרצון העז שלו להשמיד את הגיבור (זה קורה פעמיים!!!) ועוד ועוד, ממש כמו "אחרוני הג'דיי" הידוע לשמצה, בואו לא נבין איך חלליות עובדות וניתן לגיבורים שלנו שוב להימלט ללא "מהירות אור" בזמן שהחללית של הרעים, שיכולה להגיע ל"מהירות אור" רודפת אחריהם במהירות רגילה במשך מלא זמן. או! בואו נוסיף לזה שהחללית הקטנה בורחת מהגדולה בזיגזגים! כמו בסרט מצוייר! אני יכול להמשיך ולמלא 5 דפים בכל הפגמים הקטנים העלילתיים הללו, אך נסכם- פשוט כתיבה לפעוטות.
בסופו של דבר, "אובי וואן קנובי" משיגה את המטרה שלה. היא דורכת על כל בלוטות הנוסטלגיה (ואני מתכוון לכולן) והיא עושה זאת במינימום מאמץ סיפורי, מינימום איכות כתיבה וגם במינימום אפקטים.
התוכן הפחות איכותי מקבל פעם ב… זריקת אנדרנלין מטורפת בצורת דארת' ווידר, שמספיקה להחזיק את כל הסדרה עם הראש מעל המים תוך כדי שהיא קוראת לגל מעריצים חדש " בואו! המים נהדרים!" בזמן שהקהל הוותיק, שאומנם היה ילדים אך לפני 40 שנה, עומד בצד ותופס את הראש בדאגה. לפחות נקווה שקנדי וצ'ו לא יתעוורו מההכנסות כדי לספק לנו עונה שנייה לאירוע החד פעמי הזה. עדיף להתמקד בדברים חדשים כמו… סדרה לריבה או לרוקאן. ולא, אני לא מאמין שאמרתי את זה עכשיו.
ציון סופי: 3.5
