ביקורת, "מלחמת הכוכבים- עלייתו של סקייווקר"- זה לא מה שחושבים

לפני הרבה שנים (42 ליתר דיוק) בגלקסיה רחוקה רחוקה (אי שם בקליפורניה) סופר לו סיפור על נער גיבור שהציל את הגלקסיה מאביר מרושע ואימפריה מפלצתית. 20 שנה אחר כך, סופר לו הסיפור של האביר המרושע כשהוא עצמו היה נער צעיר. עשור נוסף אחר כך… החליטו לספר לנו שוב את אותו הדבר, רק עם המון אקטואליה.

לאחר שדיסני קנו את לוקאספילם (או יותר נכון את ג'ורג' לוקאס) ותעשיית הענק שלו, הוחלט להפוך את אחת מסדרת שוברי הקופות הגדולה בכל הזמנים, לסדרת שוברי קופות גדולה יותר! איך עושים זאת? מטרגטים כל פלך אפשרי באוכלוסייה ונותנים לו בדיוק את מה שהוא רוצה. וזאת ללא התחשבות בגיל, דת, צבע אור, מין, מגדר, דעה פוליטית או צבע אהוב. לכולם מגיע הכל! ובמיוחד לדיסני, להם מגיע ה-כל. הבעיה?! שלפעמים כדי לרצות את כולם אתה תרגיז את ה"כולם" הנגדי.

המשך הקריאה כולל ספויילרים לסרט:

"עלייתו של סקייווקר" (תרגום מעט מוזר בהתחשב במה שקורה בסרט) הוא האחרון בסדרה של תשעה סרטים (ללא התוספות של "רוג אחת" "וסולו") המספרים את מלחמת הגלקסיה מכיוון סיפורה של שושלת סקייווקר ואבירי הג'דיי. ריי (דייזי רידלי) ממשיכה להתאמן ולהתחזק כאבירת הג'דיי האחרונה תחת הדרכתה של הגנרלית ליאה (קארי פישר המנוחה) שמסתבר שידעה קצת יותר מלמשוך את עצמה בחלל בעזרת הכוח.

בין היתר ריי גם מנהיגה את מה שנשאר מהמרד יחד עם חבריה פין (ג'ון בוייגה), פו (אוסקר אייזק) וצ'ובאקה (ג'ונאס סואטאמו) בלוויית הדרואידים R2-D2, BB8, ו-C-P3O (אנטוני דניאלס). כל זאת בשעה שהמסדר הראשון בהנהגת קיילו רן (אדם דרייבר) חולש על הגלקסיה כולה בחיפוש אחר מקור המסר המסתורי שהשאיר לא אחר מאשר הקיסר המרושע פלפטין (איאן מקדיירמיט).

Star Wars - The Rise of Skywalker 014

אחרי צפייה ב"אחרוני הג'די" של ראיין ג'ונסון, דעתי נחצתה, בנוגע ל"עלייתו של סקייווקר", נכון, ג'יי ג'יי אברהמס חזר לביים וכביכול "לתקן" הרבה מהבלגאן שנשאר בסוף פרק 8, אבל האם באמת שווה להשקיע בכל הסיפור הזה שעשוי לקלקל את החוויה מהמקור? ואם לא לקלקל, האם לא מדובר במיזם מיותר? אז ישבתי וחיכיתי.

ואז הגיעו הטריילרים. וראו את חזרתו של פלפטין\סידיוס בצורה כלשהיא והספקולציות החלו להשתולל: הוא רוח רפאים? הוא חצי סייבורג כמו דארת' ווידר? מה הקשר שלו לסנוק? ואולי ריי ובן הם בעצם חלק מפלפטין עצמו כמו שהוא סיפר ב"נקמת הסית'" איך המאסטר שלו פלייגוס ידע להעביר כוח חיים מעצמו לאחרים וככה בתאוריה נוצר דארת' ויידר!? רגע אני אקח אוויר.

Star Wars - The Rise of Skywalker 012

כל המחשבות האלו רצו לי בראש והרגשתי ממש כמו שהרגשתי לפני "אחרוני הג'די". משאירים לי מקום להפתעה, משאירים לי מקום לתהייה ושוק! איזה כיף! ואז נזכרתי מה קרה אחרי "אחרוני הג'די". כשכל השאלות והתאוריות נזרקו לפח לטובת זירוז תהליך סיפורי חלול. לצערי כך גם המקרה עם "עלייתו של סקייווקר". הסרט היה צפוי מדי בלפחות שלושה מוקדי עלילה מרכזיים. מה שהחזיר לי פלשבאקים שליליים בתחושה הייתה העובדה שכמו קודמיו, גם פרק 9 הוא שיחזור סינמטי של הטרילוגיה המקורית! כמעט זהה ל"שובו של הג'די".

למעשה, כל המערכה האחרונה היא העתק מדויק מבחינת מיזנסצנה של הקרב בין לוק, ווידר ופלפטין בפרק 6. הגיבור נלחם ברשע, הרשע מכניע אותו, פותח חלון, מראה לגיבור שחבריו מפסידים, "הכה בי בכל שנאתך" בלה בלה בלה. והפעם מה שיותר גרוע זה שאין דמות אחרת המחכה את המקור. כאן החזירו בדיוק את מי ששיחק את התפקיד במקור! פלפטין עצמו! (לא שלא שמחתי לראות את מקדיירמיט, האיש מדהים. ועדיין).

Star Wars - The Rise of Skywalker 007

ועם בפלפטין עסקינן, הרי שפרק 9 הופך אותו למרכז הסיפור של כל הסאגה. אם בשלושת המקוריים לוק היה הפוקוס, בפריקוולים דיברו על מסע הגיבור של ווידר, בשני הסרטים הראשונים בטרילוגיה החדשה היה חצי פוקוס על בן, ובהסתכלות אחורה אפשר להתייחס לסרטים כעל מסע "הגיבור" של פלפטין. שלא לדבר על זה שמבחינה תסריטאית, כדי שריי תהיה הנכדה שלו (ולא גלגול נשמות שלו כמו שקיוויתי) הבן שלו היה צריך להיות מוזכר איפשהו בששת הסרטים הראשונים! האיש זקן! האין זו דוגמא מובהקת לאותה דלילות תסריטאית וחשיבתית שג'ונסון הנהיג ב"אחרוני הג'די"?

רוצים עוד? אוקי! בואו נדבר על ריצוי מעריצים, אך קודם לכן: אפיזודת מחלת השכחה הזמנית של C-P3O. הוא אחת הדמויות האהובות מכל הסאגה, דניאלס הוא שחקן נפלא וקריין מעולה, והסרט הזה הפך אותו (קצת כמו הפריקוולים) לבדיחה מעצבנת עד בלתי נסבלת ודי זניחה שלו לא הייתה קיימת בסרט, לא היה קורה שום דבר.

Star Wars - The Rise of Skywalker 011

ריצוי מעריצים נכון היה הרגע שבו צ'ואי מגיב למוות של ליאה (כן, היא מתה בסרט הזה. שוק!). הרגשתי כל דמעה שירדה לקהל מהעיניים כשצ'ואי התמוטט על הרצפה, אבל המצלמה הייתה כל כך רחוקה שהאפקט צרח "פוקוס! אני צריך פוקוס!". ריצוי מעריצים שגוי ביותר היה קולם של אבירי הג'די המנוחים, ללא שימוש בויז'ואל! זיהיתי את ליאם ניסן ויודה, אפילו את סאם ל. ג'קסון, אבל אם ויקיפדיה לא הייתה עוזרת לי, בחיים לא הייתי מנחש ששאר הממלמלים ברקע הם היידן כריסטנסן ועוד אחרים מסדרות הטלוויזיה! מבחינתי זה היה פספוס עצום!

נמשיך עם העובדה שאף אחת מהדמויות (להוציא ריי ובן, שקיבלו… משהו) לא קיבלה פיתוח משמעותי או קשת סיפור מעניינת. דוגמא נהדרת היא פין שצועק לריי "עוד לא אמרתי לך…" שנייה לפני רגע של חיים ומוות, ולא רק שהוא לא ממשיך, מערכת היחסים שלהם לא מתקדמת לשום מקום. והם מנסים לבנות אותה במשך 3 סרטים!

Star Wars - The Rise of Skywalker 002

גם יחסי פין ופו לא מתפתחים מעבר לבאדי-באדי. עם במשך יותר מארבע שנים האינטרנט רצה שהם יהפכו לזוג הגאה הראשון בסאגה, הם יצטרכו להסתפק בנשיקה בין שתי דמויות זניחות מהמחתרת  שלאף אחד לא היה אכפת מהן (אותי אישית זה הרגיז ברמת הרמת שתי אצבעות אל המסך). אם כבר ייצוג גאה אז עד הסוף! אה, גם בילי די ויליאמס חוזר בתור לאנדו קלריסיאן, כי… נוסטלגיה, והוא מתחבר לשתי שניות עם הדמות של ג'אנה (נעמי אקי) שפשוט נמצאת על הפוסטר, ובסרט, כי צריך גיוון גזעי אני מניח (לאנדו לא היה הגיוון הזה במקור?). נו טוב, לפחות הם לא נתנו לרוז (קלי מרי טראן) להמשיך להזיק לסיפור. כפי שאתם רואים, כל כך הרבה נדחס כאן וכל כך מעט הושג.

טוב נו, לא נהיה רק שליליים, האפקטים מצוינים, סצנות הקרב מהנות, ההומור שקיים שם עשוי להצחיק לפעמים, הנוסטלגיה עוזרת לא מעט בהרבה מקומות והסיום הוא בומבסטי לא פחות משאר הסרטים. אבל האם זה מספיק? האם באמת הגענו למצב שזה כל מה שאנחנו רוצים מהבידור שלנו? יש מי שיגיד "כן".

Star Wars - The Rise of Skywalker 001

איפה שפעם סופר סיפור פשוט, על ילד גיבור שנלחם בממסד (למרות שהגיע מעוני) ומנצח, לצד אישה חזקה שלא מוגדרת ע"י הגבר שלה, ושלל מוזרויות משולי החברה, היום עומד סיפור שמנסה בכוח להגיד את האמרות האלה (כמו כל סרט אחר) בכל הכוח, וללא התחשבות בהיגיון סיפורי. אפילו סרטי הפריקוולים הידועים לשמצה הצליחו לעורר בקרב המעריצים דעות על פוליטיקה, מעמדי גזע (כל הרעיון של האימפריה הגלקטית) וצדק חברתי, אבל הטרילוגיה החדשה? אם דוחפים לי משהו לגרון בכוח יקרה אחד מתוך שלושה דברים: או שאני אתרגל למרות שזה לא בשבילי, או שאני אקיא את זה בגועל, או שאני אחנק ואמות.

למי שאוהב כל מה שקשור ב"מלחמת הכוכבים"  אבל לא מחפש הרבה מחשבה מאחורי מראה- חייב לראות את "עלייתו של סקייווקר". מי שאוהב את "מלחמת הכוכבים" אבל מחפש ערך מוסף- הסרט הזה ירגיז אתכם… אותי הוא הרגיז.

ציון: 2.5
ratings-film-2-half

תגובה אחת בנושא “ביקורת, "מלחמת הכוכבים- עלייתו של סקייווקר"- זה לא מה שחושבים”

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s