ביקורת, "אקוואמן" – הטוב, הרע והמרהיב

"כשסניידר התקשר אלי חשבתי שהוא רוצה שאגלם סתם איזה נבל קטן, כמו לובו אולי. כשהוא אמר לי "אקוואמן" השבתי ב"סליחה?" ומיד לאחר מכן ב"סבבה!"" זה מה שג'ייסון ממואה אמר בראיון לאחת הרשתות, לקראת צאת הסרט "ליגת הצדק". כבר אז ידעתי שיש משהו בשחקן האנרגטי הזה שעשוי להציל את סרטי היקום הקולנועי הצולע של DC. מעבר לשתיים שלוש שורות של דיאלוג משעשע, אקוואמן לא הצליח להרים את "ליגת הצדק" לגבהים שציפו ממנו. התקווה הופנתה לכיוון סרט הסולו "אקוואמן", בבימויו של ג'יימס וואן ("המסור", "מהיר ועצבני 7").

כבר בצפייה בטריילרים אפשר היה לשמוע את דעת הקהל מתפצלת לשניים. חלקים אמרו שהעיצוב נראה זוועתי, אחרים ניסו להרים את הלסת התחתונה מהרצפה מרוב התפעלות. היו מי שכבר לא היו לו ציפיות מהסרט, ומי שמאוד התרגש לקראתו. מה אני חשבתי? אני הייתי באמצע, בין הפטיש לסדן. מצאתי את עצמי מוחא כפיים בהתלהבות ונמרח משעמום בכיסא שלי. מתפוצץ מתענוג מהאושר הוויזואלי שנפרס לפני, ומתפלל שדיאלוגים מסוימים פשוט יעברו כבר.

המשך הקריאה כולל ספוילרים לסרט:

כבר בשנייה הראשונה של הסרט, שנפתחת בקריינות של הדמות הראשית על עברו, אמרתי לעצמי "ממש כמו וונדרוומן הא…", וכידוע, אני לא אוהב חוסר מקוריות בכתיבה, אך נחזור לזה אחר כך. תומס קרי (תמוארה מוריסון), שומר מגדלור, מגלה בלילה סוער אחד אישה יפיפייה מחוסרת הכרה בין שוברי הגלים. הוא אוסף אותה אל ביתו ומגלה במהרה שהיא אטלנה (ניקול קידמן), מלכת אטלנטיס. השניים מתאהבים ומביאים לעולם את ארתור (ממואה), שלעתיד יגדל וישתמש בכוחותיו להפוך ל"אקוואמן", לוחם הצדק שומר הימים, ויגן על עובדי הים ויצורי הים מפירטים ושלל נבלים.

כשארתור מגלה שאחיו האטלנטי אורם (פטריק ווילסון) עומד לפתוח במלחמה מול שוכני היבשה, הוא חובר אל הנסיכה מארה (אמבר הארד) ואל המורה הוותיק שלו, וולקו (וילאם דפו), במטרה למצוא את הקילשון של המלך אטלן, ובכך לקחת את מקומו הטבעי כמלך שבעת הימים.

Aquaman (2018) 003

מה שעל הנייר נשמע כמו סיפור הרפתקאות גיבורי על קלאסי, הופך על המסך לטיול מאוד ארוך ומסורבל, עטוף בוויזואליות מדהימה ומשגעת, סצנות קרב מהנות ומרהיבות, שני גיבורים שכיף לראות, ושני נבלים שכנראה נכתבו ע"י ילד בן 4 שסיים זה עתה לקרוא את הקומיקס. כן כן חברים, יש כאן טוב ורע במשקל זהה. נתחיל ברע כי כבר דיברנו על הטוב.

הסרט מציב כאמור שני נבלים מרכזיים מול דמותו של ארתור. הראשון מוצג לנו כבר בתחילת הסרט כפירט שכיר חרב חסר שם, שבעקבות מעשה אנוכי אחד של הגיבור כלפיו, נשבע לנקום ובונה לעצמו את הפרסונה של "בלאק מנטה" אחד האויבים המסוכנים ביותר של אקוומן בקומיקס.

Aquaman (2018) 002

היה כאן פוטנציאל נהדר לנבל על, אחד שלא נופל רחוק מדמויות כמו קילמונגר ב"פנתר השחור", אבל יכולות המשחק המרעננות של יהאיה אבדול מאטין לא הספיקו כאן, ו"מנטה" הרגיש סתם כמו מי שהגיע להראות מגניב, לעשות מגניב ולחזור לסרט שני, ולא מעבר. אורם, הנבל המרכזי בסיפור, הרגיש בדיוק כמו לוקי של טום הידלסטון… בסרט הראשון של ת'ור, יהלום לא מלוטש, שצריך כנראה להיות בסרט אנסמבל כדי שישימו לב ליכולות שלו. שניהם כאמור נראו מצוין, ישירות מהקומיקס, אך הרגישו חדי ממד לחלוטין.

מכאן נמשיך לעלילת הסרט ואל הקצב המוזר של התסריט העמוס והמסורבל הזה. לידי ישב מישהו שכל חצי שעה חזר על המשפט "ואוו איזה סרט ארוך", והסרט אכן מרגיש ארוך (יותר ממשך הסרט עצמו שהוא שעתיים ורבע) ולו רק בגלל שהוא מלא במערכות, לוקיישנים הזויים וחלקים לא במקום.

Aquaman (2018) 019

נכון, מדובר בסרט הרפתקאות. מן הראוי שנראה המון תחנות במסע הגיבור. אבל מהבית, דרך כפר בסיציליה, ואז לאטלנטיס ואל מדבר סהרה ואז למקומות יותר הזויים כמו מרכז כדור הארץ! הדמויות רצות ממקום למקום וממטרה למטרה והעומס הזה הכביד על הסרט, יצר לו מתיחת סיפור מיותרת שהביאה להמון שעמום לא רצוי. אקשן? וואן! זה סרט אקשן! ומה זה הפסקול המוזר הזה שנדחף כל כמה דקות? רימיקס של "אפריקה"? בדיוק כשהגיבור טס מעל הסהרה?!

ואז החלטתי לאזן את הביקורת שלי, כשחלק מפס הקול היה מדויק להפליא בסצנות האקשן והקרבות. הבולטת מבין כוכבות האקשן הייתה מארה שפשוט עשתה את העבודה בצורה הטובה ביותר. הארד יודעת איזו דמות היא משחקת ונותנת הופעה מצוינת ולא פחות. כפי שכבר אמרתי, מומואה פשוט תענוג לעיניים, ומבצע את תפקיד ארתור קרי בצורה מושלמת, תוך כדי שרואים שהוא נהנה מכל רגע (ואין דבר טוב יותר משחקן שנהנה מהדמות של עצמו כל כך).

Aquaman (2018) 024

מה שמביא אותי לדבר על החלק החזק ביותר של הסרט- העיצוב! כל מי שצחק על הטריילרים, צחקתי בפניו בחזרה. כל שנייה מתחת למים עוצרת נשימה. העומס הויזואלי בסרט נעשה בצורה חכמה, מדוייקת ואלגנטית, ואקוומן עצמו זוהר בין שלל יצורי הים המוצגים על המסך. מהבחינה הזו, מדובר בלא פחות ממתק לעיניים, בתוספת סצנות אקשן שבא לראות שוב ושוב.

בשורה התחתונה, הסרט הפעיל אותי כצופה. ביאס אותי בחלקים מסויימים, והלהיב אותי באחרים. התייחס אלי גם כצופה חושב, ולפעמים כצופה בגן חובה, מה שלצערי הופך את "אקוומן" לסרט ממוצא, וזה לא דבר טוב בהתחשב בכך שהוא היה אמור להעלות את רף האיכות של היקום הקולנועי הגוסס של DC. בסופו של דבר, נהנתי ממנו והוא מומלץ, אך אל תצפו ליותר מסרט כייפי לחורף. הוא לא הולך להיות חלק ממשהו גדול יותר.

ציון: 3.5
ratings-film-3-half

 

תגובה אחת בנושא “ביקורת, "אקוואמן" – הטוב, הרע והמרהיב”

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s