ביקורת קומיקס East of West – השנתיים הראשונות   

East of West – כתיבה: ג'ונתן היקמן, אומנות: ניק דראגוטה,
הוצאה לאור: Image. (*הביקורת מתייחסת לחוברות 1-29, שמופיעות גם באוגדנים בעטיפה קשה כ-Year 1 ו-Year 2)


If you find hell lonely, wait! Company is comin' soon
(מוות, מתוך חוברת מס’ 1)

אנשים שמכירים אותי טוענים שאני סנוב\אליטיסט\סתם בעייתי – כאשר אני מציג דרישות מופרזות מהקומיקס\סרטים\סדרות או ספרים שאני צורך, וכך יוצא שברוב המקרים אני מאוד ביקורתי כלפי אותם דברים. מה לעשות שעם הזמן החולף פיתחתי סלידה מפשטנות, שטחיות או סתמיות כללית ואני מחפש את המשהו הנוסף שיצליח לרתק אותי.

לכן, כאשר ראיתי את הפאנל הראשון בקומיקס East of West לא יכולתי שלא להתרשם – מקום מסתורי במדבר על רקע שמיים זרועי כוכבים. מעבר לכך, אדם חכם אמר לי זה מכבר כי כל הדברים הטובים שהוא קורא בשנים האחרונות באים מחברת Image, החברה שבה מתפרסם הקומיקס הזה בדיוק. לכן כבר מההתחלה, אלו 2 נקודות שעומדות לזכות East of West.

East of West - The Promise v1-004

את East of West החל ג'ונתן היקמן לכתוב יחד עם האמן ניק דראגוטה אי שם ב-2013. היקמן ידוע בתור יוצר פורה במיוחד, ככותב וגם כצייר, אשר יצר לא מעט סדרות עבור Image בעבר כמו Pax Romana, וכרגע גם את The Manhattan Projects (שזוכה ללא מעט תשבחות בעצמה).

היקמן התפרסם לא מעט גם בזכות הדברים שכתב במארוול – ריצות על כותרים שונים בעקבות אירועי פלישת הסקראל, כאשר הריצה הארוכה והטובה ביותר לדעת רבים הייתה על "ארבעת המופלאים" שנמשכה כשלוש שנים. חלק ממבקריו טוענים נגדו כי הוא מסוג האנשים שרצים מיד להוציא כל רעיון או חלום שחלמו עליו בלילה, ולכן לא תמיד הכתיבה שלו פוגעת במטרה. ניק דראגוטה עבד על מספר כותרים של מארוול בעבר, כמו Marvel Zombies  וכותרים אחרים, אך כיוצר הוא זכה להרבה פחות פרסום מהיקמן, איתו שיתף פעולה גם ב"ארבעת המופלאים".

15984331._UY990_SS990_

איך אפשר להתחיל לתאר את East of West? זו משימה קשה. אם צריך למקם את היצירה בז'אנר, הרי שזהו שילוב שבין מד"ב לפנטזיה – תחשבו על שילוב בין האינטריגות הפוליטיות של עולם נוסח "משחקי הכס", שמתרחשות בעולם דיסטופי (חלקו "מקס הזועם" וחלקו "בלייד ראנר"), שפועלים בו כוחות על טבעיים נוסח "אלים אמריקאים" והכל מתובל בקורט נדיב של מערבון.

מבולבלים? רגע, רק התחלנו. הבלבול רק יגבר כשתגלו שהגיבור של הסדרה הוא לא אחר מאשר "מוות" – כן ה-מוות. ההוא שמגיע לסיים את החיים של בני האנוש, אותה הדמות מהמיתוס הנוצרי של "ארבעת פרשי האופקליפסה". אה… וגם הם כאן. בדמות של ילדים רצחניים בני 10.

East of West - The Promise v1-007
כמו כל מספר סיפורים אינטליגנטי, היקמן לא מאכיל את הקורא בכפית, אלא חושף חלקים מהעולם המורכב שיצר בצורה מדודה לאורך החוברות. מדובר במציאות מקבילה של ארה"ב כאשר בשנת 1908 מטאור פוגע בדיוק במרכזה ומביא לחורבן נוראי (אני מניח שבכך היקמן מרמז על התייחסות ל"אירוע טונגוסקה" שהתרחש במציאות באזור נידח בסיביר בדיוק באותה שנה ונשאר מסתורי עד היום).

מעבר לכך, לא רק שמלחמת האזרחים האמריקנית לא הסתיימה בעולם הזה, אלא שעתה היבשת מכילה עוד סיעות מעבר למדינות האיחוד והקונפדרציה – ישנה ממלכה אפריקאית השולטת מניו אורלינס, בחוף המערבי קיימת הרפובליקה הסינית העממית של אמריקה, יש בדלנים עצמאיים בטקסס ובנוסף "האומה הנצחית" – מדינה אינדיאנית סופר מתקדמת ומבודדת.

East of West - The Promise v1-033

אחרי לא מעט עימותים עקובים מדם, שביתת נשק לא מאוד יציבה מתקיימת בין כל הצדדים, כאשר אחרי פגיעת המטאור נוצרה "נבואה" החוזה את אחרית הימים. על קיומה של ה"נבואה" מופקדים כמובן ארבעת פרשי האפוקליפסה- מוות, מלחמה, כיבוש ורעב – שחוזרים להסתובב בעולם לאחר כמעט אלפיים שנות תרדמת. אולם, תוך כדי שהם צוברים כוח בעולם המסוכסך, "מוות", מנהיג פרשי האפוקליפסה, מתאהב בבת של מנהיג האומה הסינית, נולד להם צאצא בן כלאיים ובעימות בלתי נמנע "מוות" הורג את שאר הפרשים, מאחר שהוא בטוח כי הם רצחו את אשתו ובנו.

רגע…אתם עוד פה? לא נבהלתם? מצוין. סימן ש-East of West  הוא הקומיקס עבורכם. הסיפור מתחיל בשנת 2064, כעשור לאחר המאורעות הנ"ל, כאשר שלושת הפרשים האחרים נולדים מחדש. עתה, אחרי שהם התעוררו, בגופות צעירות מדי, פרשי האפוקליפסה שואפים לנקום ב"מוות" שעיכב את התכניות שלהם, אבל גם כמובן להחיש את בוא קץ הימים. לשם כך קיימים השליחים "הנבחרים" שלהם – האנשים בעלי הכוח בכל מדינה שמאמינים ב"נבואה". מעבר לכך, מתברר כי בנו של "מוות" חי וקיים, לאחר שהושאר בידי הפרשים במתקן מבודד בתוך מכונת מציאות מדומה מאחר והוא "החיה" שבאמצעותה תגיע האפוקליפסה.

East of West - The Promise v1-130

אבל, כל החלק העל טבעי המטורלל הזה, שמשולב בלא מעט הומור שחור, הוא לא החלק המעניין באמת ב-East of West. כפי שציינתי, היקמן יצר כאן עולם מורכב וכל אחת מהמדינות השונות הפיקטיביות מקבלת היסטוריה עשירה משלה ואפיונים מיוחדים – "האיחוד" הוא דמוקרטיה שברירית הנתונה בכאוס עקב חלוקת משאבים בלתי הוגנת שנוצרו בין המעמדות, "הקונפדרציה" היא מדינה נשיאותית המבוססת על מסחר אך גם רוויה בתככים פוליטיים, "הרפובליקה הטקסנית" הוקמה על בסיס ערכים קיצוניים של צדק חופש הפרט אך נאכלת בידי שחיתות מבפנים, "הממלכה של ניו אורלינס" היא הקצנה של מונרכיה אפריקאית בה היורשים הרבים מתמודדים על הכס ואילו "הרפובליקה העממית של אמריקה" היא שילוב בין פולחן האישיות של מאו לפאודליזם של השושלות הסיניות.

"האומה הנצחית" היא סוג של מסתורין היוצאת מנקודת הנחה כי השבטים האינדיאניים נחשפו לטכנולוגיה מסתורית שהקפיצה אותם שנים מעבר למתחרים שלהם ועתה המידע הוא המשאב שהם שומרים עליו מכל משמר. בנוסף, במקום בו פגע המטאור ונחתמה "שביתת הנשק", ניצב עתה מקדש בו נמצא כוהן בודד ומטורף בשם עזרא אוריון שגודל בידי "מלחמה" להיות הנביא של אחרית הימים. כפי שציינתי, חזרתם של "הפרשים" משבשת את האיזון שהיה קיים בין הצדדים ועתה גורמים שונים מנסים לצבור כוח לקראת העימות המתקרב והאינטריגות הפוליטיות הופכות קטלניות יותר ויותר.

East of West - The Promise v1-061

היקמן הופך הכל למעניין הרבה יותר- הדמויות הן מורכבות למדי ולא "שטוחות", כאשר המשותף לרובן הוא הכמיהה לכוח והן לא יבחלו בשום אמצעי כדי לממש אותו. אין פה ממש דמויות "רעות" או טובות" במובן הצר של המילה, על אחת כמה וכמה כאשר ה"גיבור" העומד במרכז העלילה הוא… מוות.

אילו עוד דברים מזורים תוכלו לפגוש במהלך הסיפור? טוב. אז יש כאן עין שהולכת ומתפקדת בעצמה, סוס רובוטי שהוא גם תותח, ילד שרואה את העולם דרך קסדת VR וחבר "בלון", יצור שמורכב בעיקר משיניים וזרועות נחש ועוד ועוד. לא אגלה יותר ממה שצריך על העלילה אך הקשת הראשונה ("שנה 1") מתפקדת בתור אקספוזיציה ארוכה שמציבה את כל ה"שחקנים" על לוח השחמט של East of West לקראת העימות הבלתי נמנע.

East of West - The Promise v1-037

בקשת השנייה התככים רק הולכים ומסתבכים ובמקביל האקשן צובר תנופה. אני חושב שקטונתי מלנסות לפענח את כל הסימבוליקה שהיקמן שופך בנדיבות לעלילה, אבל אם אני צריך לפענח מוטיב מרכזי אחד, הייתי מסתכן וטוען כי היקמן מעביר מסר אודות הצורך להתנער מגורל שנקבע מראש והצורך להתנער מדוגמות מקובעות.

באשר לאמנות של  ניק דראגוטה, לא ממש נחשפתי אליה קודם לכן, אבל האיש כשרוני מאוד-  כאשר מדפדפים ב East of West מגלים מצד אחד פאנלים חסרי תנועה המכילים נופים מדהימים שהם על גבול הסוראליזם המסויט, אשר עוזרים למקם את הקורא באותו עולם דמיוני, ומצד שני יש לו היכולת ליצור סיקוונסים דינמיים מעולים אשר מעבירים את כל הכוח שבסצינות האקשן, שהזכיר לי כמה אני אוהב דברים דומים (אם כי הרבה יותר קיצוניים) שעושה פרנק קוויטלי. מעבר לכך, דראגוטה מצליח לייחד כל אחד מהאומות בעיצובים שונים ומשונים, שמאזכרים אולי עבודות של מוביוס (ז'אן ז'ירו) הגדול.East of West - The Promise v1-088
כפי שכבר הבנתם, East of West היא ההתמכרות החדשה שלי ומחוברת לחוברת רמת העניין שלי רק מתגברת כדי לראות לאן היקמן ייקח את הסיפור. תענוג אמיתי למי שמחפש קומיקס ייחודי ולא שגרתי בעליל. זהו סגנון סיפורי שונה לחלוטין מעולם גיבורי העל ששולט ברוב התוצרים של חברות כמו DC ו"מארוול", ובהחלט ממשיך את המסורת המכובדת של image – החברה שיצרה לעצמה בשנים האחרונות שם כמקום בו אמנים מקבלים מקום להתפרע וליצור דברים מורכבים יותר כמו "Saga", "The Walking Dead" או "Sex Criminals".

לאחרונה פורסם כי "אמזון" רכשו את הזכויות להפקת סדרת טלוויזיה על פי East of West (וגם Transhuman), כאשר רוברט קירקמן יפיק. הרכישה הזו מסמנת גם היא את העובדה כי "אמזון" לא מפחדים מאפוסים ענקיים, מאחר וכבר בתהליכי הפקה נמצאת סדרת ע"פ "שר הטבעות".

ציון: 5
ratings-5

2 תגובות על ״ביקורת קומיקס East of West – השנתיים הראשונות   ״

  1. הסדרה מתחילה מדהים. מסקרנת, מטורפת, אומנות עוצרת נשימה והרבה בילד-אפ שמפתח ציפיות לגבי העומד לבוא.

    7 אוגדנים לתוך הסדרה ואני מרגיש שהיא לא מצליחה לצאת משלב הבניה והאקספוזיציה, הדמויות שהיקמן בונה ומפתח כבר שנים עדיין מדברות במשפטי מחץ מפוצצים, כביכול מלאי משמעות אבל ריקים מתוכן. יש כאן "קאסט" מדהים של דמויות מגוונות ומעניינות בעלות עיצובים מטריפים ומדויקים שאני מת לצלול עמוק יותר לתוך הסיפור שלהן, ככה אני מרגיש מאז האוגדן הראשון וזה המצב לגבי רוב הדמויות אחרי האוגדן השביעי.

    היקמן כותב טוב, אבל הוא סובל פה מהתפלספות וקשקשת יתר. זה היה סבבה בהתחלה כשהעמימות בישרה על העומק שאנחנו הולכים לצלול אליו, אבל אחרי שבעה אוגדנים של אותה רמת עמימות ומעט "תכלס" אני מתלבט אם בכלל לרכוש את האוגדן הבא. זה מבאס כי האומנות של דרגוטה מדהימה ויצירתית לאללה(אני מת על העיצוב של האומה האינסופית) ועוד יש לי "חסד נעורים" כלשהו כלפי הסדרה, שבקשתות הסיפור הראשונות שלה היתה מצוינת.

    ואני אסיים בהמלצה חמה מאוד לקומיקס Prophet, גם הוא של Image וגם הוא מספר סיפור פנטזיה/מד"ב עם אלמנטים פילוסופיים המפוצץ בדמיון ויצירתיות, מדובר באחד מהקומיקסים הכי ייחודיים שיצא לי לקרוא ומהאוהבים עלי ביותר באופן אישי.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s