דיסקליימר: בביקורת יתכן ויופיעו תיאורים לתכנים שאינם הולמים. אני אמנם לא יכול למנוע מכם לקרוא את זה, אבל אני כן יכול להזהיר. וכמובן, ספויילרים!

את הפרק השישי בסדרה, אותו החלטתי לתרגם בתור ״ריק ורגיעה״ (ומכיוון שנטפליקס מעלים את הפרקים באיחור של שבוע וחצי בארץ אני לא יודע מה באמת יהיה התרגום שלו, אבל אם זה יהיה זה, נטפליקס, אני יודע שאתם קוראים את הביקורות שלי, אז hit me up או משהו!).

אנחנו מתחילים בסצנה שאותה ראינו כבר לפני כחצי שנה, כאשר רוילנד והרמון שיחררו אותה לקהל הרחב על מנת לקדם את יציאת העונה. בסצנה אנחנו יכולים לראות את ריק חוטף את מורטי להרפתקה, רגע לפני שהוא מתחיל עם ג׳סיקה, בטענה שזה ייקח רק עשרים דקות. פאסט פורוורד שישה ימים לאחר מכן, וריק ומורטי מסובכים עד מעל הראש במשהו שאנחנו לא יודעים מה הוא – מלבד זה שהוא כולל את איזוטופ 322 היוקרתי והחזק, אותו ראינו בפרק השני של העונה וחללית שהיציאה ממנה נראית קצת כמו איבר מין נשי (כמיטב המסורת שבה רו״ה – רוילנד והרמון, אוהבים להחביא לא מעט ציורים פאלים בסדרה).

בסוף ההרפתקה, אחרי שהם בוכים וצווחים, מחליטים ריק ומורטי שהגיע הזמן לנוח קצת. בספא הגלקטי בו הם מחליטים להירגע, הם מקבלים הצעה להוצאת רעלים מהגוף – ובגלל שזה ספא חייזרי, הוצאת הרעלים מוציאה מריק ומורטי את כל מה שהם חושבים שרעיל בהם. כך נותרנו עם ריק ומורטי שהם חסרי רעלים מצד אחד, ומצד שני עם ריק ומורטי הרעילים, בתוך יקום-מיכל שמחזיק אותם בו.

הקונספט של הפרק הזה הוא גאוני. הפרק היה מלא בכל-כך הרבה אינפורמציה על הדמויות של ריק ושל מורטי, כי כאשר הם הופרדו מחלקיהם הרעילים, הם הפכו להיות סוג-של ״טהורים״. פתאום מורטי חסר דאגות וריק הוא סבא מנומס, שבמקרה גם מדען גאון שלוקח את הנכד שלו להרפתקאות בין מימדיות. לעומת זאת, ריק ומורטי הרעילים הם הגרסאות הכי מוקצנות של הדמויות: ריק הוא השמוק האולטימטיבי ומורטי הוא פשוט גוש רפש רופס בלי עמוד שדרה, שמשום מה טוב בכדורת (תסתכלו בפרק, זה נכון!).

בניגוד לריק ה״בריא״, ריק הרעיל הוא בעל דאגה יתרה למורטי. מסתבר שריק חושב שהאכפתיות שלו כלפי מורטי רעילה לו, ובגלל זה הוא נפטר ממנה. כמה שריק ה״בריא״ נראה כמו הגרסה האולטימטיבית של ריק (ואפילו הצבעים בהם ריק מוצג שונים מבדרך כלל), הוא בעצם אדם שחסר לו משהו. חסר לו חלק מעצמו והוא מרגיש את זה, אז הוא מנסה להחזיר לעצמו את החלק הזה, על אף שזה יחזיר אותו להיות ״לא בריא״ – אבל נורמלי.

זו בעצם הגדולה של הפרק: הביקורת החברתית שאומרת כי למרות שיש חלקים באישיות שלנו שהיינו רוצים להיפטר מהם, אין לנו למה. גם החלקים הרעילים שבנו הם חלק מאתנו, ובלעדיהם לא נהיה שלמים. אפילו ג׳סיקה העדיפה את מורטי הרגיל ולא את מורטי ה״בריא״, שהיה חסר דאגות, פלרטטן לא קטן, וחופר גדול.

מאוד אהבתי את הפרק והמשמעויות שעמדו מאחוריו. בכל פעם שמישהו שואל אותי ״מה בכלל מיוחד בסדרה הזאת?״, בעיניי זו בדיוק התשובה: היא הרבה יותר עמוקה ממה שנראה על פני השטח, ורב הנסתר על הגלוי. אני בטוח שישנם עוד המון רבדים לסדרה שאפילו אני לא מצליח לקלוט או לפענח.

ועכשיו ריק ומורטי עוזבים אותנו לשבועיים, כדי לחזור לשנת הלימודים כמו בני אדם (אלא אם אתם סטודנטים כמוני שמחכים לאוקטובר) ומשאירים אותנו עם תהיות על החיים, על הרעל שבתוכנו, עם רפרנסים מיניים נסתרים ושיר אחד של ג׳סטין רוילנד שמדבר על כפכפים, או על מישהו בשם טרי, אני לא בדיוק בטוח. את השיר המלא שהתנגן בחללית של ריק וגם בסוף הפרק אפשר לשמוע ממש כאן:

נ.ב. נראה שבערוץ Adult Swim החליטו לצחוק על סוף העונה של “משחקי הכס”, שעונתה השביעית נגמרה שעות בודדות לפני שידור הפרק. לטענתם, ולטענת המון מעריצים נוספים, יוצרי הסדרה הפסיקו להיות מקוריים ופשוט נתנו לצופים את מה שהם רוצים – אז לאחר שידור הפרק של ריק ומורטי בארצות הברית, הוקרנה שקופית הספד לכתיבה של משחקי הכס. נתגעגע.