ביקורת, "על טבעי", עונה 11 פרק 20- אל תקרא לי שורלי

בפחות מ 15 שניות של "תקציר הפרקים הקודמים" אפשר לצפות לפרק חווייתי במיוחד. אנחנו מקבלים את צ'אק, אמארה, מטאטרון ואלוהים! כל כך הרבה שאלות עלו למוחי בזמן כל כך קצר. האם סוף סוף נראה את אלוהים? מה קרה עם מטאטרון? וכמובן, האם תאושש לנו התיאוריה מעונה 5 שצ'אק הוא אלוהים?

המשך הביקורת כולל ספוילרים לפרק

הפרק נפתח עם מטאטרון, שאותו לא ראינו כבר יותר מידי פרקים. אפילו לא הצלחתי להיזכר מה הוא עשה בפעם האחרונה שצפינו בו, אבל כנראה שזה לא משנה יותר מידי. הפרק לא מבזבז דקה וזורק אותנו למרכזה של לסערת רגשות, אחרי 11 עונות אלוהים חושף את עצמו וקוראים לו צ'אק. פתיחה מעולה, שמחברת כל צופה לפרק במאה אחוז.

אז הנה הוא, אלוהים. אני חושב שהבחירה שלהציג את צ'אק בתור אלוהים הייתה נכונה מאוד. אם היו מוסיפים שחקן חדש לקראת סוף העונה לא היה אכפת לנו, זאת הייתה דמות גנרית שקוראת לעצמה אלוהים. אנחנו מכירים את הדמות, עברנו איתה לא מעט פרקים ואירועים ויש לנו חיבור רגשי איתה. אישית, אני מרומם מהגילוי הזה, רוב בנדיקט (צ'אק) תמיד הוסיף קצת טעם לסדרה, הוא היה הדמות שלא רצתה מעולם להיות חלק מהעל טבעי ורצה לכתוב את הספרים שלו.

spns11ep20

אז למה אלוהים החליט לחשוף את עצמו עכשיו? הוא כתב את הביוגרפיה שלו ורוצה לקבל עליה ביקורת ומי יותר טוב מלתת ביקורת מאשר הסופר של אלוהים וגן עדן? אז איזה אלוהים הוא צ'אק? כמו שאנחנו רואים, הוא מציג את עצמו כבחור רגיל, מצחיק ודי פשוט, לא אל נקמן ושיפוטי כמו שההיסטוריה מתארת. האינטראקציה בינו לבין מטאטרון מעולה, מצחיקה וגם מרגשת. מסתבר שלמרות כל הרקורד בתנ"ך אלוהים הוא סופר די גרוע ומטאטרון לא מפסיק לבקר אותו. אבל יש עוד בביקורת הזאת, היא לא מופנת כלפי סיפור החיים של אלוהים, אלא לאלוהים עצמו, איפה היית? לאן נעלמת? למה בראת אותנו? למה אתה לא מתערב במה שקורה עכשיו? מה שבני האדם שואלים מרגע הקיום שלהם.

חלק מהטענות נענות ברצינות וחלק בהומור, אבל הטון השתנה ברגע שמגיעים לדבר על אמארה ולוציפר. מטאטרון מכנה את לוציפר "נבל" ואלוהים עוצר הכל כדי לתקן אותו ולומר שלוציפר מעולם לא היה נבל. זה היה רגע מעולה, כי בסופו של דבר מדובר ביחסים של אבא ובן, אבא שאוהב את הבן שלו שסרר מדרך הישר. אלוהים ממשיך בשלו, נמאס לו להתערב, העולם היה ממשיך להסתובב עם דין ממשיך היה להיות שד אבל לא, סאם היה חייב "לתקן" את זה וכתוצאה מכך אמארה השתחררה. הוא החזיר לחיים את קסטיאל יותר מפעם אחת ואיך זה הסתדר? אולי אנחנו מתרגשים שהעולם עומד להיחרב אבל מבחינת אלוהים, זה פשוט "שידור חוזר".

SN1120A_0158b

אי אפשר היה להציג את אלוהים ולא להראות את הצד הכועס שלו והפרק תפר את זה גם. ברגע הקטן שמטאטרון קורא לאלוהים פחדן על רקע סירובו להתערב, אנחנו רואים את אלוהים האמיתי. בשנייה אחת, בנדיקט עבר מצ'אק החייכני אל כל חרון אפו שמתואר באכזריות לאורך כל התנ"ך.

כמעט שכחנו מסאם ודין עם כל התגליות המרתקות, הם בשלהם מחפשים כל רמז לאמארה. אמארה מחליטה מצידה שמספיק עם המשחקים ושולחת את הערפל שלה (שתצפה לתביעת זכויות יוצרים מסטיבן קינג) כדי לשלוח מסר לסאם ודין. שהכל נראה כמעט אבוד, בשילוב שיר בביצועו של צ'אק יחד עם מעברי שוטים מעולים למה שקורה עם סאם ודין, צ'אק מחליט להתערב. מבלי מאמץ, צ'אק מתקן את כל מעשיה של אמארה, חושף את עצמו מול סאם ודין במשפט "אנחנו צריכים לדבר". ככה בונים קליפהאנגר. לא צריך סיום מזעזע, או גילוי מטורף שהצופים לא ראו מגיע, צריך כיוון עלילתי שיגרום לכולם לראות את הפרק בשבוע הבא, והם הצליחו!

ציון: 5
ratings-tv-5

מחשבה אחת על “ביקורת, "על טבעי", עונה 11 פרק 20- אל תקרא לי שורלי”

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s