ביקורת, Batman: Bad Blood – דם, מסתבר, סמיך ממים

סרט אנימציה של גיבורי העל של DC הוא תמיד דבר מבורך. מאז ומתמיד הרגשתי שלסרטי האנימציה פוטנציאל גדול יותר מלסרטי לייב אקשן בכל מה שקשור להעברת הרוח של דמויות קומיקס כפי שהן מופיעות בקומיקס ממש. בלי הצורך לשפץ חליפות, בלי הצורך לשכתב סיפורי מקור, ובלי התחביב הגדול ביותר של האולפנים- להנגיש את הדמות לציבור הכללי ובכך (לפעמים) לאבד חלקים מסויימים ממנה.

בפועל זה לא בדיוק כך, אך בסרטי אנימציה, אולי בגלל קהל היעד, ברוב המקרים ההפקה הרבה יותר קרובה למקור הקומיקסאי. וזה נפלא, כי בזכות זה DC יצרו לנו בשנים האחרונות סרטי אנימציה נפלאים , שיצאו ישירות ל-DVD, כמו
Batman: The Dark Knight Returns על שני חלקיו, Justice League: Gods and Monsters, ו- Justice League: The Flashpoint Paradox שיש לי חיבה גדולה כלפיו, וששינה את ליין הסרטים של DC בשנתיים האחרונות בכך שיצר שתי סדרות סרטים היוצרות המשכיות חדשה- סדרה אחת של ליגת הצדק, והשנייה של באטמן. הסרט אותו נסקור הוא השלישי בסדרת הסרטים של באטמן , Batman: Bad Blood.

המשך הקריאה כולל ספויילרים קלים לסרט:

הסדרה, שהחלה בסרט Son of Batman והמשיכה עם Batman VS Robin המצוין, הביאה לנו לאחרונה חלק שלישי- Batman: Bad Blood. בשני הסרטים הראשונים חזינו בפגישה הראשונה של ברוס וויין ובנו- דמיאן וויין, אשר גדל עם אמו (טליה אל-גול, הבת של…) בחברת ליגת המתנקשים, ועל הדרך ששניהם עושים בשביל לדעת לקבל ולכבד אחד את השני למרות השוני הגדול המפריד ביניהם, אך גם הדמיון הרב שלעיתים מהווה קושי גדול אף יותר כששניהם אמורים להיות הצוות הדינאמי האולטימטיבי- באטמן ורובין.

כדמויות משניות בשני הסרטים המדוברים היו אלפרד המשרת הנאמן, וחביב הקהל- דיק גרייסון, הלא הוא נייטווינג, שסיפקו לנו (בין היתר) רגעים של הנאה בתוך סבך הרגשות.

batman bad blood 04

הסרט השלישי בסדרה מכניס אותנו למצב חדש- באטמן נעלם, ונראה שדמות חדשה במשחק קשורה להיעלמותו- באטוומן, או בשמה האמיתי- קת'י קיין. בכדי להשיג את המידע מבאטוומן ולהבין מה בדיוק מתחש פה, דיק גרייסון נוטל על עצמו את המסכה של באטמן ויחד עם רובין הם מנסים לטפל במצב הנתון, תוך יצירת חברויות חדשות והבאת חברים נוספים לקבוצת הגיבורים בסדרה.

לאחר סצנת פתיחה המניחה בסיס לסיפור ומציגה לנו לראשונה את דמותה של באטוומן, אנו נכנסים למצב שבו ברוס וויין נעלם. ההתמקדות של הסרט עוברת בין הדמויות השונות: דיק ודמיאן, המנסים לגשש ולמצוא מידע הקשור לברוס; קיית'י, שמתמודדת עם היעלמותו של באטמן וההשפעות של המצב עליה; ולוק פוקס (בנו של לוציוס פוקס), שמוצא את עצמו במרכז העניינים בגלל הקשר בין לוציוס ובאטמן, ותוך כדי כך גם מאמץ את הזהות של "באטווינג" ומשיב מלחמה.

batman bad blood 05

כמובן שאין סרט גיבורי-על ללא נבלי-על, ואכן אנו פוגשים כבר על ההתחלה את קבוצת הנבלים בהנהגתו של "הכופר" (Heretic), המכילה דמויות מוכרות יותר ופחות מרוסטר הנבלים דרג ג' ומטה של DC, אך מאחורי הקבוצה הזו עומד סיפור שמקושר לסרטים הקודמים בסדרה.

כקודמיו, גם הסרט הזה שאב רעיונות מרכזיים מסיפורי קומיקס מפורסמים מהשנים האחרונות וניסה לרקום אותם יחד לסיפור עצמאי. קוראי קומיקס ותיקים יזהו מצבים מוכרים שמתמזגים יחד למשהו שונה מהמקור. הכתיבה של הסיפור לוקה מעט בחסר. הסרט מנסה להתעמק ולהביא את עצמו למצב שנראה מאוד מעניין ומתוחכם בהתחלה, אך לקראת אמצעו הוא הולך למקום שונה וקצת פחות מפתיע. שימוש בלא מעט קלישאות "קולנועיות" רק הורידה את הסיפור מרמת המורכבות שלכאורה נראתה, מה שמשאיר את הצופה בתחושה כללית של החמצה בעניין הזה. תוסיפו לכל אלו את העובדה שהסיפור הוא די צפוי ונראה שגם הקצב של הסרט הוא מאוד מהיר ושאין התעכבות במקומות שהיו יכולים לשפר מעט את המצב.

batman bad blood 01

בסופו של דבר, נראה ש- DC פשוט ניסו לתת לעצמם סיבה להרחיב את משפחת-העטלף, ובחרו לעשות זאת באופן הכי קצר שקיים, מה שהשיג את התוצאה אך פספס דברים אחרים על הדרך.

אולי הדבר שהכי נהניתי ממנו בסרט, היו הדמויות המככבות בו. למרות שגם כאן יכלו לפתח את העניין קצת יותר, השימוש בדיק גרייסון כבאטמן ושיתוף הפעולה שלו עם דמיאן כרובין רק העצים את מערכת היחסים התחרותית והמשעשעת של השניים. אלפרד, לשמחתי, זוכה גם הוא לזמן מסך, ואפילו קצת יותר. פיתוח הדמות של קיית'י קיין גם הוא היה נהדר, ההתייחסות לעבר הטראומתי שלה, למערכות היחסים שלה, וגם לדמות של אביה, גרמה לי להתחבר לדמות שלה מאוד בקלות ובמהירות וגם ביססה בצורה ברורה את המקום שלה בסרט. יחד עם השילוב שלה בסיפור הכללי, קיבלנו כאן את הדמות הכי מעניינת מבין כל השאר.

batman bad blood 02

לצערי, למרות נוכחות לא מעטה בסרט, לוק פוקס קיבל מעט מאוד יחס ופיתוח. הכתיבה אמנם קצת נפלה בפיתוח הסיפור, אך הדמויות והאינטראקציה ביניהם קיבלו פה את אור הזרקורים והפכו להיות האספקט הכי מעניין בסרט. גם דמויות הנבלים קיבלו יחס וחלקם אף קיבלו פיתוח דמות מעניין, אך לא אוכל להרחיב בנושא יותר מזה בלי לחשוף חלקים שעדיף להשאיר כהפתעה.

את סגנון האנימציה הנוכחי של DC פגשנו לראשונה בסרט Flashpoint Paradox, בו DC השתמשה בעיצוב דמויות חדש, ובאנימציה מעט שונה ממה שראינו בסרטים שלפניו. כסרט "באטמן", Bad Blood מכיל לא מעט סצנות לחימה שהאנימציה שלהן בהחלט מספקת את הסחורה. מצאתי את עצמי נהנה ממשחקי אור וצל, כוראוגרפיית לחימה מרשימה למדי, תנועתיות מאוד זורמת, ולא מעט דמויות שלכל אחת אופי לחימה שונה ומגוון שמצליח לתת לכל קרב אופי שונה ומעניין.

batman bad blood 03

לעומת האנימציה, עיצוב הדמויות הוא משהו שעדיין קצת מפריע לי. חלק מהדמויות מקבלות כתפיים רחבות מאוד, ולעתים אף ראש מאוד רחב, ולמרות שנראה שהמטרה היא להדגיש מסת שרירים וגוף מפותח התוצאה עדיין קצת מוגזמת לטעמי. מעבר לזה, הוויזואליות של הסרט מתווספת גם היא לאחד היתרונות הבולטים שלו.

לסיכום, Batman: Bad Blood הוא סרט אנימציה חביב שלא מצליח להיות מתוחכם, אך בהחלט מצליח להיות מהנה. אם אתם מחפשים סרט באטמן בלשי וחכם- קיימים טובים ממנו, אבל אם אתם כאן בגלל הדמויות- הצפייה מומלצת. רצוי עם פופקורן שיספיק לשעה ורבע של צפייה, ולהרחיק ילדים מגיל 12 ומטה מהמסך.

מחשבה אחת על “ביקורת, Batman: Bad Blood – דם, מסתבר, סמיך ממים”

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s