ביקורת "משחקי הכס" עונה 5 פרק 10: רחמי אם (סיום עונה)

הביקורת השבועית של "משחקי הכס" מוגשת בחסות המזל הרע של בני סטארק.

זהירות, מוצר זה עלול להכיל ספוילרים!

לאחר שהעונה הרקיעה שחקים בסוף הפרק הקודם, חוזרים לקרקע בה כל הדמויות כולן יצטרכו לשלם על מעשיהן לאורכה ולמצוא את נתיביהן החדשים לקראת העונה הבאה.

נטיפי קרח ושלוליות מים מצטברים במחנה השטח של סטאניס, והנה מליסנדרה שמחה ומאושרת שאל האור ראה את בחירותיהם והקרבתם. בהתרגשות, הליידי רצה לספר את החדשות הטובות לסטאניס, שנותן לה כתף קרה ובמהרה מתגלה כי קרני השמש הממיסות לא באמת יעזרו לרודף הכס והשלטון. מחצית מחייליו וכל רוכבי הסוסים של סטאניס נטשו אותו לאחר הבחירה לשרוף את בתו שירין, ואף אשתו תלתה את עצמה, ברגע האימהי היחיד בכל תקופת היכרותנו עמה. מליסנדרה לא מבזבזת זמן ובורחת מהמחנה גם היא. משאין לו מה להפסיד, יוצא סטאניס לכבוש את ווינטרפל.

"מעולם לא שמעת את הביטוי 'תמיד תהמר על שחור', אה?"
"מעולם לא שמעת את הביטוי 'תמיד תהמר על שחור', אה?"

בטירת שחור ג'ון שלג חש כישלון ואת מעמדו כאדם השנוא ביותר בקרב שומרי הלילה שתחת פיקודו, מי שבגד בכל מה שהם מאמינים בו והביא את הפראים למפתנם. רק סאם נותר ידיד אמת שלו, אך הוא מבקש לעזוב את החומה יחד עם גילי ותינוקה במטרה להגיע לספרייה הגדולה באולדטאון ולהפוך למלומד. שלג לא מתלהב מהרעיון, אך מבין כי אין לו ברירה אלא לאשר זאת לחברו הטוב, שלא יועיל לו בכוח החרב ורק יסכן את אהובתו אם יישארו. סאם וגילי יוצאים לדרכם ועליהם נשמע שוב כנראה רק בעונה הבאה.

בווינטרפל הרוחות גועשות. חיילי בית בולטון מתכוננים לצאת לקרב מול כוחותיו של סטאניס, וסאנסה פועלת סוף סוף ומנצלת את ההמולה כדי לברוח מחדרה. עטוית ברדס היא חוצה את שטח המצודה בתקווה שאיש לא יבחין בה. במקביל, מחוץ לווינטרפל, מבחין פודריק בצבאו של סטאניס מתקרב ומיד מעדכן את בריאן. זו בוהה במתח אל חלון המגדל השבור בווינטרפל, בתקווה כי סאסנה תדליק את הנר ותסמן לה להגיע. אך אל דאגה: דווקא ברגע בו סאנסה מדליקה את הנר בריאן כבר לא מביטה וצועדת בזעם אל שדה הקרב. טריק הפספוס הזה לא מאוס ומיותר כבר?

"נשאר לך טלקינזיס מהסט של אקס-מן?"
"נשאר לך טלקינזיס מהסט של אקס-מן?"

סאנסה נותרת במגדל, ממתינה לישועה ובו-מנית בוהה מבוהלת מהחלון בבני בולטון עולים כנגד צבאו של סטאניס. הקרב לא מוצג על המסך, אלא השאריות בלבד. גופות רבות הצטברו בין חורשות העצים, סטאניס מדדה אך בקושי, פצוע וחבול. בכוחותיו האחרונים מצליח להרוג שני חיילים נוספים אך הקרב הקצר מכניע אותו והוא קורס מרגליו. אז נעמדת מולו בריאן, אשר שירתה בעבר את רנלי אחיו, ומקיימת משפט שדה מהיר לסטאניס הפצוע. זה מודה כי הצל בדמות פניו, שרצח את רנלי בעונה השנייה, נשלח על-ידו ובריאן מוציאה אותו להורג, אף שזה לא נראה על המסך, באופן מוזר לסדרה שלא נמנעת ממחזות גרפיים. מי ששורף את ביתו לא יכול לצאת נשכר; ביי ביי, סטאניס וכפי הנראה זהו סופו של בית באראתיאון.

רמזי בולטון נותר בחיים וחוזר לווינטרפל, בעוד סאנסה ממהרת לחזור לחדרה. על החומות פוגשת בת סטארק במירנדה, מאהבתו של רמזי, ובסרחן המפוחד. מירנדה מכוונת חץ וקשת על סאנסה חסרת האונים ומאיימת להתחיל בהתעללות הפיזית המצופה לה מרמזי. ברגע מרגש ומשמח, הסרחן הופך בחזרה לת'יאון גרייג'ורי, תופס בבחורה החצופה ומשליך אל מעבר לחומה, והיא מתרסקת למוות. ת'יאון מזכיר לנו ברגע מרגש מי הוא היה ומי הוא יכול להיות, וסאנסה מביטה בו בהקלה, נושמת לרווחה כי יש לה חבר אמת. השניים ממהרים לטפס על מעקה החומה, מביטים זה בזו, אוחזים ידיים ומחליטים לקפוץ אל השלג בניסיון בריחה אמיץ ומלא סימני שאלה. את התשובות נקווה לקבל במהרה בעונה הבאה.

The time of the assassin
The time of the assassin

כמסורת הסדרה – מבת סטארק אחת עוברים לאחרת. אריה הצעירה מתגנבת בתחפושת אל בית הזונות בו נמצא מי שהרג את סיריו פורל, מאמנה האישי בעונה הראשונה, מרין טרנט, הראשון ברשימת החיסול שלה. כאשר מרין מצליף בה כשאר הבנות שנשלחו לספק את צרכיו הפדופיליים, אריה לא מוציאה הגה מפיה ומרין מתלהב ומחליט כי עליו לחנך אותה. פניה של אריה אינם פניה, אלא מסיכה שלקחה ממקדשו של האל מרובה הפנים. אריה חושפת את פרצופה האמיתי, וברגע אחד הופכת למתנקשת מיומנת ומסוכנת; היא קופצת על טרנט ונועצת פגיון בעינו. מיד לאחר מכן בעינו השנייה ומוסיפה כמה וכמה דקירות בפלג גופו העליון. לבסוף היא מזדהה כאריה סטארק, גורמת להשתנקותו ומיד משספת את גרונו בשוט שמזכיר את רצח אימה קייטלין.

אריה מחזירה את הפנים הגנובות למקדש האל ושם פוגשת בג'אקן והנערה שמלווה אותו. ג'אקן מאשים את אריה בהריגת אדם שלא היה שלה להרוג, אלא של האל מרובה הפנים, ובבגידה במטרה לשמה נשלחה. כעונש נראה כי ג'אקן מתכוון להכריח את אריה לשתות רעל, אך מי ששותה את הרעל זה הוא עצמו. שבורת לב, אריה זועקת בכאב על מותה מי שחשבה לחברה, רק כדי להבין שמדובר בתעתוע; דמותה של הנערה הג'ינג'ית הופכת לג'אקן שנותר בחיים ואילו הגופה עליה מקוננת אריה משנה את פניה בכל פעם שהיא מנסה להסיר את המסכות. לבסוף נעצרת אריה כאשר מופיעות פניה שלה ואז קורה המוזר מכל – היא מאבדת את ראייתה באימה. כל מה שנותר לשאול הוא: מה חשבת לעצמך כשחזרת למקדש אחרי ההתנקשות, אריה? בחייך.

"אחרי שיצאנו מהחור ההוא, שום דבר לא יכול להיות גרוע יותר, נכון?"
"אחרי שיצאנו מהחור ההוא, שום דבר לא יכול להיות גרוע יותר, נכון?"

בדורן נפרדים מג'יימי, ברון, מירסלה וטריסטיין היוצאים אל מעלה מלך. בצעד משונה, מעניקה אלאריה מירסלה נשיקת פרידה עסיסית. בספינה אנו חוזים בקשר המתגבש בין ג'יימי ל"אחייניתו" הצעירה. הוא פותח במונולוג כנה על אהבה וחוסר הבחירה במי מתאהבים, ומזכיר לנו כמה הוא שונה מחלק מבני משפחתו הקרים. מירסלה נראית מרוצה ונרגשת מהשיחה, ואף חושפת בפני ג'יימי כי היא מבינה מה הוא מנסה לומר, מה שהיא תמיד ידעה והרגישה כילדה; הוא אביה והיא שמחה על כך מאוד. ג'יימי המופתע זוכה לחיבוק אוהב ומקבל מבתו, רק בכדי שמיד לאחר מכן דם ייזל מאפה והיא תתמוטט. נשיקתה של אלאריה אכן לא הייתה עם כוונות טובות – היא הרעילה את מירסלה ולאף אחד אין את הנסיוב שימנע את מותה. האם בכך מסתיים הסיפור של מירסלה הצעירה? יש לקוות שלא, ושג'יימי והיא עוד יזכו להיות אב ובת כמו שמגיע להם.

הרחק במירין, הפירמידה של דאינאריז לוקה בחסר. המלכה איננה, ומי שנותרו הם אנשי אמונה התוהים על מקומה. דאריו, ג'ורה וטיריון מנהלים שיחה על המלכה שריחפה על גבי דרוגון ומאז לא נראתה. אליהם מצטרפים מיסאנדיי ותולע אפור הפצוע שקם ממשכבו. דאריו מחליט כי יש לצאת לחפש את דאני ומגלה יכולת ניהול וחלוקת תפקידים: אליו יצטרף ג'ורה הלוחם ואילו על מירין יישארו לשלוט תולע אפור, מפקד הבלתי טמאים, מיסאנדיי, עליה דאני סומכת יותר מכל, וטיריון, היחיד שיודע כיצד לנהל עיר כה מורכבת ומפולגת. בסיום הרה-ארגון של המערך השלטוני, טיריון מופתע ע"י שותפו המקורי למסע, ואריז, שסוף סוף הצליח להגיע למירין (כמה זמן זה לקח?!) השניים מתבססים מחדש בתפקידיהם, וקובעים להשתלט על העניינים תודות למיומנויותיהם המשותפות ויכולות הביון של ואריז. טיריון שוב מוצא עצמו בתפקיד שלא רצה, אף שהוא עשוי להוות מקור לקו עלילה מעניין עבור הצופים.

"אז מי מאיתנו הוא צ'ארלי שין?"
"אז מי מאיתנו הוא צ'ארלי שין?"

משם עוברים לקרקע הררית, עליה נמצאים דרוגון הפצוע והמותש ודאינאריז חסרת האונים. היא מנסה בכל דרך לגרום לבנה לשאת אותה בחזרה למירין, מבלי לדעת היכן היא נמצאת כעת, אך הוא מסרב לשתף פעולה. דאני מבינה כי עליה למצוא לעצמה מזון לכל הפחות ולהבין להיכן לעזאזל דרוגון לקח אותה.

כאשר דאני משוטטת בשדה לרגלי ההר, היא מיד מוקפת בשבט דות'ראקי – לא ברור אם יש לו קשר לבעלה המנוח חאל דרוגו – שמאות חבריו הרכובים על סוסים מקיפים אותה במעגל ענק, עם כוונות לא ידועות. האם דרוגון לקח את דאני לשם במודע, למקומה הטבעי?

"ליום ההולדת הבא אני קונה לך GPS"
"ליום ההולדת הבא אני קונה לך GPS"

במעלה מלך סרסיי נכנעת ומבקשת רחמים מפני הדרור העליון. היא מתוודה בשקר כי שכבה מחוץ לנישואים עם בן-דודה לנסל, אך לא מודה בשום דבר הקשור לאהבתה אל ג'יימי ובכך שילדיה אינם צאצאיו הביולוגיים של המלך רוברט המנוח. הדרור העליון מחליט להעמידה למשפט בהתאם, ובינתיים מאשר למלכה לשוב אל משכנה במבצר האדום, אך לא לפני שיהיה עליה לבצע צעדת כפרה כל הדרך מקצה העיר על עברה האחר.

כשראשה מקוצץ וגופה עירום כביום היוולדה, צועדת סרסיי בליווי הדרורים אל הארמון. בדרך עליה לעבור בין המון העם המביט בה, מקלל אותה, גברים מתפשטים בפניה, היא סופגת שיירי אוכל ויריקות וכל השפלה אפשרית. מדממת מכפות רגליה, סרסיי מגיעה אל הארמון ונשברת בבכי שמותיר גם את שונאיה הגדולים ביותר בלב נכמר. אבל שם מצפה לה "ההר", לוחם הענק הנאמן לבית לאניסטר שהיה על ערש דווי לאחר פציעתו האנושה בקרב בו הרג את אוברין מארטל. כעת הוא משרת את המלכה כחלק ממשמר המלך, גוש שרירים שתקן שקם לתחייה תודות לעבודתו של מאסטר קיבורן. הלוחם אדיר הממדים נושא את סרסיי החבולה, וזו מבינה כי כעת יש מי שיבצע את נקמתה באלה שהשפילו אותה ובכל אויביה. האמנם?

"אני מוכנה להודות כמעט בכל כדי לחזור לכוס היין האהובה שלי"
"אני מוכנה להודות כמעט בכל כדי לחזור לכוס היין האהובה שלי"

סצנת הסיום שבה אל טירת שחור ואל ג'ון שלג אובד העצות. אל לשכתו פורץ נושא כליו אולי בהתלהבות ומספר כי דודו בנג'ן הנעדר מזה שנים נצפה בחיים מעבר לחומה ע"י אחד הפראים. ג'ון קופץ על רגליו בהתרגשות ורץ בעקבות אולי על מנת לקבל פרטים נוספים על הידיעה, אבל אז מגלה כי מדובר בשקר ושטמנו לו פח. במקום החדשה הטובה המובטחת, ממתין לו קומץ משומרי הלילה, מקיפים צלב עץ עליו כתוב "בוגד". ללא שום התראה, אחד אחרי השני הם דוקרים את ג'ון, בראשם סר אליסר ת'ורן, ולבסוף אולי אשר נועץ את הדקירה האחרונה בלבו של האדון המפקד. שלג צונח על השלג, שובלי דם מקיפים את גופתו ואנו נפרדים מהעונה ברגשות מעורבים וכעוסים. עונה אסל, עונה בסל.

משלג באת ואל שלג תשוב
משלג באת ואל שלג תשוב

דרכים חדשות הונחו בפני דמויות רבות, הפרק לא שיעמם לרגע ודברים שהיו צריכים לקרות עד אמצע העונה הגיעו לבסוף. אבל אם להסתמך על סיומי העונות הקודמות, הפרק מניח תשתית מסקרנת ומעוררת ציפיות לעונה הבאה, שלא בטוח שתספק את הסחורה המצופה ממנה. יחד עם זאת, מדובר בפרק מותח ומעניין וסיום עונה שדי הצליח להרים את שאר חלקיה המדשדשים – גם אם לא אוהבים את הסיומת. ממש לא אוהבים.

ציון (פרק): 5
ratings-tv-5

ציון (עונה): 4
ratings-tv-4

One thought on “ביקורת "משחקי הכס" עונה 5 פרק 10: רחמי אם (סיום עונה)”

  1. באתי על מנת לקרוא ביקורת, גיליתי שאני בעצם קוראת תקציר מסכם. יש הבדל בין השנים. חבל על בזבוז זמנו של הקורא.

השאר תגובה