רגעי הסיום של הפרק הקודם הראו את אוליבר מחליט שהם צריכים “כנרית שחורה” חדשה, מישהי שתוכל להמשיך את מורשתה של לוראל. הפרק הסתיים בהצגתה של דמות חדשה, טינה, שמכסחת כמה בחורים בפאב באמצעות צעקה על קולית, הסקה דידקטית פשוטה מקישה לנו שזאת הולכת להיות “הכנרית השחורה” החדשה.
הפרק השבועי נפתח גם כן איתה, ביום פיצוץ מאיץ החלקיקים בסנטרל סיטי (אירוע מכונן בסדרה “הפלאש”). מסתבר שהגיבורה שלנו, טינה הייתה בעברה שוטרת במסווה שנתפסה על ידי פושעים, עברה התעללות וצפתה בשותף שלה מוצא להורג. רגע פיצוץ המאיץ העניק לה את היכולות להשתמש בצעקות על קוליות.
המשך הקריאה כולל ספוילרים לפרק:
הפרק השבועי נע בשלושה מישורים: החיפוש אחרי טינה, על מנת שתחליף את לוראל, ניסיונותיה של פלסיטי להשיג מידע שיכול לזכות את ג’ון, והפלאשבקים של אוליבר שמראים את המפגש הראשון שלו עם טליה אל גול ברוסיה. למרות הפתיחה הנחמדה עם הקישוריות ל”פלאש”, ברובו הפרק לא היה יותר מעניין או מהנה. לשם שינוי, הפלאשבקים היו החלק הטוב יותר.
המסע לחיפוש הכנרית השחורה החדשה.
לאחר הצגת מספר קורות חיים מרשימים במיוחד, אוליבר דוחה את כולם על הסף. למה? כי המוטיב שמנסים להכניס פה הוא שהצוות לא צריך את האנשים הכי טובים, הוא צריך אנשים שזקוקים להזדמנות שניה. זה קונספט מעניין כי, בסופו של דבר, הגיבורים הגדולים ביותר הם דווקא אלו שהיו צריכים הזדמנות שניה או איפשהו בדרכם שלהם היו מעט שבורים: באטמן, פלאש, ספיידרמן, איירון מן וכו…
הבעיה העיקרית עם טינה הוא שהסיפור שלה הוא קלישאתי ולא נדרשה יותר מיד מחשבה כדי לכתוב אותו: היא במסע נקמה אחרי הפושעים שהתעללו בה ורצחו את בן זוגה, בחדר המלון שלה יש על הקיר אינספור תמונות של יעדים עם חוטים אדומים שמקשרים בניהם. אם אתם זוכרים, בעונה הראשונה היה סיפור דומה, אבל מעניין יותר, עם הצגתה של Huntress, הלנה ברטינלי, שיצאה למסע נקמה אחרי שפושעים התעללו בה ורצחו את הארוס שלה. במקרה שלה אבל, המתעללים עבדו בשרות אביה.
אוליבר חושב שהוא יכול להציל אותה, היא רוצה רק להרוג את האחראים ואיכשהו בסוף היא תבין שהנקמה לא עוזרת לה להרגיש טוב יותר ותצטרף לצוות. (שזה בערך אותו סיפור של רורי AKA Ragman). כמובן שבסוף, למרות שהיא כן מחליטה לרצוח את האחראי, לאוליבר אין שום בעיה עם זה והוא מקבל אותה לצוות. רגע? לפני כמה פרקים רצית להוכיח לפרומיתיאוס, בלי שום ספק שאין בך את החלק הזה של הרוצח, לא? האם הדרך הנכונה להמשיך את מורשתה של לוראל הוא לבחור במישהי שכן בחרה את הדרך הקלה? לוראל מעולם לא הייתה בעד נקמה או רצח, אז איך זה הגיוני? הם לפחות הצליחו להעלות לי חיוך קטן עם קמאו מזערי של בארי, זה היה נחמד.
פליסיטי/דיגל
פליסיטי מנסה לפרוץ ל NSA כדי למצוא את ההוכחות שיכולות לזכות את דיגל. זה בערך כל מה שקרה איתה בפרק הזה. בסופו של דבר מתברר שההוכחות נמצאות אצל גרופית שמעריצה את פליסיטי מימיה כהאקרית. לא מבין מי חשב שזה כיוון טוב. היו צריכים לוותר על כל הקטע הזה ופשוט להביא את ההוכחות בסוף הפרק כמו קסם. זה היה יותר קל לבליעה מאשר כל השעמום שהיה איתה.
פלאשבק
הפלאשבקים הקודמים של אוליבר הסתיימו בכך שהוא פוגש את טליה אל גול. למי שלא מכיר, טליה אל גול היא בתו של ראס אל גול, אהובתו של ברוס ויין/באטמן, אמו של דמיאן ויין (רובין החמישי), אחותה למחצה של ניסה אל גול וחברה, כמובן, בליגת המתנקשים. מסתבר שטליה מכירה את כל עברו של אוליבר והיא זאת שאימנה את יאו פה, האדם הראשון שאוליבר פגש על האי ואביה של שאדו.
היא מנסה לשכנע את אוליבר לבחור ייעוד מסויים לחייו, לשחרר את המפלצת בתוכו, לקחת את השמות שנמצאים בפנקס של אביו ולעשות עם זה משהו. כרגע לא ברור מה המניעים של טליה, למה כל כך חשוב לה שאוליבר יבחר כיוון בחייו, האם זה כי היא מאמינה שהוא נועד לעשות דברים חשובים או כי יש פה מניע נסתר?
כרגע הנושא הזה לא כל כך ברור, אבל היה מעניין יותר מרוב הפרק. צפינו באקשן נחמד של השניים, מבט עמוק יותר לעברו של אוליבר והתקרבנו צעד נוסף לפגישתם של הפלאשבקים עם האירוע של פתיחת הסדרה.
הפרק נחתם בכך שטליה היא זאת שמעניקה לאוליבר את בגדי “הברדס” שהוא לבש בעונה הראשונה ואת הקשת שבו הוא השתמש אז. נראה שראינו לראשונה את הרגע שאוליבר אימץ את הפרסונה השניה שלו, בכך ששחרר את המפלצת. הסיפור עם טליה לא ייגמר כאן, כמו שהבנו מאוליבר, היא כנראה אימנה גם את פרומיתיאוס, האם זה כי גם בו היא מצאה ייעוד שהוא חייב למלא? גם אם הייעוד הזה הוא חיסולו של אוליבר? רק הזמן יגיד.
ציון: 2.5 – לא פרק רע ולא פרק טוב. פשוט בינוני.
