לפרק הרביעי בעונה השנייה קוראים Lady Parts, אבל לדעתי היו צריכים לקרוא לו Night Out.
הסיבה, אנו זוכים לחוות במקביל את העולם הנשי והגברי בטקס ה”השתחררות” וה”כיף” המכונה Night out. כי כולם צריכים קצת לצאת ולהשתחרר… ומה יותר טוב מלצאת לשתות עם לוציפר? (התשובה: לצאת לשתות עם מייז!)
קבלו 5 קוקטלים בוערים מפרק 4:
לוציפר מאתגר את מייז – ללוציפר יש את דרכים משלו להראות כמה אכפת לו, לרוב הדרכים האלה מתפוצצות לו בפנים, והפעם הזאת לא יוצאת דופן, לוציפר שם לב שקלואי מדוכדכת ורצינית יותר מהרגיל ומאתגר את מייז (התערבות בתמורה לקבריולט שלו) לקחת אותה לערב בנות. לאחר שמייז מצליחה במשימה היא מוותרת על הקבריולט בתמורה לכך שלוציפר ימזוג לה משקה, מה שמספק לה לרגע את הסיפוק שבתחושה להיות שוות ערך ולא משרתת של לוציפר. מאידך קלואי קולטת שכל ערב הבנות היה מניפולציה של לוציפר וכועסת עליו (לרגע, מי מסוגל לכעוס על לוצי ליותר מרגע?), קלואי כן כועסת על מייז, אבל לאחר שיחת בנות היא מבינה שגם לה מותר לצאת לערב בנות מידי פעם.
ערב הבנות – מייז לוקחת את קלואי לערב בנות, קלואי מסכימה לצאת כי זה קשור לחקירה אותה היא עורכת, ואכן בתחילת הסצנה אנו רואים את קלואי מתנהלת ברצינות תהומית סביב החקירה ומסרבת לשתות טיפת אלכוהול, עד אשר מצטרפות לערב הבנות אווה (אחראית המז”פ) ודר׳ מרטין (הפסיכולוגית), אז מתחילה אחת הסצנות המצחיקות, הפרועות והמהנות שהיו עד כה בסדרה, אנו זוכים לראות את הבנות של הסדרה משתחררות, נהנות ויוצרות אחווה משותפת, כאשר הן חולקות פרטים עסיסיים מהעבר שלהן ומה מכביד על ליבן. האחווה שנוצרת בין הבנות עומדת מהר למבחן כאשר חבורת נשים קנאיות תוקפות אותן והבנות מחזירות מלחמה ומייז מסירה את הרסן ומכסחת ליושבי הבר את הצורה (דמיינו פיטבול בסטליטו).
ערב הבנים – בעוד הבנות חוות ערב רווי אלכוהול ואלימות, הבנים (דיטקטיב דוש ולוציפר) נשלחים למסיבת סקס לאתר את רוצח הנערות (קשור למקרה הרצח של הפרק, לא ממש מעניין או משמעותי), אליהם מצטרף בהזמנתו של לוציפר אמנדיל, אשר לרגע קט יוצא מהדיכאון שנפל עליו לטובת ערב של כיף. לוציפר כמו תמיד שמח כשהוא מוקף אלכוהול ונשים ואילו דוש מרוכז בחקירה ויבש כמו קרקר עבש. ההשתחררות של אמנדיל הייתה חשובה כי היא מאפשרת לו לדבר עם לוציפר על הסכנה שיש בלסגת מהסכמים עם אביהם (אלוהים). ואם נשווה לרגע בין ערב הבנות והבנים ניתן לראות קווים מקבילים בין קלואי ודוש, ולשאול, אולי הסיפור ביניהם לא באמת נגמר…
מייז וקלואי BFF – מי יכול היה לדמיין שילוב שכזה, מצד אחד קלואי, בלשית, אם חד הורית, רצינית וכבדה (לאחר עבר פרוע). ומצד שני מייז שדה מהגיהינום, חובבת BDSM, חסרת מעצורים, עקבות ורסן. החיבור הזה צופן לנו (אמן) שפע של סיטואציות היסטריות, במיוחד כשמייז מזכירה לקלואי שהיא הסכימה לצרף אותה כשותפה לדירה שלה (ושל ביתה טריקסי). בכלל החיבור בין מייז וטריקסי הוא נפלא, מחכה לראות מה הן יעוללו יחד. לדעתי שורת המחץ של הפרק הייתה של מייז כשהיא הגנה על קלואי בפני שיכורה בבר: “Hey, no one calls my skank a skank.”
אבא מתחיל לכעוס – לוציפר ערך עסקה עם אביו (אלוהים) תחייתה של קלואי בתמורה לכך שלוציפר יחזיר את אמא שלו (שברחה מהגיהינום) חזרה. אלא שלוציפר חושב שהוא מצא ״לופ הול״ בעסקה, ודן את אמא שלו לחיות בגיהינום האנושי כבת אדם על כדור בארץ (פרק 3). אמנדייל מזהיר את לוציפר שאבא לא ממהר כל כך לוותר על העסקה, למרות שלוציפר חושב ש”יאללה בקטנה”, מה זו נשמה אחת קטנה של בלשית על כדור ארץ לאבא אלוהים, הוא אפילו לא ישים לב שהיא לא במלאי… התוצאה, קלואי מעורבת בתאונת דרכים קשה, טרם ברור מה עלה בגורלה ומה לוציפר יעשה עם אביו ואימו.
הסדרה לוציפר שוב מוכיחה את עצמה כממתק טלוויזיוני מהנה בז׳אנר הקומדיה הרומנטית בסגנון הסדרה הקלאסית ״בלשים בלילה״ (ז״ל). ומספקת לצופים שעה של צחוק בתוספת קלילה של תאולוגיה.
ציון: 4.5 קילשונים לוהטים
