הביקורת השבועית של “גות’אם” מוגשת בחסות האונקולוג של ג’ק נאפייר.

זהירות, מוצר זה עלול להכיל ספוילרים!

טוב, אז… ג’רום הוא לא הג’וקר. כמו שטענתי מאז הופעתו הראשונה. יאיי…?

הפרק הקודם היה נסבל למדי, אבל השבוע “גות’אם” חזרה למסלול ההרס העצמי שלה וסיימה את סיפורו של הפסאודו-ג’וקר (תודה לעידן בז’רנו). לכאורה היו בג’רום הרבה מהמאפיינים המזוהים עם הג’וקר, אך הם הסתכמו בחזות שטחית בלבד, וטירוף ששימש ככלי בידיהם של אחרים. ג’רום היה חייל בתכנית הגרנדיוזית של תיאו גאלאבן, לנקום בעיר שהשמידה כל זכר למעורבותה של משפחתו בבנייתה, לכן הוא לא ראוי לתואר “נסיך הפשע”. הכאוס שלו היה מאורגן מדי.

אולי כדאי היה שילמד מברברה (כן, אמרתי עליה משהו חיובי; זה לא יקרה שוב.) גם היא משחקת בהצגה של גאלאבן, אבל בסוף הפרק ברור שגם היא מנהלת משחק משל עצמה. אם הדו-מיניות של ברברה נראתה מיותרת בעונה הראשונה ונכתב סביבה סיפור אידיוטי, הפעם היא מושכת בזנבותיהם של תיאו ושל אחותו טביתה.[1]

[1] עדיין לא ברור מה טיב הקשר המשפחתי של השניים, וזה נהיה חשוד אף יותר בעקבותיה דבריה של טביתה על מיניותו של תיאו בפני סגן ראש העיר. הלאניסטרים מוסרים ד”ש.

לזלי יוצאת מתחומי תחנת המשטרה ודירתה המשותפת עם ג’ים, לראשונה מזה זמן רב, כדי להנחות את ערב הצדקה השנתי שארגנה. כמובן שהיא הופכת לקורבנם של ג’רום וברברה, המתחזים לקוסם והעוזרת שלו, אבל על הדרך גם נהנית מפלירטוט מביך עם אלפרד. טוב, אפשר להבין אותו; היא אישה נאה מאוד והוא מבלה את מרבית זמנו עם נער ששכח איך לחייך.

כמה רציחות, ביניהן של סגן ראש העיר, הן רק המתאבן למטרה האמיתית של ג’רום, ברוס וויין. מזל שהוא לא הצליח להרוג אותו, עכשיו ברוס יגדל להיות ויג’ילנט שלנצח ירדוף ליצן פסיכופת שיקבל השראה מג’רום. כן, הנבואה האחרונה של אביו השתמעה כאילו ג’רום יהפוך למפלצת שתאיים על גות’אם (כבר אמרתי שזה לא יקרה, נכון?) אך סצנת הסיום המטרידה הציגה אנשים שונים ברחבי העיר מתפקעים מצחוק מטורף בדומה לרוצח שנראה בכל פינה לאחרונה. ממש לא הצחוק האחרון.

גאלאבן, בסופו של דבר, השתמש באירוע כדי להפוך לגיבור תקשורתי, והקריב את ג’רום לשם כך. בשני הפרקים האחרונים ג’יימס פריין היה נסבל למדי, אבל הוא היה מוכרח להרוס זאת בנאום מלא פאתוס ומשחק לא משכנע. מאז הרצח של הזוג וויין כנראה אף אחד בגות’אם לא הולך לקולנוע ולתיאטרון, כי נדמה היה שאף אחד לא שם לב לכך.

כמובן שההקבלה הטבעית היא לברוס וויין הבוגר. תיאו אף אומר במפורש את המשפט המפורסם מטרילוגיית האביר האפל, על הגיבור שהעיר זקוקה לו. רק שגאלאבן הוא בדיוק ההיפך מזה. הוא זאב בתחפושת, בניגוד לתחפושת של באטמן, הדמות האורבנית האפלה שהיא כזו רק כדי להביא אור לגות’אם.

גורדון ובולוק חוזרים לעבוד ביחד, כשהם מובילים את המשטרה במרדף אחר ג’רום וה-Maniax. ג’ים ממשיך בשלו ומציל את המצב, מבלי לצפות לקרדיט בזמן שגאלאבן לוקח את כל התהילה לעצמו. בולוק, מנגד, מנסה לתקן את ההרס שג’ים עלול להביא על עצמו בעקבות הטובה שעשה עבור הפינגווין. אוסוולד כנראה נינוח מדי בכס המלך החדש שלו (מינוס המטרד של ג’רום שהפך ללהיט החדש, אבל עכשיו הוא כבר לא בעיה), כך שהזעזוע מכיוונו של הארווי עשוי להוליד קו עלילה חדש.

עכשיו נותר לראות איך העונה מתקדמת ללא המטען החורג של הג’– ג’רום, שהסיט יותר מדי את הפוקוס מהסדרה לטובת שאלת עתידו של הנער המתוסבך. בכל מקרה יש מספיק מטורפים בגות’אם בשביל בלש נרגן אחד.

ציון: 2.5

– סגן ראש העיר האריסון קיין: בוב קיין היה אחד מיוצריו של באטמן. בגות’אם סיטי יש שתי משפחות קיין שהקשר ביניהן לא ידוע: האחת היא מעשירות העיר, ומרתה וויין, אמו של ברוס, הייתה מצאצאיה. משפחת קיין האחרת הולידה מספר דמויות מעולמו של באטמן, כמו קייט קיין\באטוומן ובטי קיין\פליימבירד.
– כפי שכתבתי לאחר הופעתה הראשונה של לזלי תומפקינס (אל דאגה, לא ציפיתי שתזכרו), בקומיקס היא הייתה חברתם הקרובה של תומאס ומרתה וויין, ושיחקה תפקיד חשוב בגידולו של ברוס. בבגרותו הדוקטור התנגדה לפעילותו כויג’ילנט, ואף הרחיקה לכת כשלכאורה נתנה לסיידקיק שלו דאז, סטפני בראון\ספוילר\רובין, למות לאחר שנפצעה אנושות, רק כדי לזעזע את ברוס. על כל פנים, סוף סוף השניים נפגשו לראשונה (אע”פ שמוזר שהזוג וויין היה מעורב בארגון הצדקה ולזלי לא מכירה אותם אישית, כפי הנראה).
– הפלירטוט של אלפרד עם לזלי מרמז על מערכת היחסים הרומנטית שלהם, לפרקים, בקומיקס.
– האיום של הארווי על אוסוולד מזכיר סיפור מ-Gotham Central במהלכו נפתח תיק חקירה ישן של בולוק (באותה תקופה הוא היה מחוץ למשטרה, אחרי שנכפה עליו לפרוש בעקבות פרשת שחיתות – הארווי הסגיר עד מוגן למאפיה, פושע שירה בג’ים גורדון; בעקבות אותה פציעה קומישינר גורדון יצא לפנסיה.) בולוק חשד במעורבותו של הפינגווין, השתכר, תקף את אנשיו באחד מהמועדונים שלו וחטף את קובלפוט.
– שם הפרק זהה קשת הסיפור Joker’s Last Laugh, במהלכה הג’וקר מגלה כי הוא גוסס מגידול בראשו ויוצא למסע הרס אחרון.
– הפרק היה עמוס בבדיחות ורמיזות. המחזה הבולט ביותר היה פרצופו האחרון של ג’רום, עם פרצופו הלבנבן, חורי העיניים המושחרים והחיוך המדמם. זהו גם הפרצוף איתו נותרים קורבנותיו של הג’וקר, כתוצאה משימוש בגז\רעל עוד מהופעתו הראשונה.
– פעם אחרונה עם הג’וקר: הצמד של ג’רום וברברה לחלוטין היה מבוסס על מיסטר ג’יי והארלי קווין.
– “היינו צוות”. השילוש המקודש של באטמן, ג’יימס גורדון ואלפרד פניוורת’.
– “יש אנשים שאומרים שלברוס יש אישיות מפוצלת”. מה אתה אומר?