ביקורת, "הנגיף", עונה 2 פרק 6: תחייה מחודשת

אזהרה: הביקורת מכיילה ספויילרים לפרק ולעונה!

גילוי נאות: כל העיסוק בסיפור של אפרם (למעט ההגיג המשעשע על אנט-מן בשבוע שעבר) והסיפור של אנחל…או אנג'ל…או מלאך הכסף בשני הפרקים האחרונים דיי הוריד את אפקט ה"וואו" שהייתה לעונה בפתיחתה. המשך ההתעסקות בשתי הדמויות הללו לסרוגין בתחילת הפרק הייתה…מאוד מיותר בעיניי.

אך אז, במערכה השלישית של הארק הסיפורי, העניינים נהיו מעט מעניינים יותר (לא במקרה של אפרם… מייד אסביר למה). אנג'ל וגאס מאחדים כוחות מול ערפדים רנדומליים. אם זו הדרך לבנות את דמותו העתידית של אנג'ל כמנטור נוסף של גאס… אני מקבל את זה. בכל הנוגע לאף: דאגתי שאצטרך לזכור עוד שמות מיותרים כמו רוברט (?) החבר של אף מוושינגטון, או לי (?!) שותפתו של החבר שהופכת בין רגע לעוד לאב-אינטרסט של אף… אבל לא… מהר מאוד שתי הדמויות הללו מחוסלות ע"י עושה דברו של פולמר, מה שהופך את כל עניין הרומנטיקה בפרק למיותר, והופך את ניסיונו של אף להילחם במחלת הערפדים, באופן "חוקי", לא מוצלח ועוד יותר מיותר! מעבר ליצירת שנאה נוספת של אף עבור הערפדים, כל העיסוק בו בפרק היה ארוך ומיותר.

the-strain-season-2-ep6 - 02אז קלי ניסתה לתקוף את נורה וזאק והעניינים חזרו לפעולה! פיצוויליאם היה דיי מיותר ואפילו חשבתי שיש דרך להצילו… אבל בכל זאת מיותר… רגע… עדיין יש אקשן! בערך באמצע הפרק, אותו צייד ערפדים מסתורי מדיין עם מועצת העתיקים בדרך המציגה אותו כמעיין אוייב ותיק וקרוב של המאסטר, כנראה זה ללא ספק קווינלין לו חיכו המעריצים מאז מותו של וואן ("לא קווינלין" בלשון המעריצים)… (אגב, הפרק פותח בקווינלין מהלך לאור יום. אם אני זוכר נכון, דל טורו ביים את הסרט השני בסדרת "בלייד"… אז… מקוריות!?). בכל מקרה, סצנת השיחה עם המועצה הייתה אחת הסצנות המרתקות ביותר השבוע (אם לא בכל העונה) בינתיים.

כפי שתיארתי מקודם, קלי תוקפת את החבורה בעזרת "הממששים" (או "ילדי העכביש") ואפשר לראות בזה מעיין מפגש רצוי בינה לבין זאק. הפספוס הגדול הוא שלא הייתה אינטראקציה, למרות שאני מאמין שהיא תגיע אלינו בקרוב. אחרי הקרב, פיצוויליאם נדבק במגפה והופך להיות סיפור ההתרה הכי קצר בהיסטוריה. קיוויתי שקווינלין יבוא ויראה לחבורה דרך לדכא את הנגיף… והופתעתי מעט שזה לא קרה, הופתעתי לחיוב.

THE STRAIN --

ולבסוף, אחרי ההתכסחות הקטנה של אייקורסט ופולמר, בעניין "השותפות" בין המאסטר לפולמר (סצנה נהדרת נוספת), הגיעה השעה לבחור למאסטר גוף חדש! לא זה לא פולמר… זה גם לא אייקורסט (שוקינג, אני יודע), והזוכה הוא….היא…הם(???) בוליבארד! (או, האיש ששידר "אני פאקינג דראקולה" מהיום הראשון!). לתדהמתו של אייקורסט המאסטר בוחר בבוליבארד כגופו החדש ובטקס מאוד דתי המזכיר מיסה נוצרית, המאסטר מקיא (תרתי משמע) את נשמתו לתוך גופו של זמר הרוק לשעבר. אייקורס, בהיותו הנאצי הנאמן, מהר מאוד מכיר בעובדה שיישאר עבד לנצח, וזה לא נראה שזה מפריע לו במיוחד.

לסיכום, היה משעמם ונגמר! ולפי הפרומו לפרק הבא (לא מספיילר!) האקשן הולך לשטוף אותנו גם בהמשך. רק שיפסיקו למלא זמן מסך בשטויות בלי תכלית (אני מסתכל עליך ועל הקרחת שלך קורי סטול!) והכל יהיה בסדר.

ציון סופי: 4.5

ratings-tv-4-half

2 thoughts on “ביקורת, "הנגיף", עונה 2 פרק 6: תחייה מחודשת”

  1. אני רואה את הסדרה בלי תרגום לכן לא הבנתי באיזה "וירוס" אפרם השתמש בשביל להדביק את הערפדים

    1. לא באמת מסבירים. זה נגיף פיקטיבי שתוקף את הגנים של מי שהשתנה והורג אותו. "נגיף לנגיף" אם אפשר 🙂

להגיב על talmichels לבטל