במסע לגילוי סוד החיים, כל אחד מוצא תשובה אחרת, שונה מעט משל חבריו או אויביו. אחדים יאבדו בדרך, חלקם ישתגעו והאחרים ימותו. יהיו גם מי שיגיעו עד הסוף ואז ישובו לאחור, כי יפחדו לגלות את האמת. יהיו מי שאולי יגלו אותה אך היא לא תימצא חן בעיניהם. ויהיו מי שימצאו נחלה להשתקע בה בדרך ולוותר על הגילוי, אולי דווקא מתוך ההבנה כי זו התשובה- אין מסע ואין סוד. הכל מופיע לנגד עינינו המתבוננות, לו רק נבחר להתבונן בדיוק במה שעינינו רואות.
לאורך העונה הראשונה של “ווסטוורלד” הוצג לנו הרעיון של המשחק אותו מציע הפארק- מצד אחד שעשוע שטחי למבקרים בו, מצד שני המקום בו האני האמיתי של כל אחד נחשף. לצד המבקרים, ישנו גם המשחק של המארחים, אותם אנדרואידים שתוכנתו בקפידה על מנת להחיות את העולם ולמלא אותו בסיפורים. אך כבר מתחילת העונה, אנו מבינים כי המסע של המארחים אינו שונה מהאופציה של המבקרים לגלות את עצמם. למעשה מוצג הרעיון כי מדובר במסע דומה, אולי משותף, בו פניהם של אלו משתקפים בפניהם של אלו, והאני הפנימי צץ על פני השטח.
המשך הקריאה כולל ספוילרים לעונה:
להמשיך לקרוא ביקורת, “ווסטוורלד”, סיכום עונה 1 – מעגל החיים ←