כל הפוסטים של אלון שפיר

צפייה מן העבר: 25 שנה ל"ג'ומנג'י"

בשנים האחרונות ראינו שני סרטי "ג'ומנג'י" חדשים, "ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל" (2017) שמאוד אהבתי, ו"ג'ומנג'י: השלב הבא" (2019) שהיה פחות טוב מקודמו אבל עדיין מהנה. שני הסרטים הצליחו יפה מאוד בקופות וכעת, שנייה לפני סוף שנת 2020 הגיע הזמן לחזור 25 שנה אחורה לשנת 1995, השנה בה הגיע לבתי הקולנוע הסרט "ג'ומנג'י" בכיכובו של הקומיקאי רובין וויליאמס, שרק 3 שנים קודם לכן, דיבב את הג'יני בסרט אלאדין של דיסני.

במרכז הסרט, משחק לוח עתיק לילדים, שמטשטש את גבול המשחק עם המציאות, וגורם למשחקים בו להיות מעורבים בסכנות האורבות בג'ונגל. את הסרט ביים ג'ו ג'ונסטון, שביים קודם לכן שני סרטים לדיסני שהפכו למיני קלאסיקות, "מותק הילדים התכווצו" (1989) ו"הרוקטייר" (1991). מאוחר יותר יביים ג'ונסטון את "פארק היורה 3" (2001), ואת "קפטן אמריקה".  בסרט, לצידו של רובין ויליאמס מככבים גם קירסטן דנסט (מרי ג'יין בסרטי ספיידרמן של סם ראימי), בוני האנט (יאן אדג'קומב ב"גרין מייל" 1999, ומדבבת בסרטים רבים של דיסני), בראדלי פירס, שאומנם המשיך לשחק מאז, אבל לא ממש הפך לדמות מוכרת. הוא פיתח קריירה לא רעה בעולם הדיבובים ואפילו יכולנו לשמוע אותו בגרסת דיסני של "היפה והחיה" כצ'יפ, הספל תה השבור.

כש"ג'ומנג'י" יצא לבתי הקולנוע, הוא זכה לביקורות חלשות, ולהצלחה קופתית לא רעה. הוא גרף 263 מיליון דולר בקופות אל מול תקציב הפקה של 65 מיליון דולר, והיה הסרט העשירי ברשימת שוברי הקופות של שנת 1995. היום, 25 שנה אחרי, ואחרי שקיבל 2 רימיקים שמותאמים לתקופתינו, האם ג'ומנג'י בכיכובו של רובין וויליאמס עומד במבחן הזמן? או שעדיף לוותר עליו?

המשך הקריאה כוללת ספויילרים לסרט:

להמשיך לקרוא צפייה מן העבר: 25 שנה ל"ג'ומנג'י"

ביקורת, ביל וטד: בקצב המוזיקה – לכבות את המוח ולצאת למסע

זוכרים איך… לפני כ-8 חודשים, כשרצינו לראות סרטים חדשים, היינו הולכים לקולנוע, מתיישבים באולם ומחכים שהאורות יכבו וקרן האור של המקרנה יציג את הסרט על המסך הגדול? אבל… אנחנו תחת תקופת קורונה שאולי מתחילים לראות את הסוף שלה (קדימה חברות תרופות שעובדות על חיסונים, קדימה) אבל עדיין, בתי הקולנוע רחוקים מלהיות פתוחים וכמעט כל שבוע אנחנו שומעים על עוד שובר קופות פוטנציאלי שמוצא את דרכו לשרותי סטרימינג אלו ואחרים.

הסרט "ביל וטד: בקצב המוזיקה" (או כמו שילידי שנות השמונים מכירים אותו כ"ביל ולטד 3") הוא דוגמא מצוינת. הסרטהיה אמור לעלות לאקרנים באוגוסט 2020, נדחה מספר פעמים, עד שחברת ההפצה החליטה להפיץ אותו ישירות דרך שירות VOD. הסרט הראשון בסדרה יצא אי שם ב-1989 והפך להצלחה מפתיעה, שנתיים מאוחר יותר, ב-1991 יצא סרט ההמשך, וכעת, כ-30 שנה אחרי, אנחנו מקבלים את החלק השלישי. את ביל וטד חוזרים לגלם השחקנים המקוריים, קיאנו ריבס, שהיה אז בן 25 וכבר שיחק בלא מעט דברים, אבל עדיין לא זכה למעמד של כוכב. ואלכס וינטר (שהיום בעיקר הוא "אלכס מי?", שלא כל כך פיתח את קריירת המשחק שלו ועבר אל מאחורי המצלמה כבמאי. ובכן, נקראתי לדגל בימים גשומים אלו כדי לבדוק אם החלק השלישי הוא סרט שיחמם לכם את הלב ואת ימי החורף הקרירים שמגיעים אלינו.

המשך הקריאה כולל ספוילרים לסרט:

להמשיך לקרוא ביקורת, ביל וטד: בקצב המוזיקה – לכבות את המוח ולצאת למסע

ביקורת, "מכשפת" -איפה הקסם?

שיכחו כל מה שידעתם על המלך ארתור, אבירי השולחן העגול, אקסקליבר, ועוד שלל דמויות הלקוחות מאגדות המלך ארתור, כמו מרלין, לנסלוט, מורגנה, האביר הירוק, ופרסיבל. נטפליקס מציגה סדרת פנטזיה חדשה המספרת את סיפורה של גבירת האגם אשר בסיפור המקורי שומרת על החרב הקסומה אקסקליבר ומעניקה אותה למלך ארתור, אך כל קשר בינה לבין הסיפורים המקוריים הוא מקרי לחלוטין.

הסדרה היא עיבוד לספר מאויר שיצרו טום ווילר ופרנק מילר אשר הינם גם יוצרי ומפיקי התוכנית. התסריט הופקד בידיו של טום ווילר – כותב יחסית אנונימי, שהקרדיט הטלוויזיוני הכי מהותי שלו הוא הסדרה "The Cape" משנת 2011. ואילו פרנק מילר הוא אחד מכותבי הקומיקס הבולטים בעולם שכתב יצירות נחשבות כמו "300", "עיר החטאים" וסדרת ספרי "האביר האפל חוזר", אייר את ספר המקור ואחראי לצד הוויזואלי של הסדרה.

המשך הקריאה כולל מעט ספוילרים לסדרה:

להמשיך לקרוא ביקורת, "מכשפת" -איפה הקסם?

צפייה מן העבר: 20 שנה ל-"אקס-מן" שסימן את רנסנס סרטי גיבורי העל של תחילת המילניום

צפייה מן העבר: 20 שנים לאקס-מן – ביקורת

לפני שני עשורים בדיוק (14 ביולי 2000) הגיע לבתי הקולנוע הסרט "אקס-מן" שהביא לרנסנס של סרטי הקומיקס, שסבלו מירידה משמעותית בפופולאריות, אצל הקהל ואצל הביקורת. כזכור, לפני שנות האלפיים חברת מארוול עמדה לפני פשיטת רגל, ולכן נאלצה למכור חלק מהזכויות לדמויות שלה לאולפנים אחרים, ספיידרמן למשל נמכר לאולפני סוני, והאקס-מן לחברת פוקס המאה ה-20 שיצאה להפקה תחת שרביט הבימוי של בריאן סינגר, אז אחד השמות הבולטים ביותר בתעשיית הקולנוע ההוליוודי, אחרי הצלחות עצמאיות כמו "החשוד המיידי" (1995) ו"תלמיד מצטיין" (1998).

הסרט זכה לשבחים רבים מצד מבקרי הקולנוע ומצד קהילת חובבי הקומיקס, אשר שיבחו את נאמנותו של הסרט לקומיקס, קטעי האקשן, האפקטים, הפסקול, הכתיבה, הבימוי והמשחק. הסרט הופק בתקציב נמוך יחסית של 75 מיליון דולר, ובעקבות ההצלחה הקופתית המסחררת שלו, גרף מעל 296 מיליון דולר. הסרט מתאר את היחס שבין המוטאנטים (המחזיקים בכוחות על אנושיים) לבין שאר בני האדם, ולהפך. כאשר העלילה מתמקדת בעימות שבין שתי קבוצות של מוטאטנים – האקס-מן בהנהגת פרופסור צ'ארלס אקסבייר, המאמין בדו קיום ובאפשרות לחיות בשלום עם בני האדם, ואחוות המוטאנטים בהנהגתו של מגנטו, הנחוש בדעתו שהמוטאנטים הם העתיד, ולכן יש להשמיד את המין האנושי ולאפשר למוטאנטים לשלוט בעולם.

המשך הקריאה כולל ספויילרים לסרט:

להמשיך לקרוא צפייה מן העבר: 20 שנה ל-"אקס-מן" שסימן את רנסנס סרטי גיבורי העל של תחילת המילניום

ביקורת, "טיילר ריק: חילוץ" – חלש בדמויות ובסיפור חזק (מאוד) באקשן

בשיא הקורונה, כשהעולם נכנס להסגר, ותעשיית הקולנוע עצרה מלכת, לא מפתיע ששירות הסטרימינג הפופולרי "נטפליקס" זכה לעלייה במספר הצפיות והמשתמשים. ולכן, גם הסרט "טיילר ריק: חילוץ" (Extraction) זכה לפופלריות רבה. הפופלריות של הסרט לא הגיעה רק מהזינוק במספר הכניסות לשירות של נטפליקס, אלא גם בגלל הקשר שלו ליקום הקולנועי של מארוול. הסרט, בכיכובו של כריס המסוורת' (ת'ור), הופק ע"י האחים ג'ו ואנתוני רוסו (הבמאים של שני סרטי קפטן אמריקה ושני סרטי הנוקמים האחרונים), והתסריט נכתב ע"י ג'ו רוסו, המבוסס על רומן גרפי בשם סיודד (Ciudad) מאת אנדי פארקס, ג'ו רוסו, אנתוני רוסו, פרננדו לאון גונזלס ואריק סקילמן.

ואם זה לא מספיק, אז לתפקיד הבמאי, נטפליקס שכרו את סם הרגרייב. אמנם הוא לא מוכר כבמאי, אך יש לו שם בתחום הפעלולים בסרטים (הכוונה היא ל-Stunts). הרגרייב עבד על כוריאוגרפיה ופעלולים בכמות בלתי נתפסת של להיטים ביניהם רוב סרטי דיסני-מארוול (כולל סרטי קפטן אמריקה והנוקמים שביימו האחים רוסו, וגם היה אחראי על הקרבות בת'ור ראגנרוק).

המשך הקריאה כוללת מעט ספויילרים לסרט:

להמשיך לקרוא ביקורת, "טיילר ריק: חילוץ" – חלש בדמויות ובסיפור חזק (מאוד) באקשן