אחד הדברים המדוברים, לפחות בסצנת חובבי הקולנוע, הוא הסרט החדש של מ. נייט שאמלאן, מי שהיה אחד הבמאים הנחשבים בתחילת המילניום ומי שהצליח במו ידיו להרוס את כל מה שבנה בשנים (ובסרטים) האחרונים שלו.
כאשר “ספליט”, בכיכובו של ג’יימס מקאבוי, הגיע לבתי הקולנוע, חלק גדול מהקהל, וגם מהמבקרים, הסכימו ששאמלאן חזר לעצמו. לא מעט מהדיונים התרכזו בסצנה (המפתיעה) שמתרחשת בסוף הסרט. אז בואו נדבר עליה קצת.
אם זה לא היה ברור מהכותרת – אזהרת ספוילרים ענקית לסרט, הכתבה הזו מיועדת למי שצפה בסרט בלבד! (או מי שלא איכפת לו מספוילרים, כן, שמענו שיש כאלה):
בואו ניזכר בסצנת הסיום שהייתה, בלשון המעטה, מפתיעה. שתי נשים מדברות וברקע, בטלוויזיה, מדברים על אירועי הסרט. אנחנו נמצאים בדיינר מקומי וסטנדרטי, המצלמה נעה על הבר באיטיות בין היושבות, כשאחת מהן אומרת: “זה מזכיר את מה שקרה לפני 15 שנה, עם האיש ההוא בכסא הגלגלים”. המצלמה ממשיכה להתקדם, וכאשר היושבים מפנים לנו את הפריים אנחנו רואים את לא אחר מאשר ברוס (פאקינג) וויליס! כשעל הבגד שלו תג עם השם Dunn. באופן נונשלנטי, מיסטר Dunn אומר “קראו לו מיסטר גלאס”.
שתי המילים היחידות שיכלתי להוציא מהפה בסיום הסצנה הזו היו “הולי” ו”שיט”. בלי קשר לגבי מה שחשבתם על הסרט עצמו (אני לדוגמא, לא אהבתי אותו כמו חלק גדול מהאנשים), הסצנה הזו בטוח הפתיעה אתכם.
כלומר, זאת במידה וצפיתם בסרט “בלתי שביר” של שאמלאן שנעשה לפני כ-15 שנה, ויצא לבתי הקולנוע בשנת 2000. אז כן, 17 שנה אחר כך ויליס חוזר לגלם את אותה דמות בסצנת הסיום של “ספליט”… למה? מה הקשר? נגיע לזה.
וכעת, אזהרה נוספת – מכאן והלאה יהיו גם ספוילרים לסרט “בלתי שביר”. ראו הוזהרתם. לכו לצפות בסרט המעולה הזה ורק אז תחזרו לכאן לקרוא את המשך הכתבה.
לאלו שהבינו את הרפרנס בו ברגע, עלו אינספור שאלות: האם זהו סתם רפרנס? סתם קריצה נחמדה למעריצים, שבמשך שנים שיוועו לסרט המשך? האם זהו בעצם סרט ההמשך? האם שאמלאן בונה יקום סינמטי מהסרטים שלו? ואם התשובה היא, כן, למה הוא בחר בברוס וויליס להציג אותו בפנינו ולא בסמואל ל. ג’קסון? הרי הוא מעולה בהצגת יקומים סינמטים. אוקיי, יכול להיות שהשאלה האחרונה עלתה רק במוחי, אבל שאמלאן אכן סיפק תשובות לכל שאר השאלות האלו. פחות או יותר.
בסרטון המצורף, מ. נייט שאמלאן מסביר שהדמות (או שמא הדמויות) שגילם מק’אבוי בסרט “ספליט”, הייתה קיימת בתסריט המקורי של “בלתי שביר”. הוא למעשה היה אמור להיות ה-אנטגוניסט אל מול דמותו של ברוס וויליס. אך שאמלאן לא הצליח למצוא את האיזון הנכון בין שלושת הדמויות (ביניהן הדמות של סמואל ג’קסון) ופשוט הוציא אותה מהסרט.
בנוסף, מציין שאמאלאן, הדמות שלימים תהיה דמותו של מקאבוי עשתה יותר מדי “רעש” בסרט שהיה אמור להיות סרט אוריג’ין (סיפור מקור) שקט. בכך נוצר הרעיון ליצור סרט אוריג’ין נוסף (ספליט) שמתחיל כמותחן פסיכולוגי, אך כשהוא מסתיים אנחנו בעצם מבינים שמדובר בסיפור מקור של נבל-על. בדיוק כמו בסרטי קומיקס. ובדיוק כמו בסרט “בלתי שביר”, שמתחיל כדרמה מקורקעת ועד סופו אנחנו מבינים את הטוויסט הגדול של הסרט – הז’אנר שלו אחר לחלוטין ממה שחשבנו בהתחלה. בלתי שביר בסופו מתגלה כסרט קומיקס, סיפור מקור על גיבור-על. וספליט הלך על בדיוק אותה נוסחה, רק עם נבל.
זה דבר שבעיקרו די מסביר את המערכה האחרונה של הסרט, בה הרבה אנשים הרימו גבה לגבי איך לעזאזל סרט שהתחיל בצורה מסוימת קיבל תפנית על-טבעית ודי הזויה. ובכן, עכשיו, כאשר מסתכלים על זה בתור סרט שקיים בתוך אותו עולם בו התרחשו אירועי “בלתי שביר” – זה די הגיוני מבחינה נרטיבית.
ומה צופן העתיד של שני הסרטים האלו? ובכן, שאמלאן עדיין די מעורפל לגבי העניין. הוא העלה ציוץ בו כתב: “יש לי קווים כלליים בצורת תסריט של 11 עמודים לגבי הסרט הבא שלי. אני לא יכול לומר לכם מה זה, אבל אם צפיתם בסרט ספליט…”
בנוסף לרמיזה הזו, שאמלאן דיבר בהרחבה על כל הסיפור בפודקאסט בשם “Happy Sad Confused”, בו גילינו מספר דברים:
שאמלאן סיפר על תגובתו של סמואל ל. ג’קסון לעובדה שהבמאי הולך לערבב בין 2 הסרטים ושאל אותו אם יהיה מעוניין לגלם את “מר זכוכית”. ג’קסון ענה בהתלהבות: “אני מת לשחק את מר זכוכית שוב! אני אומר לך את זה בכל פעם שאנחנו נפגשים!” (נסו לא לקרוא את זה בקול של סאם ג’קסון).
שאמלאן גם מדבר על הסרט הבא שלו כהמשך של ספליט, שבו ישתתפו גם ברוס וויליס וגם סמואל ל. ג’קסון, למרות שקשה להבין מה זה בדיוק “הסרט הבא” מדבריו של שאמלאן. בזמן שרובנו כבר מסיקים שיהיה מדובר בסרט המשך גם ל”בלתי שביר” וגם ל”ספליט”, ויהווה בעצם קרב גדול בין ברוס וויליס למקאבוי, שאמלאן מוסיף ואומר שיחד עם זאת הוא רוצה שהסרט הבא יוכל גם לעמוד בפני עצמו – בדיוק כמו 2 הסרטים הנ”ל. מה שכמובן יקשה קצת על העניין לאחר שיצא המרצע מן השק. לא ברור איך שאמלאן הולך לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה במקרה הזה. זוכרים שאמרתי שהוא מעורפל לגבי הסרט הבא?
שאמלאן מוסיף אנקדוטה נוספת. בזמן שסצנת הסיום של “ספליט”, כפי שצפינו בה, הייתה הראשונה אותה כתב, הוא הוסיף וכתב גרסאות נוספות של הסצנה. בחלקן השילוב עם “בלתי שביר” היה אפילו פחות מרומז, ובחלקן היה מפורש עוד יותר. הוא מספר ואומר שבאחד הדראפטים יש סיקוונס ממש “קומיקסי” שפשוט הורכב מתמונות גרפיות של ביסט (ג’יימס מקאבוי), מר זכוכית (סמואל ל. ג’קסון), ודייוויד (ברוס וויליס) ביחד. במחשבה ראשונה חשב שמדובר ברעיון גאוני, עד שהבין שזה לא משתלב טוב עם הסרט והרעיון הראשוני שלו היה יותר טוב ומשאיר את “ספליט” כסרט שעומד בפני עצמו.
נכון לעכשיו אין שום הודעה רשמית שהסרט הבא ב”סדרה” מתחיל או עומד להתחיל שלבי הפקה ראשוניים. אך עם העובדה ש”הביקור” מ-2015 גרם לאנשים להגיד “אוקיי, זה לא היה נורא כמו שאר הסרטים האחרונים של שאמלאן”, והעובדה שהביקורות על “ספליט” היו חיוביות באופן מפתיע בשביל במאי שידוע בתור אחד שאיבד את כס המלכות שלו (74% ברוטן טומאטוס נכון לכתיבת שורות אלה), כל אלה גורמים לחשוב שאולי שאמלאן חזר לגדולתו. המומנטום הזה כנראה יגרום לסרט שלישי בטרילוגיה(?) הזו להיות משהו בלתי נמנע.
לנו נשאר רק לחכות ולראות.