הביקורת השבועית של "סופרגירל" מוגשת בחסות מאטל.
זהירות, מוצר זה עלול להכיל ספוילרים וצעצועים מתפוצצים ממוחזרים מ"הפלאש"!
אחת השאלות שריחפו מעל הסדרה מאז ווין סיפר על אביו הפושע, הייתה מתי נזכה לראות אותו כנבל התורן. עבור הצופים שמכירים את הנפשות הפועלות בקומיקס (או טורחים לקרוא את ההערות בסוף כל ביקורת), הציפייה הייתה גדולה יותר לחזות בטוימן, אחד הנבלים הקלאסיים של סופרמן, איתו ווין (ווינסלואו שוט ג'וניור, בשמו המלא[1]) חולק שם. והנרי צ'רני ("נקמה") היה מצוין בתפקיד האב המנוכר, ממציא הצעצועים חסר עמוד השדרה שנתן ליצר הנקמה להשתלט עליו והפך לרוצח.
[1] כן, בביקורות קודמות קראתי לו "סקוט"; השבוע שמעתי את שם המשפחה נאמר בקול לראשונה.
קארה שיחקה תפקיד משני יחסית השבוע, וטוב שכך. זה נתן הזדמנות לפיתוח הסיפור של ווין, מערכת היחסים של ג'יימס ולוסי על רקע הצעת העבודה שלה מקאט, והפעילות החשאית של אלכס והאנק\ז'ון נגד מקס לורד. שמחתי לראות את סופרגירל לוקחת צעד אחורה כדי לגלם את התומכת הפעם, בדומה לדמויות שמקיפות אותה בכל שבוע. וזה עבד.
מצד שני, הבעיות הכרוניות של "סופרגירל", לאור מעשה העוול שנעשה עם גילוי סודה של קארה ע"י קאט, בלטו במיוחד בגלל שני מהלכים גדולים לא פחות בפרק החדש: ווין מודה באהבתו לקארה, ומקס שותל אמצעי ריגול וכעת מודע לקשר של אלכס עם סופרגירל (כמו גם לקיומו של ז'ון ז'ונס). מוזר שיש דברים שיוצרי הסדרה מוכנים להרחיק לכת עימם, ואילו במקומות אחרים הם קובעים גבול מטופש ומיותר. כן, אני עדיין כואב את הקטע המטומטם עם קאט, קארה וז'ון.
"הפלאש" כבר עשתה משהו זהה עם נבל חובב צעצועים קטלניים (הטריקסטר בגילומו של מארק האמיל) בעונתה הראשונה ושוב לפני פגרת החגים, ואף הייתה סצנה זהה בה הגיבור\ה צריך להציל חפים מפשע ממלכודת מתפוצצת. וגם עלילת האב ובן המנוכרים נעשתה בסדרה ההיא. יחד עם זאת, ההופעה של טוימן הייתה מספקת, לטעמי, יותר מזו של הטריקסטר, וגם סייעה בפיתוח דמותו המעט משתרכת מאחור של ווין. ולבסוף להודאה פומבית ברגשותיו הנסתרים. לפחות הסדרה לא ממשיכה להתבוסס בקו העלילה של הבחור החנון המאוהב בסתר בחברתו הטובה ביותר.
ההתעקשות של "האנק" להסתתר מאחורי זהותו האנושית המאומצת נובעת מניסיון עבר מר, כשבילה במשך עשרות שנים על פני כדה"א ונבגד או ניצוד ע"י בני האדם. ייקח זמן עד שיוכל לפעול כ-Martian Manhunter בגלוי, ודחיקתן של סופרגירל ואלכס הוכיחה את טענתו: ז'ון נאלץ למחוק את זכרונותיו של איש אבטחה במעבדות לורד, וכעת מקס יודע שיש חוצן עם יכולות מיוחדות שעובר דרך קירות, שפרץ למתקן הסודי שלו.
"סופרגירל" ממשיכה לסבול מבעיות זהות קשות – לא רק של הדמויות המככבות בה – ובשלב הזה של מחצית העונה היא כבר הייתה אמורה להתגבר עליהן. עם מידע חדש שעומד בפני דמויות שונות, ואיומים עתידיים שמרחפים מעל אחרות, עדיין יש לסדרה פוטנציאל שמטופל בידיים חובבניות. אני רק יכול לקוות למגמת שיפור כפי שחזינו לפני הפגרה.
ציון: 3.5
– על טוימן כתבתי מספר פעמים בעבר, אך יש צורך בתזכורת לאור הופעתו הראשונה: ווינסלואו שוט הוא הנבל מייצר הצעצועים הקטלניים ואויב של סופרמן מאז שנות הארבעים. גם בקומיקס היה לו בן, אנטון, שאף הוא היה נבל – הדולמייקר.
– בשנות ה-70 שוט פרש ואת הזהות השנייה שלו ירש
ג'ק נימבל, שהתלבש כמו הבובה ששוט האב שלח לווין בתחילת הפרק. לבסוף ווינסלואו חזר מפרישה והרג את נימבל, מאר והשתמש בשמו ללא רשות.
– טוימן שלישי הוא הירו אוקמורה, נער גאון שבניגוד לקודמיו מסיע לגיבור על כמו סופרמן ובאטמן.
– קמרון צ'ייס היא סוכנת של ה-DEO. היא נחושה להיאבק במטא-יומנס מאחר ואביה, שהיה ויג'ילנטי, נרצח בידי נבל על כשהייתה ילדה. קמרון מסתירה ומתכחשת לכך, אך יש לה יכולת על: שליטה מוחית בחפצים.
– בסיפור המקור הקלאסי של טוימן, צ'סטר דאנהולץ היה בריון במהלך ילדותו של שוט, שגנב ממנו מטוס צעצוע שבנה, מה שלבסוף הוביל להפיכתו לנבל.
– ואן קול הוא מתקן כליאה מחוץ למטרופוליס עבור אסירים עם כוחות על.